|
|
עמוד:12
המעבר של הזיכרון האישי והמשפחתי לאווירה לאומית "משמעות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בחברה משתנה" ברב-שיח שהתקיים במל מ לימור קליפה יום העיון העלה אל פני השטח בעיות המטרידות את החברה הישראלית בנושא הזיכרון וההנצחה : חינוך לקבלת המוות כחלק מהחיים , התרחקות הנוער מטקסים וחיפוש אחר טקסים אלטרנטיביים , הצורך בדיון בנושא השכול גם במערכת החינוך , תפיסת הנוער כיום את השירות בצה"ל ועוד סמ"ר אמיר קרא , חייל ביחידת התצפיות של חיל המודיעין , נפל בפעילות מבצעית בלבנון . אמו הלן ראתה בביקור בארצות-הברית משפחות שכולות מתייחדות לבדן מול הקבר בעוד שאר המשפחות מבלות את יומן החופשי בקניות והפנינג וחששה שבעתיד הדבר עלול לקרות גם בישראל . כשנכחה בארץ בטקס בתיכון של בנה , חשה כי התכנים בטקס מבולבלים מאוד . לתחושתה זו הייתה מעין " אזכרה פרטית . " באותו היום שאלה את עצמה , האם יום הזיכרון הוא יום למשפחות השכולות או לעם כולו . זה היה הרקע ליום העיון שהתקיים במל"מ . הנקודות העיקריות שעלו בדיון : האם הטקסים נערכים בגישה חינוכית ? האם יש לטקסים אופי לאומי ? האם הטקסים הם למען הנופלים ? למען המשפחות ? איזה צורך הם ממלאים ? מושב ראשון יום הזיכרון בראייה ממלכתית משתתפים : יו"ר המושב - תא"ל ( מיל ( ' אביגדור קהלני ; אריה מועלם - מנהל אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון ; אמל נסר אל-דין - יו"ר "יד לבנים הדרוזים ; " סעדי זיאד - יו"ר "יד לבנים הבדווים ; " אל"מ דפנה הררי - ראש מחלקת נפגעים בצה"ל ; ד"ר משה רובוביץ - נציג משרד החינוך ; אלי בן שם - יו"ר ארגון "יד לבנים . " יו"ר המושב אביגדור קהלני , בן למשפחה שכולה " ) מי שאינו בן למשפחה שכולה אינו יכול להבין את המשמעות של השכול , ( " ציין את הוויכוח הקיים בנושא השכול : למי נועד יום הזיכרון ? מה משמעותו ? האם משפחה שכולה צריכה יום זיכרון ? האם חוקקנו את כל החוקים בנושא ההנצחה ? את מי קוברים , איך קוברים ? האם ניתן לשנות את הכתוביות על הקבר , או לא ? ואולי החשוב ביותר : מהן הדרכים שבהן המדינה , החברה , מסוגלת , רוצה , יכולה להקל על משפחה שכולה ? אריה מועלם העלה את נושא חוק בתי קברות צבאיים וחוק יום הזיכרון , שעל-פיהם מתנהלות פעולות המדינה בתחום ההנצחה " . מדי פעם עולות סוגיות כאלה או אחרות שהחוק לא נגע בהן , או שאין להן כללים כתובים או ברורים . במסגרת החוק הוקמה ליד שר הביטחון המועצה הציבורית להנצחת החייל , שתפקידה לדון בשאלות היום-יומיות שקשורות לזיכרון ולהנצחה ולייעץ לשר . אני לא זוכר המלצה אחת שלה , מאז קום המדינה , שלא התקבלה על ידי שרי הביטחון לדורותיהם . לצערי , הכניסה למוסד הזה מותרת רק למי שחוו שכול . אני חושב שרק הם יכולים להיות הגורם שייתן את העצות הנכונות , כדי לקבל את ההחלטות הנכונות בנושא הזיכרון , בנושא השכול . " אמל נסר אל-דין סיפר על 340 חללים בני העדה הדרוזית
|
|