הגדעונים במפעל ההעפלה

עמוד:34

הגדעונים      במפעל   ההעפלה א"א על   ראשית   הקשר   בהעפלה ,   על   הווי   ומודיעין   ועל   יתר   מעללי   גדעונים מאמר   ראשון   בסדרה תזכורת   על   ההעפלה את   ההעפלה   ארגן   היישוב   העברי   בזמן   המנדט   הבריטי , מראשית   שנות   ה30-   של   המאה   הקודמת   ועד   קום   המדינה . ב41-   שנותיה   העפילו   ארצה   כ 115 , 000-   איש . עלייה   א'   היה   הכינוי   שניתן   לעלייה   חוקית   ארצה ,   עם   אשרה , במסגרת   מכסה מוגבלת .   עלייה   ב -   ' עלייה   בלתי   לגאלית , ובה   עוסק   מאמר   זה . עלייה   ג'   -   הפעלת נשק   תוך   כיבוש חבלי   ארץ . עלייה   ד'   -   עלייה באמצעות   תיעוד מזויף   שהוכן   בעיקר במעבדות   המוסד באיטליה   ובצרפת ( שלמה   כהן   אברבנל ז"ל   היה   פעיל   בעלייה ד . ( '   עם   סיום מלחמת   העולם השנייה   יזם   המוסד לעלייה   ב'   מבצע שארך   כשלוש   שנים ואשר   כלל   למעלה מ 85 , 000-   מעפילים .   הבריטים   נקטו   שיטות   שונות   כדי לבלום   את   גל   ההעפלה ,   עצרו   ושלחו   מעפילים   למחנות מעצר   בארץ ,   ובהמשך   החלו   לגרש   את   הפליטים   למחנות מעצר   בקפריסין . הצורך   באמצעי   קשר כדי   להבין   עד   כמה   היה   חשוב   הקשר ,   פניתי   לשמואל   ינאי " ) סאמק , ( "   שפיקד   על   הפלוגה   הימית   של   הפלמ"ח .   תגובתו המיידית   הייתה   "ללא   קשר   זו   הייתה   מפלה   ותקלה .   אנשים נתפסו   וגורשו . " !   סאמק   מוסיף   ומתאר "   : במצפה   הים   על הרכס   היה   בית   בעל   שתי   קומות   כאשר   בכל   קומה   היו ארבעה   חלונות .   הוכנו   מראש   שלושה   מקומות   להורדת המעפילים :   מקום   אחד   היה   מצפה   הים ,   מקום   שני   היה סביבת   חדרה-כפר   ויתקין   ומקום   שלישי   שפיים-הרצליה . המשימה   הייתה   להגיע   מעומק   הים   למצפה   הים   ולראות את   הבית   הזה .   אם   כל   שמונת   החלונות   היו   מוארים   הכוונה הייתה   שההורדה   תהיה   באותו   מקום ,   זאת   אומרת   במצפה הים .   אם   החלונות   היו   מוארים   בצורת   חץ   צפונה ,   זאת אומרת   בקומה   העליונה   כל   ארבעת   החלונות   היו   מוארים ובקומה   התחתונה   רק   שני   האורות   הימניים ,   כאשר   מסתכלים מצד   הים ,   היינו   צריכים   לנסוע   צפונה   ומקום   ההורדה   היה חדרה .   אם   החלונות   היו   מוארים   בצורת   חץ   דרומה ,   היעד היה   שפיים .   יום   אחד   בגלל   תנאי   ראות   לקויים   הספינה   לא זיהתה   את   הבית .   אנשינו   על   החוף   שהו   שלושה   ימים ,   ולא הבינו   מדוע   האנייה   אינה   מתקרבת   ומגיעה .   סופו   של   עניין שהספינה   נתפסה   על   ידי   הבריטים   ונגררה   לחיפה .   היישוב הגיב   בהפגנות   סוערות   אך   המעפילים   גורשו . " ב1939-   הופעלו   לראשונה   אמצעי   רדיו   על   אניית   המעפילים פוסידון   ב . '   הקשר   היה   חד-כיווני .   