|
|
עמוד:4
המודיעין עשה היסטוריה ?! איך מתעדים וכיצד מנחילים ? מה בין מורשת להיסטוריה ? האם נעשה מאמץ מספיק כדי לשמר את מורשת המודיעין ? האם מורשת צריכה להישען על היסטוריה מדויקת או ניתן להסתפק בצ'יזבטים פופולאריים ? כיצד מנחילים מורשת בקהילת המודיעין ? משתתפי רב-השיח של "מבט מל"מ" רוצים שייעשה הרבה יותר לתיעוד תולדות המודיעין ולמסירת פרקי מורשת לדורות ההמשך הנחה : אפרים לפיד כתבה : לימור קליפה רב-שיח בהשתתפות אמנון בירן - יועץ מורשת לקמנ"ר , שלמה ב - ' מחלקת תולדות ב'מוסד , ' משה עזוז - רכז מורשת , 8200 יוכי וינטרויב - לשעבר ראש תולדות ב'מוסד , ' ד"ר יגאל שפי - מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בתכנית ללימודי ביטחון יגאל שפי : לכל מחקר יש כמה מטרות : הראשונה היא שחזור ההיסטוריה , כדי לדעת מה קרה בעבר . לענייננו , מה קרה במערכת המודיעינית , כיצד השתלב המודיעין במערכות אחרות . היה ניסיון אחד כזה , של פרופ' יואב גלבר , שחקר את תולדות אמ"ן עד שנת . 1953 זהו קורפוס התיעוד הראשון שיש בידינו . אינני רואה היום כמעט שום המשך לכיוון הזה . בימים אלה יצא מחקר על "רותם ) " פברואר ( 1960 מכו ון-תכלית , שנועד לבדוק את התפתחות תפיסת ההתרעה . זהו שחזור אירוע , פרי יוזמת מחלקת היסטוריה בצה"ל בשיתוף אמ"ן . אין באמ"ן שום דבר ממוסד בתחום הזה . מטרה נוספת למחקר היסטורי היא לצורכי מורשת - הנחלת גאוות יחידה , פיתוח ערכים וכיוצא באלה . מטרה שלישית היא מחקר לצרכים אופרטיביים , להפקת לקחים ולהבנת ההתפתחות לצורכי ההווה והעתיד , ולא לצורכי העבר . מאחר שכל אחת מהמטרות שונה , גם התוצר ההיסטורי שונה , אך יש שני דברים בסיסיים ששווים בכל מחקר * : הצורך בהקמת בסיס תיעוד ( ידע ) עמוק , רחב ואמין ; * בסיס המחקר נדרש להיות מלא ואמין . יוכי וינטרויב : כשהוקמה מחלקת ההיסטוריה ב'מוסד' בראשית שנות ה , 80- על ידי שלמה כהן אברבנאל ז"ל , היא הוגדרה כתיעוד תולדות 'המוסד . ' שלמה היה ער לסכנה בגוף שמתעד את עצמו - תיעוד הצלחות והתעלמות מכישלונות . לכן קבע תכנית עבודה של תיעוד לכל תקופה , על-פי ראשי 'המוסד . ' ליישום נדרש מאמץ עצום שאין הארגון יכול לעמוד בו . עם הזמן נוצר תיעוד שיטתי , עם גיחות לכל מיני כיוונים אחרים . כיום נעשה התיעוד בשלושה חתכים עיקריים : תולדות הארגון , מבצעים ספציפיים בעלי חשיבות להתפתחות תורת העבודה או מבחינה לאומית , או תיעוד סביב אדם מסוים בולט במיוחד . נעשה גם תיעוד בעל-פה באמצעות וידאו - מהדרגים הגבוהים למטה , עם כוונה לראיין גם חיילים פשוטים . כמו כן קיים תיעוד אודיו . כלי התיעוד הם הסתמכות על מסמכים , ראיונות וכיו"ב . בשנים האחרונות הוחל גם בהפקת סרטים , כשהתיעוד הכתוב משמש בסיס לסרט , שהוא בימינו כלי אפקטיבי הרבה יותר מהספר להוראת ההיסטוריה ולהנחלת המורשת . החשיבות בתיעוד כבירה . זיכרונם של אנשים משתבש עם השנים ; אנשים מתים ומסמכים לא תמיד נשמרים לעד . אם אנחנו , אנשי קהילת המודיעין לא נעשה את זה , זה לא יקרה , מאחר שלא ניתן , בשל החשאיות , להכניס לארגון חוקרים מבחוץ . מאז ומתמיד היה ברור כי התיעוד צריך לשמש את המורשת , וזה מודגש עוד יותר מאז החיבור בין אגף ההדרכה למחלקת ההיסטוריה . הנחלת המורשת מתקיימת בכמה דרכים : הדרכות בקורסים , מפגשים מחלקתיים , הקרנת סרטים ולעתים עיבוד טקסטים לתרגיל . הכול נשאר במסגרת הארגון , חוץ מגיחות פה ושם . אם 'המוסד' יפרסם על פועלו , הדבר עלול לפגוע במוכנותם של מקורות ושירותים לשתף פעולה . האם צריך לחשוב מחדש על מדיניות הפרסום ? אולי כן ואולי לא . אני נוטה לחשוב שלא . מורשת • נתונים היסטוריים • ערכים • עדיפויות • לקחים אמנון בירן : נקודת המוצא בעבודתי היא המורשת . אני ער למחסור בגוף היסטורי לריכוז חומר באמ"ן וגם לעובדה שאמ"ן מורכב מקשת יחידות שונות . קיים קושי לחשוף יש מקום שהמל"מ , בהיותו אכסניה לכלל הקהילה , ייזום פעולות להנחלת מורשת המודיעין לציבור הרחב באמצעות סרטים , ספרים ופרסומים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית , כמובן בתיאום עם השירותים
|
|