|
|
עמוד:39
חוסן לאומי בישראל השפעת האינתיפאדה השנייה על החברה הישראלית מחקר מאת מאיר אלרן מחקרו של תא"ל ( מיל ( ' מאיר אלרן , שנערך במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ואשר יצא לאור בינואר , 2006 מנתח את ההשפעות העיקריות של פיגועי הטרור הקשים , בעיקר של פיגועי ההתאבדות בארבע שנות האינתיפאדה השנייה , על החברה הישראלית יואב דייגי בעבודה נבחנו שתי שאלות מרכזיות : . 1 האם מתקפת הטרור הצליחה לפגוע בחוסן הלאומי של החברה הישראלית ? ואם כן , באיזו מידה , והאם היא חוללה תמורות בהתנהלות השוטפת ובתחושות הציבור הישראלי ? . 2 האם האינתיפאדה גרמה לשינויים בעמדות הפוליטיות של הציבור הישראלי כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והדרכים לפתרונו ? מסקנות המחקר הן שהאינתיפאדה לא הצליחה לפגוע בחוסן הלאומי של החברה הישראלית , אלא היא הראתה יכולת עמידה , גמישות והסתגלות ראויות לציון . הציבור הישראלי ממשיך להיות אופטימי באשר לעתיד . רוב הציבור הישראלי תומך בחזרה למשא ומתן עם הפלסטינים , אך אינו מאמין שאפשר להגיע לשלום אמת עם הפלסטינים ( הסקרים נערכו לפני הבחירות לפרלמנט הפלסטיני וניצחון חמאס . ( הטרור הפלסטיני והפיגועים הקשים במהלך האינתיפאדה לא שברו את דפוסי ההתנהגות המקובלים של החברה הישראלית , או את הקונסנסוס , באשר לראיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני וההתמודדות אתו . המחקר מתבסס על מחקרי דעת קהל , והמסקנות נתמכות במדדים ובנתונים כמותיים . במחקר נבחנו בין השאר השפעות האינתיפאדה על ההרגשות האישיות של הפרט ( ואכן , החששות מפני היפגעות האנשים מפעולות טרור היו גבוהים מאוד בשיא האינתיפאדה בפברואר . ( 2002 במחקר מוכחת ההשפעה של האינתיפאדה על ההתנהלות האישית של הפרט - הוא ממעט לצאת לבילויים , לבתי מלון וכדומה . שיעור הירידה מישראל בתקופת האינתיפאדה גדל באופן ניכר למדיי , ומנגד - מדד הפטריוטיות אצל אזרחי ישראל היהודים גדל במעט . המחקר בוחן את כושר העמידה של הציבור הישראלי אל מול האסטרטגיה הפלסטינית באינתיפאדה - נקיטת אלימות ורצח לצורך זריעת פחד וחרדה בקרב הציבור הישראלי , כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות בישראל ללכת לקראת הדרישות הפוליטיות של הפלסטינים . ברור כי אסטרטגיה זו שימשה את הפלסטינים בכל האינתיפאדה , אך לדעת הח"מ ספק אם הייתה מתוכננת מראש , נשלטת ומכוונת באופן שוטף , ושמא אוסף פעולות הטרור יצר את המציאות . המחבר עמד במחקרו גם על סוגיית היציאה החד-צדדית של כוחות צה"ל מלבנון במאי , 2000 ובתוך כך הוא בחן האם צעד זה גרם לפרוץ האינתיפאדה בספטמבר ) 2000 בלי לנקוט עמדה . ( הדיון בסוגיה זו היה בהקשר ההתבגרות הפוליטית של הציבור בישראל ויכולתו להשפיע על מקבלי ההחלטות בארץ , באשר לנחיצות הישארות צה"ל בלבנון . לדעת הח"מ , ספק רב אם היציאה החד-צדדית של צה"ל מלבנון הייתה הגורם לפרוץ האינתיפאדה . הח"מ מבקש להאיר אלמנט חשוב שאינו חלק ישיר אלא נפרד מהמחקר , אך הייתה לו השפעה רבה מאוד על התחושות וההתנהגות של אזרחי ישראל בתקופה האינתיפאדה : התקשורת . ידוע כי פעולות טרור , נוסף על האפקט הישיר שהן מבקשות להשיג , השפעתן העיקרית היא בזריעת פחד באמצעות התקשורת . התקשרות בישראל סיקרה בהרחבה את אירועי האינתיפאדה ובעיקר את פיגועי ההתאבדות ותרמה מאוד להשגת היעדים של מבצעי הטרור ; היא אפשרה להם להבין את המציאות ולאתר את נקודות התורפה של החברה הישראלית . ואולם זו חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית . יצוין כי השפעת התקשורת הייתה חלק אינטגרלי מתחושות הישראלים ומהתנהגותם , וכי תוצאות המחקרים בעבודה זו מביאות השפעות אלו בחשבון . לסיכום , מדובר במחקר מקיף ומעמיק , וראוי שמקבלי ההחלטות בישראל יקראו אותו במלואו ויבטחו בחוסנה של החברה הישראלית גם בעתות משבר .
|
|