בתדרי   רדיו   רגילים   נוגנו תקליטים   מהארץ ,   לכל   שיר   משמעות   משלו .   בין   השאר נקבע   כי   מנגינת   "הספר   מסיביליה"   משמעה   "אל   תתקדם לחוף "   , " האינטרנציונל"   -   נסה   לבוא   שוב   מחר   ועוד . הקמת   רשת   "גדעון" המהפך   המשמעותי   חל   עם   הכנסת   אמצעי   שידור   וקליטה על   האניות .   לצד   רשתות   האלחוט   המחתרתיות   של   'ההגנה' והפלמ"ח   " ) אבינועם " , " תמר ( "   הוקמה   רשת   אלחוט   חשאית שחיברה   את   הארץ   עם   תחנות   חוף ,   תחנות   בבסיסי   בריחה והכנה   להעפלה   באירופה ,   ותחנות   על   אניות   המעפילים . הרשת   נקראה   "רשת   גדעון"   ואלחוטניה   נקראו   גדעונים . אחד   מאמצעי   הקשר   ידוע   בכינויו   "המזוודה , "   מכשיר   קשר שנבנה   בידי   'ההגנה'   ושנקרא   על   שם   צורתו   החיצונית . המכשירים   אפשרו   קליטה   ושידור   של   אלחוט   מורס . על   התחנות   שהוקמו   בארץ   מספר   אחד   הגדעונים "   : התחנה שלנו   מוקמה   בתוך   מכוורת   דבורים .   הייתי   הולך   למכוורת , עוטה   על   עצמי   חליפת   כוורנים   המגינה   מפני   עקיצות הדבורים ,   מכניס   את   מזוודת   הקשר   לתוך   הצריף ,   ומקיים תקשורת   כאשר   אצבע   אחת   על   מפתח   המורס   ואצבע   אחת בתוך   פחית   של   דבש . " ...   מלכודת   דבש   זו   הצטיירה   לעתים בעיני   חברים   שלא   היו   בסוד   העניינים   כבטלנות   ופרזיטיות . במקרה   אחר   מוקמה   התחנה   בצריף   של   מזכיר   קיבוץ בית-השיטה .   האלחוטאי   היה   מגיע   מעת   לעת   להקים   קשר , מוציא   את   הציוד   מסליק   שהיה   בתחתית   פח   אשפה   עגול , ונכנס   פנימה .   חברי   המשק   התחילו   לחשוד   באלחוטן ,   שהולך ומסתגר   בצריף   גם   כאשר   רק   אשתו   של   המזכיר   נמצאת , וכעבור   זמן   מה   יוצא .   הם   היו   בטוחים   שמדובר   ברומן .   אותו אלחוטן ,   שנהפך   לימים   למפקד   הגדעונים   באירופה ,   מייק הררי ,   מספר "   : בשביל   להפעיל   תחנת   אלחוט   אתה   צריך   שני דברים   -   מקלט   שאותו   ניתן   היה   לרכוש ,   ומשדר ,   שזה ' חליפה   לפי   מידה . "'   על   הטכנאי   הראשי   דאז ,   רני   רובינשטיין , הוא   מוסיף   ומספר "   : הוא   בנה   משדרים   מפח ,   כמה   חוטים ומנורה . " ...   בין   הגדעונים   ששירתו   ברומא   היה   גם   מאיר בינט   ז"ל .   כבוגר   קורס   טכנאים   בלונדון   הוא   הצטרף   כעוזרו של   רני   רובינשטיין   ויחד   פעלו   בתכנון ,   באיתור   חלקים ובבניית   מכשירי   קשר   לאניות . הקשר   כמציל   חיים : אניית   המעפילים   "רפיח" אניית   המעפילים   רפיח   נרכשה   בידי   המוסד   לעלייה   ב' באמצעות   סוכן   יווני :   אנייה   בפיקודו   של   גד   לסקר ,   שיצאה עם   587   מעפילים   מיוגוסלביה ,   בחורף   , 1946   בים   סוער ניצולי   ה"רפיח"   על   המשחתת הבריטית   "שברון"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר