|
|
עמוד:16
מדינה בת 8 יוצאת למבצע בינלאומי אלוף בדימוס מאיר עמית על תכנון מבצע קדש ומלחמת סיני יוכי ארליך בשנת 1956 קראני הרמטכ"ל דאז משה דיין , בעת ששימשתי אלוף פיקוד הדרום , להיות יד ימינו בתפקיד ראש אגף המבצעים . בהיעדר סגן לרמטכ"ל הייתי למעשה מספר 2 אחרי דיין ועסקתי בתיאום צוות התכנון של מבצע קדש . לפי חלוקת העבודה בפועל , דיין עסק בעיקר בנושאים הפוליטיים-מדיניים , ואילו אני עסקתי בנושאים הצבאיים-מבצעיים , בייחוד בהכנת המהלכים לקראת מבצע קדש הרקע למבצע קדש ברקע למבצע עמדו בעיקר עסקת הנשק שחתמה מצרים עם צ'כוסלובקיה ב , 1955- פריסת המצרים נשק התקפי בסיני ופעולות טרור של פדאיין , בעוד ישראל חשופה וחשה שאין בידיה הרתעה יעילה . נראה היה שפעולות התגמול שיזם צה"ל והיחידות המיוחדות שפעלו עד אז מיצו את יכולותיהן וכי אין לישראל מענה . התיאומים המוקדמים שקיימנו לקראת המערכה הצבאית עם הצרפתים והבריטים ראש הממשלה בן גוריון התעקש שישראל תקבל גיבוי ממעצמה גדולה אחת לפחות קודם שאנו יוזמים מהלך צבאי נרחב מול מצרים . הבריטים התעלמו מאתנו לאורך כל הדרך , ועם צרפת הידקנו את היחסים . אדמירל ברז'ו היה מפקד הצי הצרפתי בים התיכון והוא ששימש למעשה איש הקשר עם צה"ל . ב"פגישת סוור" ביקשנו מהצרפתים סיוע צבאי והצטיידות באמל"ח . האינטרס של הצרפתים נבע ממורבות מצרים במלחמת אלג'יר . ואכן , הצרפתים העבירו לצה"ל תותחים , מרגמות וטנקים . סוכם שטייסת צרפתית תוצב בשטח ישראל בעת המהלכים הצבאיים של המבצע , וצרפת הבטיחה לישראל הגנה ימית ואווירית על עריה במקרה של התקפה מצרית . בנינו מפקדה מיוחדת והכנו הונאה כאילו הכוונה היא לתקוף את ירדן ( כולל שימוש בל"פ . ( בה בעת התנהלו בצרפת מגעים בדרגים מדיניים ופוליטיים בהשתתפות בן גוריון , משה דיין , שמעון פרס , משה כרמל וגולדה מאיר . אני עצמי לא השתתפתי בפגישות הללו אך עודכנתי על תוכנן . עיקר מאמציי בחודשים שקדמו למבצע כוונו לתכנון המהלכים הצבאיים . התכנונים המבצעיים לקראת המבצע והתיאומים עם צרפת ובריטניה העקרונות שהנחיל לי בן גוריון בעניין אופי המבצע כללו : הצורך להיות עמוק , לשוות לעניין אופי של תקרית מקומית , קורבנות מזעריים , הפרדה בין מגזר צבאי לאזרחי ופרק זמן מזערי . לאחר שהכנו את התכנונים המבצעיים , שינו הצרפתים , משיקוליהם , את הקווים המנחים של המבצע ועמדו על כך שיהיה מוגבל יותר באופיו . לפי הסיכום העדכני עם הצרפתים : 48 השעות הראשונות מהתחלת המבצע ייוחדו לפעילות חיל האוויר הצרפתי , ורק אחר כך יתחיל צה"ל בפעילותו ויתקדם לתוך סיני . הכוחות הצבאיים של צה"ל יעצרו במרחק 16 ק"מ מקו התעלה . לקראת תחילת המבצע הוקמה מפקדה אזורית בקפריסין . לצד הצרפתים והבריטים השתתפו בה נציגים מישראל - שלמה גזית , יובל נאמן ואחרים . בכל זמן ההכנות ללחימה ובמהלכה לא התקיימו מגעים ישירים בינינו לבין הבריטים אלא דרך הצרפתים ובתיווכם . פעולה צבאית בשלושה צירים התכנונים המבצעיים של צה"ל למבצע כללו מהלכים בשלושה צירים : . 1 הציר הדרומי : א " ( מבצע ירקון - " חטיבה 7 של אברהם יפה הייתה אמורה להתקדם מאילת עד שארם . מאחר שהחטיבה לא התקדמה כמתוכנן , נשלחה יחידת סיור לסייע . הכוח כבש את שארם והמשיך והשתלט על מ צרי טירן . ב " ( מבצע סנונית - " מהלך תנועה אל הגבול הסעודי שנתקל בקשיים . הסירות התנפצו אל השוניות והיה צורך להילחם מן האוויר ולחלצן . . 2 הציר המרכזי : התבסס על חטיבה 202 שנעה לכיוון אבו רודס . . 3 הציר המערבי : הוחלט שלא לכבוש את עזה אלא לאגף אותה לאורך הים . ישראל ידעה שהיו למצרים תכניות ליצור רצף יבשתי מצרי-ירדני שינתק את צפון הנגב מידי ישראל . לכן בנו המצרים כוח צבאי שהיה מוצב בסמוך לרפיח והיה אמור לכבוש את אילת או לאגף אותה מהצפון . התקדמות צה"ל התנהלה טוב מאוד וכמתוכנן . היו ליקויים ותקלות אבל בסך הכול המהלך הצבאי התנהל בהצלחה רבה ובהנחלת הפסדים כבדים לכוחות המצריים עד שהתייצבו לאורך קו במרחק 16 ק"מ כפי שדרשו הצרפתים . כאשר התחוור שחטיבה 9 נתקלה בקשיים ולא הצליחה להגיע לשארם , רצינו שכוח מצפון יחבור אליה . החלטנו שהצנחנים של חטיבה 202 יעלו על מטוס לאבו רודס , ומשם יתקדמו ברכב בציר סואץ-שארם . ואכן , מטוס אזרחי של אל-על הטיס צנחנים מחטיבה 202 לאבו רודס כדי להמשיך במהלך כיבוש סיני . מלבד זאת , הכנו אניות שנשאו ציוד והספקה כדי להגיע דרך כף התקווה הטובה ולסייע לכוח בשארם . בכל אותו הזמן פעלנו גם כדי לחלץ את יהודי פורט סעיד ולהעלותם ארצה ( פעילותם של לובה אליאב ואחרים . ( הצניחה - תעוזה עם תקלות בבוקר הצניחה גילה המודיעין שלנו כי מצרים מוצבים במקום . לכן הוחלט לשנות את יעד הצניחה ולהצניח את הכוחות , במקום לעבר הרחוק של מעבר המתלה , אל העבר הקרוב יותר לכוחות צה"ל , בקרבת מצבת פרקר . מאוחר יותר התברר שהמצרים שהיו באזור לא * בשלב תכנון המבצע הוא נקרא "מבצע קדש . " אולם הביצוע בפועל היה שונה מהמתוכנן , ויש הקוראים לו "מבצע קדש . " 2 כל הקשור למערכה זו נקרא בדיעבד "מלחמת סיני . " השתדלנו לקרוא למלחמה על-פי התקופה שבה מדובר : שלב התכנון • "מבצע קדש ; " הביצוע וראיית המלחמה בכללותה • "מלחמת סיני . "
|
|