"דברים שרואים משם"

עמוד:10

דוגמה   נוספת   היא   בתחום   אנשי   המילואים .   רוב   הצבא השווייצי   הוא   צבא   מילואים   ומקצועי .   לאחד   התרגילים הגיע   ראש   אכ"א   גדעון   שפר   והתפתח   שם   דו-שיח   שהראה עד   כמה   הפער   גדול .   שפר   שאל   את   אחד   המפקדים השווייציים '   : אם   אתה   צריך   60   טנקיסטים   לתרגיל   מילואים , כמה   אתה   מזמין ; ' ?   השווייצי   הסתכל   בו   בתימהון   וענה : ' מה   זאת   אומרת ,   אם   אני   צריך   60   אני   מזמין   . ' 60   שפר   שאל אותו '   : מה ,   כל   ה60-   באים ; ' ?   השווייצי   ענה   לו '   : אני   שולח להם   צו   מילואים   שנתיים   מראש   והם   באים . '   ושפר   שוב שאל '   : ואם   לא , ' ?   השיב   השווייצי '   : אם   לא ,   אז   הוא   משלם חמישה   אחוזים   יותר   מס   הכנסה . ' שפר   בדק   זאת   עם   אחד   החיילים ,   כשתפס   מילואימניק ושאל   אותו   'מתי   יש   לך   מילואים ; ' ?   הבחור   הוציא   את הפנקס   עם   ההזמנה   ואמר   לו   'עוד   כמעט   שנתיים . "' איך   עבר   עליך   תהליך   השחרור   והיציאה   לאזרחות , לאחר   שנים   כה   רבות   בצבא ? " השתחררתי   ב99-   והחלטתי   שלא   לעסוק   בענייניים   צבאיים כמקצוע .   זו   הייתה   החלטה   ברורה   שאינני   מוכר   נשק   ולא משהו   מהסוג   הזה .   התחלתי   לחפש   עבודה   בהיי-טק .   לאחר תקופה   מסוימת   פגשתי   חבר   טוב ,   עוזי   רון ,   סא"ל   במיל' בחמ"ן ,   שהחברות   בינינו   התפתחה   מהתקופה   שהיה   ביחידת התצפיות   בפיקוד   הצפון .   הוא   ייצג   בארץ   חברה   של   כימיקלים והגיע   לגרמניה   למפעל   של   דבק   מגע ,   ושם   אמרו   לו   שיש חברת   רכבות   שמנסה   לזכות   במכרז   הרכבות   בישראל .   הוא קבע   אתם   פגישה   ונהפך   לנציגם   בישראל   והציע   לי   לנסות לזכות   יחד   במכרז   לרכבות   דו-קומתיות   בארץ .   זה   מצא   חן בעיניי   מאוד   כי   זה   היה   משהו   ממשי ,   כמו   ברזלים   ופסי רכבת .   לא   היה   לי   מושג   על   משבר   ההיי-טק   שיגיע   כעבור שנה ,   אבל   לכולם   אמרתי   שעשיתי   הערכת   קמ"ן   על   הנושא ולכן   ידעתי   להימנע ... בשלב   מסוים   רכש   קונצרן   הרכבות   העולמי   בומברדייה   את החברה   הגרמנית .   תהליכי   הרכישה   של   בומברדייה   יצרו לסוכנות   מצב   קשה   בארץ   -   היו   לה   שלושה   סוכנים ,   שכל אחד   מהם   היה   ממונה   על   מוצר   שונה .   אחרי   שלוש   שנים , ב , 2002-   ביקר   נשיא   בומברדייה   בארץ   והציע   לי   לרכז   את כל   פעילות   החברה   בארץ   ולבטל   את   הסוכנות   על   ידי   הקמת חברה   בת   לבומברדייה   בארץ .   השבתי   כי   מבחינה   חברית איני   יכול   לעשות   את   זה   לעוזי ,   שאחרי   הכול   הכניס   אותי לעסק .   אמרתי   שרק   אם   עוזי   יסכים   אני   מוכן .   הוא   התפלא מאוד   ואמר   שהם   פשוט   ייקחו   מישהו   אחר .   אמרתי   לו שהחברות   הזאת   חשובה   לי   יותר   מהתפקיד . אחרי   כמה   חודשים   פגשתי   אותו   באיזו   תערוכה   בחו"ל   והוא אמר   לי   שהוא   התרשם   מאוד   מהנאמנות   החברית   ולאור זאת   החליט   לנהל   מו"מ   עם   עוזי   על   מנת   שייתן   את   ברכת הדרך .   