|
|
עמוד:28
המודיעין הבריטי זה לא ג'ימס בונד ליקט : א' יערי מתוך חומר המצוי במרכז המידע במל"מ - ספרים ומאמרים - ניתן לשרטט את עיקרי תולדות המודיעין הבריטי במאה ה20- לפי תקופות התפתחותו העיקריות . בהכללה ניתן לומר שהיו בהן תקופות של צמיחה מהירה , בעיקר בזמן מלחמות , ותקופות צמצום לאחריהן , אך עקרונות המבנה לא שונו הרבה . כדי לתת מושג על הארגונים העיקריים של המודיעין הבריטי ותקציביהם בשנים האחרונות , נביא את הנתונים שבידינו לשנת : 1998 א . הMI-5- ( בטחון פנים וריגול נגדי ) 1860 איש , 140 מיל' ליש"ט . ב . הMI-6- ( מודיעין חוץ ) 1800 איש , 180 מיל' ליש"ט . ג . ה- GCHQ ( סוכנות ההאזנה ) 4500 איש , 450 מיל' ליש"ט . ד . הDIS- ( משרד ההגנה ומרכז ההערכה ) 450 איש , 50 מיל' ליש"ט . ארגון המודיעין הבריטי בתחילת דרכו כמו גם המשרה של ראש המודיעין DMI במשרד ההגנה , נוצרו עוד במאה ה 19 אך ראורגניזציה מסודרת לפי ההגדרות , שבחלקן תקפות עד היום , נעשתה אחרי מלחמת הבורים ולאור הכישלונות בה . בין השאר נוצר אז ה ( Sec ` Service ) - ובתוכו האבחנה בין מודיעין- חוץ למודיעין- פנים וכן נעשתה ההתחלה הראשונה בארגון מודיעין טכני והאזנה . במשך הדורות ההבחנות הללו לא מנעו טשטוש תחומים וחפיפות - לרוב מזיקות - אך התפיסה היסודית נשארה בעינה . תקופה שניה של הע ֵ רכות המודיעין מחדש הייתה במלחמת העולם הראשונה , תחת פיקוחו של שר ההגנה דאז , הלורד קיצ'נר . קמו ענפים חדשים לנושאים השונים , ומכיוון שמאז ועד היום ארגוני המודיעין מופיעים תחת הכותרת של " מודיעין צבאי" ( Military Intelligence ) קבלו המחלקות השונות את התווים MI 1-17 מבלי לשנות את רמות החלוקה למודיעין-חוץ , מודיעין-פנים , מודיעין-שדה ומודיעין טכני לסוגיו . ממלחמת העולם הראשונה יצא המודיעין עם הצלחות , לדוגמא המלחמה בים , ועם אכזבות למשל כאשר החזית התיצבה בקוים סטטיים למשך שנים ומודיעין ההאזנה הטקטית היה חסר תועלת ברובו . כן סבל המודיעין , כמו בכל הדורות , מידיהם של בעלי הקריירות הצבאיות האריסטוקרטים במיוחד , מזלזול שקבע לעיתים את תוצאות הקרב . המפקדים ידעו "יותר טוב . " צ'רצ'יל כצרכן מודיעין גורל טוב יותר היה למודיעין במלחמת העולם השניה , כאשר צ'רצ'יל , צרכן מובהק של מודיעין ומאמין גדול בו ( עוד מנסיונו במלחמת הבורים ובמלחה"ע ה , ( I- שקד על בניתו בהתאם לצורכי המלחמה : ענפים רבים קמו או התפצלו לענפים מתמחים ( ענפי הונאה , ענפי סד"כ ואסטרטגיה , מבצעי-מודיעין , מבצעי-חבלה מעבר לקוים , בעיות הבטחון לסוגיו מריגול נגדי ועד צנזורה וחקירה , פיצול מחדש להתמחות בחלקי עולם שונים , ( כולל בעלות הברית , ( ולא פחות מכך ענפים שונים למודיעין טכני . כן הופעלה ביתר סמכות מבעבר ועדת-מודיעין משותפת במשרד ההגנה למיצוי המידע המודיעיני . הגידול העצום של תפקידי וארגוני המודיעין הוליד גם מאבקים קשים בין MI 6 ל MI 5- על שטחי פעולה , סמכויות ואחריות , שהולידו בחלקם גם אסונות בצד ההצלחות . אחד הכישלונות היה למשל ש MI 6- לא הכינו בשטחים הכבושים באירופה פריסת רשתות מודיעין כאשר השטח היה ברשותם , ונאלצו לסמוך על מודיעין של הממשלות הגולות שישבו בלונדון . כאשר נפרסו במאוחר הרשתות , הופלו רבות מהן ע"י פעולות-מבצעים שונות של היחידה המיוחדת הבריטית לפעילות חבלה בשטחי האויב , שחלקן היו שלומיאליות או לא היו מתואמות , אבדה ֵ ללא תמורה הולמת . המאבקים הללו בין סוכנויות המודיעין לא נולדו אלא נמשכו אל מלחה"ע ה . II הרדאר והאניגמה הקשיים , הסיבוכים והתקלות , לא יכולים להאפיל על ההישגים , מן הגדולים בתולדות המודיעין , שנחלו סוכנויות המודיעין הבריטיות במלחמה זו . בראשם עומדים שלושה : הראשון הוא בתחום המודיעין הטכני-מדעי - פיתוח הרדאר , איתור הקרן-המובילה , צילומי-האויר ופענוחם , אשר עליהם נשען הניצחון ב"קרב על בריטניה . " השני הוא מודיעין-ההונאה שבשיאו אפשר את הטעית הגרמנים באשר למקום הפלישה לאירופה ביוני . 1944 השלישי , ואולי המפורסם מכולם , היה פיצוח הקודים של התשדורות הצבאיות והאזרחיות הגרמניות ( בעזרת פתרון התפעול של מכונת הקידוד הגרמנית הצבאית ה"אניגמה , " אך לא רק היא . ( " סופרים מעולים , שחקנים מעולים ומרגלים מעולים" צ'רצ'יל בנה המודיעין מחדש
|
|