|
|
עמוד:15
כיצד מעריכים מראש תוצאות של בחירות כישלון חיזוי תוצאות הבחירות בינואר השנה אינו יכול להיות מוטל על שכמו של המודיעין , שכן הניסיון לצפות תוצאות של בחירות מו ע ד להפתעות במרבית מדינות העולם הדמוקרטי , כולל בישראל עצמה . סקרים חברתיים משמשים כיום כלי עיקרי לחיזוי תוצאות של בחירות . הם נערכים בארץ ובעולם כולל בגדה המערבית על ידי מכוני מחקר חברתי אזרחיים , וממצאיהם אינם נחשבים אמינים , בייחוד לא במדינות העולם השלישי . ברשות הפלסטינית הצביעו רוב הסוקרים על ניצחון לפתח , ' וגם גורמים שונים שנדרשו לנושא לא צפו ניצחון מוחץ לחמאס . גורמי המודיעין בישראל אמורים לעקוב אחר תופעות ותהליכים של שינוי בחברה הפלסטינית . אילו היו נערכים לקראתם ומייחדים להם תשומת לב נאותה לאורך זמן , אולי היה אפשר להעריך שמתחולל מפנה בדעת הקהל הפלסטינית . השינויים בדעת הקהל הפלסטינית התהליך שבו העבירה החברה הפלסטינית את תמיכתה מתנועת הפתח לתנועת החמאס , הוא למעשה לב ההבנה של הציבור הפלסטיני שהחמאס יכול לפתור בעיות כגורם שלטוני . ניתן לציין כמה סיבות אפשריות לשינויים בדעת הקהל הפלסטינית : הפתח הגיע לשלטון אך פעל ללא מסר אידאולוגי חברתי-כלכלי ואף לא מדיני-תכליתי . הרשות לא סיפקה את הסחורה - לא קידמה השגת מדינה עצמאית , לא הצליחה לבסס את ירושלים כבירה ואף בעניין "זכות השיבה" לא הושגה כל התקדמות . בה בעת ניכס החמאס לעצמו את פינוי רצועת עזה והוכיח לכאורה לקהל הפלסטיני שהמודל הלבנוני "עובד" וכי לחץ טרוריסטי וגרימת קורבנות ישראליים רבים אכן מביאים לידי שינוי מדיניות ישראל לטובת הצד הערבי . הרשות בשלטון הפתח הייתה מושחתת , בלתי יעילה וכושלת . נוסף על השחיתות האישית של מנהיגיה כפי שנחשפה , בלטה לעין הציבורית גם חלוקת המשרות וטובות ההנאה למקורביה . הקצנת הטרור והצלחת המחבלים המתאבדים לפגוע בלב ישראל , הופעת השאהידים כדמויות מופת בחברה הפלסטינית - משכו אחריהן את ההמון המושפל , הרעב והמובטל , שראה בחמאס גורם פעיל שנלחם בישראל ואשר משיג תוצאות , בעוד הרשות פועלת "כביכול" באופן מדיני ואין היא משיגה תוצאות כנגד הכובש . אנו חשים שיש למודיעין סיבה טובה לנתח את תהליכי ההקצנה שחלו בחברה הפלסטינית לאורך ההיסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי . תנועות קיצוניות אלה המיטו למעשה רק אסונות והרס על החברה הערבית לאורך השנים , אך הייתה להם השפעה חשובה על הסכסוך הישראלי-ערבי . סימנים להתחזקות החמאס ניתן היה לראות בסדרת הצלחות החמאס בבחירות , כמו הבחירות ללשכות המסחר ב , 1991- שבהן זכה ברמאללה , והבחירות לאיגודים מקצועיים , אוניברסיטאות ורשויות מקומיות . ככלל , אפשר לומר שהאסלאמיסטים תמיד זוכים בבחירות במזרח התיכון , וגם מתופעה זו ניתן היה להשליך על החברה הפלסטינית . עבר והווה באסלאם או כיצד משרתת שיטת לחימה אסלאמית עתיקה את האידאולוגיה של אל-קאעידה בקלטת שפורסמה ב18- במאי 2005 , תיאר אבו מצעב אל-זרקאוי , מפקד ארגון אל-קאעידה בעיראק , את טקטיקת לחימת אל-קאעידה באפגניסטן ובצ'צ'ניה באמצעות הביטוי התקפה ונסיגה לסירוגין ( בערבית : &) כר ופר . ((& לדברי אל-זרקאוי , שיטת לחימה זו מתאפשרת בזכות תוואי השטח . ואילו בעיראק , אל-זרקאוי מציע למשוך את האויב ללחימה באזורי הספר , משום התנאים הטופוגרפיים הקשים . הוא מציין שהלחימה בה אמנם מתבצעת בעיקר בערים באמצעות פעולות התאבדות , שהן יעילות , אך הן מוגבלות בהישגיהן . דבריו של אל-זרקאוי מרמזים שטקטיקת התקיפה והנסיגה לסירוגין היא טקטיקה רצויה . הביטוי &) כר ופר " - (& התקפה ונסיגה לסירוגין , " מקורו בטקטיקת לחימה בסוסים אצילים שהייתה נהוגה בתקופה הקדם-אסלאמית והאסלאמית . שיטת לחימה זו נחשבת למלחמת התשה , והיא מאפשרת לתכנן את הפעולות ההתקפיות הבאות הרחק מעין האויב ומשטחו , כפי שעולה גם מדבריו של אל-זרקאוי בקלטת . הביטוי רווח בימינו במגוון הקשרים , רובם ככולם אופיים "מלחמתי . " כך למשל , הופיע המונח בידיעה עיתונאית המתארת את פעולות הגרילה של המחתרת באפגניסטן " : פעילות הצבא האסלאמי בעת היווסדו הצטמצמה לכדי פעולות התנגדות , כלומר הנחתת מהלומות מהירות וכואבות לאויב ולאחר מכן נסיגה לבסיסיו שבהרים , דבר המוכר בביטוי 'התקפה ונסיגה לסירוגין , ' אולם עד מהרה התפתח הצבא לצבא סדיר אשר מטיל את מרותו על כל המחוזות הצפוניים שהינם בעלי חשיבות אסטרטגית . " ... הביטוי "התקפה ונסיגה לסירוגין" נזכר גם בתחום הפולקלור . סביב מנהגי הילולת אלנבי מוסא , למשל , נאמר בכתבה עיתונאית ... " : ישנם נושאי הדגלים ובני הנוער הרוקדים ומניפים מקלות או חרבות , ואילו הנשים משיבות להם ביללות שמחה . נושאי החרבות מעמידים פנים כאילו הם תוקפים זה את זה שעה שהם מתקדמים ונסוגים אחורנית באופן הדומה לפעולות 'התקפה ונסיגה לסירוגין . "' הביטוי קיבל גם משמעות מטפורית בהקשר התמודדות מכל סוג שהוא שאופייה "מלחמתי , " כגון מערכת בחירות . אלה דוגמאות ממחקר השפה הערבית , שנותן סיוע חיוני להבנת המודיעין בעבר ובהווה . רס"ן עינת
|
|