|
|
עמוד:32
מסרים מרכזיים ניר צורף בתקשורת הערבית עוסקים בסוגיית הטרור האסלאמי , נחשלות האסלאם , החברה והמשטרים ודרכים לתיקון המצב . 1 מאז 11 בספטמבר 2001 מתנהל ברחוב הערבי-אסלאמי דיון נוקב כדי להבין את תופעת הטרור האסלאמי העולמי , את הסיבות והאשמים , להעריך את הנזקים והדרכים להתמודדות עם התופעה . הטרור האסלאמי נתון במוקד השיח הציבורי הערבי-אסלאמי ומעסיק את המנהיגות הערבית , ממשלות , חכמי הדת , הרחוב הערבי-מוסלמי , אנשי רוח ואקדמיה , כלי התקשורת ועיתונאים . שיח זה זוכה לחשיפה תקשורתית ערבית רחבה ומוצא ביטוי במאמרי עמדה ופרשנות רבים בעיתונות הערבית , פרי עטם של פובליציסטים , אנשי רוח ואקדמיה , פוליטיקאים וכן באמצעות מכתבים למערכות העיתונים . . 2 השיח הציבורי הזה מזכיר במידת מה את השיח התאולוגי , המדיני והתרבותי שהתפתח בין אנשי רוח , אינטלקטואלים ואנשי דת במפגש הראשון בין המזרח למערב עם פלישת נפולאון למצרים בראשית המאה ה19- ואשר נמשך עד לשנות ה30- של המאה ה . 20- השיח הנוכחי בדומה לקודמו מתמקד בארבע סוגיות מרכזיות : - שאלת עמדתו של האסלאם כלפי המערב . - נחשלותו וניוונו של המזרח הערבי-מוסלמי לעומת הקדמה והנאורות של המערב . - מערכת היחסים בין דת האסלאם למדינה . - הצורך ברפורמה מקיפה בכל התחומים ובעיקר בדת ובחינוך הדתי . שני המפגשים מתאפיינים בקריאה לרפורמה בדת , בחינוך ובפרשנות הקוראן והבנתו , שחרור הדת מקיפאון ומתכנים ורעיונות קיצוניים , ניהול מלחמה בנחשלות וברודנות של המשטרים , החלת רפורמה תוך שימור עקרונות דת בסיסיים ושילוב בין רציונליזם לדת והתאמתה לרוח התקופה . מאפייני השיח א . מודים בקיומו של טרור אסלאמי נוסף על ההכרה בנחשלות ובקיפאון המאפיינים את העולם הערבי-אסלאמי לעומת המערב המשגשג . ב . מצביעים על האשמים ועל הסיבות המרכזיות לצמיחת תופעת הטרור האסלאמי , לנחשלות ולקיפאון המאפיינים את המשטרים והחברה בעולם הערבי-אסלאמי . השיח קובע שהאידאולוגיה הדתית הקיצונית והשמרנית , החינוך הדתי ובעיקר החינוך האסלאמי לשנאת האחר ( הזרים ) וכן חכמי הדת הם הגורם המרכזי לצמיחת תופעת הטרור האסלאמי העולמי ולנחשלות . ג . מדברים על הנזקים שגרם הטרור ועדיין גורם לערבים ולמוסלמים , כאשר הנזק החמור והקשה ביותר נגרם לתדמית האסלאם והמוסלמים , שנהפכו לגורם המזוהה עם טרור . מדגישים צורך בניהול מסע הסברה לטיהור דמותו השלילית של האסלאם מאלימות ומטרור , שדבקה בו בקרב דעת הקהל המערבית . ד . השיח מציע סדרת דרכים למלחמה הן בנגע הטרור והן בנחשלות הערבית והאסלאמית ומתמקד בעיקר בצורך הדחוף בהחלת רפורמות בכל התחומים , בייחוד רפורמה וחידושים במסר הדתי , בחינוך הדתי וכן רפורמה בתחום הפוליטי-מדיני , שעיקרה אימוץ ויישום של עקרונות הדמוקרטיה ושינוי דפוסי השלטון . ה . גישות מסורתיות שליליות ועוינות בצד נימות חדשות וחיוביות כלפי היהודים וישראל . כלי התקשורת ( תחנות רדיו וטלוויזיה , עיתונות , אתרי אינטרנט , קלטות וידאו ומשחקי מחשב ) אנשי רוח ואקדמיה מציינים שאחת הסיבות העיקריות להימשכות גל הטרור הנוכחי אינה אלא הלגיטימציה שמעניקים לו אמצעי התקשורת הערביים והאסלאמיים , אשר מציגים את הטרוריסטים מבצעי הפיגועים כגיבורים . לפיכך דור שלם של צעירים רואים בבן-לאדן ושותפיו גיבורים של העולם האסלאמי . לטענתם , דמותו השלילית של האסלאם הולכת ומתחזקת בעיקר על רקע התמונות הקשות ברשתות הטלוויזיה המראות הוצאות להורג , כריתת ראשים וגופות ערופות ראש , שבוצעו בשם האסלאם בידי גורמי טרור אסלאמיים קיצונים . אלה מופיעים במסכי הטלוויזיה מחייכים ומשבחים את מעשי הטבח וקוראים קריאות שמחה "אללה אכבר , " " אללה אכבר . " הטרור - סכנה ואיום על העולם הערבי-אסלאמי השיח מצביע על הכרה הולכת וגוברת בקרב הציבור הערבי והאסלאמי שהטרור הוא סכנה ואיום על העולם האסלאמי , שכן הוא פוגע לא רק באויבים , אלא גם בערבים , באסלאם ובמוסלמים ללא הבחנה . נוסף על כך , ארגוני הטרור האסלאמי חותרים תחת אושיות המשטרים הערביים מתוך מטרה לחסלם ולהקים משטרים דתיים אסלאמיים . ' אסלאמופוביה ( ) ' השיח הציבורי מציין שעקב הפיגוע בבנייני התאומים התפתחה במערב תופעת הפחד מפני האסלאם ' ) אסלאמופוביה . ( ' מדובר בפחד מפני השתלטות אפשרית של האסלאם הקיצוני על המשטרים במדינות הערביות והאסלאמיות והקמת משטרים אסלאמיים פנאטיים ברוח החליפות האסלאמית , דבר שעלול לחזק את מגמת הטרור האסלאמי העולמי ולפגוע ביציבות ובביטחון ברחבי העולם . התנכלות ופגיעה במוסלמים ברחבי העולם הטרור האסלאמי העולמי גרם להתגברות השנאה המערבית לאסלאם ולערבים והפך אותם מטרה לחשדנות , להתנכלות ולפגיעה פיזית בכל רחבי העולם .
|
|