כך   נעשה ,   והיום   אני   מנכ"ל   החברה   בארץ .   יש   לנו 300   קרונות   מתוצרת   החברה   בשימוש   רכבת   ישראל ,   אנחנו משתתפים   במכרז   על   הרכבת   הקלה   בתל   אביב ,   ומשנת 2005   נכנסנו   גם   לתחום   האווירי ,   שבו   אנחנו   מנסים   לעניין את   אל-על ,   ארקיע   וישראייר   במטוסים   שלנו .   בארקיע   כבר יש   היום   מטוסים   שנרכשו   מבומברדייה . " מה   אתה   מביא   אתך   לעבודה ,   מהניסיון   הצבאי ? " שני   פרמטרים   חשובים   מאוד .   כאיש   צבא   ומפקד   יחידה אתה   לומד   להפעיל   מטה .   הרבה   מאוד   מנהלים   שמנהלים את   המשק   אצלנו   אינם   יודעים   לעשות   עבודה מסודרת   של   מטה ,   ואז   אין   תיאום   בין החטיבות   העסקיות   או   שהדברים   לא   זזים . זה   ניסיון   אדיר   שהצבא   נותן   למפקדיו . דבר   נוסף   הוא   הקשרים   והיכולת   להתנהל במרחב   הבין-לאומי .   הייצוג   של   ישראל   בשווייץ כנספח   והמפגש   עם   אנשי   מודיעין   מכל   העולם , מעניקים   יתרון   גדול   מאוד   בפרספקטיבה בין-לאומית .   אני   נפגש   עם   מנהלים   שאינם מקיימים   את   המגע   הנכון   עם   מנטליות   זרה . חשוב   לציין   גם   שההיכרות   האישית   והקשרים שנוצרים   בצבא   ממשיכים   הלאה   לאזרחות , דבר   שיכול   לסייע   מאוד .   קרה   לי   פעם   שאחד המנהלים   בחברה   אמר   שאילו   היה   יכול   להשיג פגישה   עם   שר   התחבורה ,   הוא   היה   יכול   להזיז דברים .   הרמתי   טלפון   לרל"ש   של   השר ,   שהיה איש   צבא   בעברו ,   ושאלתי   אם   אפשר   להיפגש אתו .   בתוך   שעתיים   נפגשנו .   האיש   היה   המום . בכל   מדינה   אחרת   צריך   קשרים   ונדרש   זמן רב   כדי   להיפגש   עם   פקיד   בכיר . " מהם   הקשיים   העיקריים   העומדים   לפני   אנשי   צבא משוחררים ? " לצערי ,   לקצינים   משוחררים   רבים   קשה   למצוא   עבודה . לפעמים   אני   שואל   אחד   מהם   מדוע   לא   לקח   עבודה   מסוימת , והתשובה   היא   'לא   נתנו   לי   פקידה ,   או   נהג ,   או   תנאים   מהסוג הזה . '   אני   חושב   שאיש   קבע   שמשתחרר   מצה"ל   צריך   להבין שכל   התרבות   הניהולית   בעולם   העסקי   היום   אינה   מתעסקת בפקידות   שמכינות   קפה   וכדומה .   קרה   לי   כמה   פעמים   שנשיא החברה   מתכתב   אתי   בדוא"ל ,   או   מתקשר   אליי   באופן   ישיר בלי   תיווך   המזכירה   שלו .   חשוב   להתפכח   מהר   מאוד . נקודת   תורפה   נוספת   היא   חוסר   ידע   מוחלט   בניהול   כספי . רואים   חבר'ה   צעירים   שלמדו   את   הנושא   הפיננסי   ורכשו ניסיון   בתחום ,   מסובבים   על   האצבע   תתי-אלופים   ואלופים שאין   להם   מושג   איך   מתנהל   העולם   הכספי .   חייבים   להבין שלא   מדובר   בתקציב   לתחמושת ,   או   בתרגיל   אוגדתי .   חייבים להשקיע   הרבה   בלימוד ,   אחרת   אי   אפשר   לשרוד .   בעולם העסקי   הבנה   פיננסית   משולה   ליכולת   לקרוא   ולכתוב . " 300   קרונות   מתוצרת   החברה   בשימוש   רכבת   ישראל

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא