|
עמוד:34
הגדעונים במפעל ההעפלה א"א על ראשית הקשר בהעפלה , על הווי ומודיעין ועל יתר מעללי גדעונים מאמר ראשון בסדרה תזכורת על ההעפלה את ההעפלה ארגן היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי , מראשית שנות ה30- של המאה הקודמת ועד קום המדינה . ב41- שנותיה העפילו ארצה כ 115 , 000- איש . עלייה א' היה הכינוי שניתן לעלייה חוקית ארצה , עם אשרה , במסגרת מכסה מוגבלת . עלייה ב - ' עלייה בלתי לגאלית , ובה עוסק מאמר זה . עלייה ג' - הפעלת נשק תוך כיבוש חבלי ארץ . עלייה ד' - עלייה באמצעות תיעוד מזויף שהוכן בעיקר במעבדות המוסד באיטליה ובצרפת ( שלמה כהן אברבנל ז"ל היה פעיל בעלייה ד . ( ' עם סיום מלחמת העולם השנייה יזם המוסד לעלייה ב' מבצע שארך כשלוש שנים ואשר כלל למעלה מ 85 , 000- מעפילים . הבריטים נקטו שיטות שונות כדי לבלום את גל ההעפלה , עצרו ושלחו מעפילים למחנות מעצר בארץ , ובהמשך החלו לגרש את הפליטים למחנות מעצר בקפריסין . הצורך באמצעי קשר כדי להבין עד כמה היה חשוב הקשר , פניתי לשמואל ינאי " ) סאמק , ( " שפיקד על הפלוגה הימית של הפלמ"ח . תגובתו המיידית הייתה "ללא קשר זו הייתה מפלה ותקלה . אנשים נתפסו וגורשו . " ! סאמק מוסיף ומתאר " : במצפה הים על הרכס היה בית בעל שתי קומות כאשר בכל קומה היו ארבעה חלונות . הוכנו מראש שלושה מקומות להורדת המעפילים : מקום אחד היה מצפה הים , מקום שני היה סביבת חדרה-כפר ויתקין ומקום שלישי שפיים-הרצליה . המשימה הייתה להגיע מעומק הים למצפה הים ולראות את הבית הזה . אם כל שמונת החלונות היו מוארים הכוונה הייתה שההורדה תהיה באותו מקום , זאת אומרת במצפה הים . אם החלונות היו מוארים בצורת חץ צפונה , זאת אומרת בקומה העליונה כל ארבעת החלונות היו מוארים ובקומה התחתונה רק שני האורות הימניים , כאשר מסתכלים מצד הים , היינו צריכים לנסוע צפונה ומקום ההורדה היה חדרה . אם החלונות היו מוארים בצורת חץ דרומה , היעד היה שפיים . יום אחד בגלל תנאי ראות לקויים הספינה לא זיהתה את הבית . אנשינו על החוף שהו שלושה ימים , ולא הבינו מדוע האנייה אינה מתקרבת ומגיעה . סופו של עניין שהספינה נתפסה על ידי הבריטים ונגררה לחיפה . היישוב הגיב בהפגנות סוערות אך המעפילים גורשו . " ב1939- הופעלו לראשונה אמצעי רדיו על אניית המעפילים פוסידון ב . ' הקשר היה חד-כיווני . בתדרי רדיו רגילים נוגנו תקליטים מהארץ , לכל שיר משמעות משלו . בין השאר נקבע כי מנגינת "הספר מסיביליה" משמעה "אל תתקדם לחוף " , " האינטרנציונל" - נסה לבוא שוב מחר ועוד . הקמת רשת "גדעון" המהפך המשמעותי חל עם הכנסת אמצעי שידור וקליטה על האניות . לצד רשתות האלחוט המחתרתיות של 'ההגנה' והפלמ"ח " ) אבינועם " , " תמר ( " הוקמה רשת אלחוט חשאית שחיברה את הארץ עם תחנות חוף , תחנות בבסיסי בריחה והכנה להעפלה באירופה , ותחנות על אניות המעפילים . הרשת נקראה "רשת גדעון" ואלחוטניה נקראו גדעונים . אחד מאמצעי הקשר ידוע בכינויו "המזוודה , " מכשיר קשר שנבנה בידי 'ההגנה' ושנקרא על שם צורתו החיצונית . המכשירים אפשרו קליטה ושידור של אלחוט מורס . על התחנות שהוקמו בארץ מספר אחד הגדעונים " : התחנה שלנו מוקמה בתוך מכוורת דבורים . הייתי הולך למכוורת , עוטה על עצמי חליפת כוורנים המגינה מפני עקיצות הדבורים , מכניס את מזוודת הקשר לתוך הצריף , ומקיים תקשורת כאשר אצבע אחת על מפתח המורס ואצבע אחת בתוך פחית של דבש . " ... מלכודת דבש זו הצטיירה לעתים בעיני חברים שלא היו בסוד העניינים כבטלנות ופרזיטיות . במקרה אחר מוקמה התחנה בצריף של מזכיר קיבוץ בית-השיטה . האלחוטאי היה מגיע מעת לעת להקים קשר , מוציא את הציוד מסליק שהיה בתחתית פח אשפה עגול , ונכנס פנימה . חברי המשק התחילו לחשוד באלחוטן , שהולך ומסתגר בצריף גם כאשר רק אשתו של המזכיר נמצאת , וכעבור זמן מה יוצא . הם היו בטוחים שמדובר ברומן . אותו אלחוטן , שנהפך לימים למפקד הגדעונים באירופה , מייק הררי , מספר " : בשביל להפעיל תחנת אלחוט אתה צריך שני דברים - מקלט שאותו ניתן היה לרכוש , ומשדר , שזה ' חליפה לפי מידה . "' על הטכנאי הראשי דאז , רני רובינשטיין , הוא מוסיף ומספר " : הוא בנה משדרים מפח , כמה חוטים ומנורה . " ... בין הגדעונים ששירתו ברומא היה גם מאיר בינט ז"ל . כבוגר קורס טכנאים בלונדון הוא הצטרף כעוזרו של רני רובינשטיין ויחד פעלו בתכנון , באיתור חלקים ובבניית מכשירי קשר לאניות . הקשר כמציל חיים : אניית המעפילים "רפיח" אניית המעפילים רפיח נרכשה בידי המוסד לעלייה ב' באמצעות סוכן יווני : אנייה בפיקודו של גד לסקר , שיצאה עם 587 מעפילים מיוגוסלביה , בחורף , 1946 בים סוער ניצולי ה"רפיח" על המשחתת הבריטית "שברון"
|
|