|
|
עמוד:17
על מודיעין , מוסר וחוק ראיון עם השופט חיים כהן ( קיץ ( 1997 לאחרונה הלך לעולמו השופט חיים כהן . כדי לכבדו ולציון זכרו בחרנו להביא ראיון שהתקיים עמו ע"י מערכת "מבט" ב . 1997- כדעה אחרת אנו מביאים את הראיון שנערך ע"י המערכת עם יעקב פרי באותו נושא ובאותה תקופה . שני ראיונות רואים עתה אור לראשונה . מראיינים : מוטי כפיר ומנחם דגלי ז"ל מוטי : נושא שיחתנו הוא חוק , מוסר ומודיעין , האם הם יכולים לדור בכפיפה אחת ? השופט כהן : קודם כל השניים הראשונים : לא , הרי החוק כהרי המוסר . אמרו על החוק שבא לענות מבחוץ , והמוסר שבא לאדם מבפנים . המוסר הוא מיוחד בין אדם לאדם , ואילו החוק הוא כללי לכל אזרחי המדינה . המוסר הוא אוטונומי . החוק הוא כפוי . חוק נוגע רק לדברים חיצוניים , דברים שאפשר להוכיח אותם , שאפשר לראות אותם , לממש אותם , ואילו המוסר נוגע גם למחשבות , לדעות , להרהורים וכו . ' אפשר עוד להוסיף על ההבדלים בין חוק ומוסר . אשר למודיעין , אני חושב שהמצב היה אידאלי אילו אפשר היה לומר שניתן לקיים רשת יעילה של מודיעין שאין בה ניגוד - לא לחוק ולא למוסר . אבל עד כמה שאני מבין המצב הזה אינו אופרטיבי . אי-אפשר לעשות לא בהתאם לחוק ולא בהתאם למוסר אם רוצים לעשות מודיעין יעיל . הת ֵ אוריה המשפטית המונחת ביסוד העובדה המצערת הזו היא : כשיש לך שני ערכים חיוניים שהחוק מכיר בהם , ההצדקה המשפטית האפשרית לניגוד הזה היא שהחוק מכיר בערכים מערכים שונים אשר מטבע ברייתם מתנגשים אלו באלו . אם תיקח ערך כמו ביטחון המדינה , הוא עלול להתנגש עם הערך של פרטיות , עם הערך של צנעת הפרט , עם הערך של שמירת סודות , עם הערך של אמת ולא שקר . כל חכמת המשפט היא לאזן בין ערכים מתנגשים . מה פירוש לאזן בין ערכים מתנגשים ? בכל עניין ועניין , בכל מקרה ומקרה , לשקול זה מול זה , איזה ערך צריך , בעניין מיוחד זה , להיות עדיף . בדרך כלל אומרים , שלא כל אדם ואדם , לא כל אזרח ואזרח יכול להחליט בעצמו איזה ערך להעדיף ומתי להעדיף ואיזה ערך לדחות . אבל בקהילות המודיעין אולי המצב שונה במקצת . לא בכל עניין ועניין ובכל בעיה שמתעוררת בעבודה השגרתית אפשר לרוץ לשופט ולשאול אותו . כמו חייל בשדה הקרב שלא יכול לרוץ לשופט ולשאול אם הפקודה שקיבל היא בלתי חוקית בעליל או לא . הוא צריך להחליט בעצמו . ובהחלטה שהוא מחליט הוא מקבל על עצמו סיכון מסוים . והסיכון הוא שבית המשפט יגיד אחר כך "טעית .... " ולזה יכולות להיות תוצאות מרחיקות לכת ... למשל ... שיכניסו אותו לבית הסוהר . חוק מוסר ומודיעין אלה הם ערכים שצריך להבחין ביניהם . דגלי : השאלה היא מה יכול לחסן את המערכת ולתת אפשרות לאנשים שממש מלכלכים את הידיים , לעשות את הדברים ולדעת שלא מכשילים אותם , כי זה באמת חשוב ובאמת מצדיק את הדבר הנורא הזה שהם אמורים לעשות ? השופט כהן : זו משימה כמעט בלתי אפשרית . ניקח לדוגמא גנ % בת ידיעות . לא כל גנ % בת ידיעות היא עב ֵ רה פלילית אבל אני מניח שעוסקים בגנבות פליליות גם של ידיעות וגם בזיופי מסמכים . פה הקושי הערכי איננו כל כך גדול . מפני שאפילו אם יש בזה עב ֵ רה פלילית , היא עב ֵ רה קלה ... ואם אתה מאזן בין עברה ֵ קלה לבין המטרה החשובה הזאת שבשבילה אתה עושה את העבודה , אז מתקבל על הדעת באיזון סביר שהמטרה הזאת תהיה עדיפה על העברה ֵ הקטנה . מה שאין כן כשהעב ֵ רה אינה סתם גניבת ידיעות , והיא נטילת חיי אדם ואפילו פציעת אדם או כליאת אדם או חקירה נוקשה מדי . אז יכול מאוד להיות שבאיזון בין ערכים , ביטחון המדינה צריך להידחות מפני כבוד האדם . דיגלי : אני רוצה להזכיר דבר . בזמנו אחרי מינכן , אחרי האולימפיאדה , ניתנה הוראה , נדמה לי על-ידי ראש הממשלה דאז גולדה מאיר , למצוא את כל מי שהיה מעורב ולחסלו . השופט כהן : אני עכשיו עונה לך בתור משפטן . רק מבחינה משפטית , הפקודה של גולדה הייתה פקודה בלתי חוקית בעליל . . . עשיית דין לעצמנו , הוצאה להורג בלי שופט , היא בלתי חוקית בעליל . פה למשל גולדה הייתה המאשימה והשופטת וכל אלה היו תלייניה בלי שמישהו קיבל מינוי לכך או סמכות לכך . לגולדה לא הייתה שום סמכות לשלוח אותם . בשום חוק , לא כתוב , ולא מוענקת סמכות לשירות הביטחון להרוג בן אדם . מוטי : אני שואל אם לא כדאי , צריך ואפילו הכרחי שיהיה חוק כזה ? השופט כהן : אולי . אבל אני לא חושב שזה יאה למדינה נאורה . מוטי : אבל "איך החתול יעבור את הנהר . " אם צריך לעשות משהו בגדה השנייה ? השופט כהן : ... החברים באו דרך מכשול המים בצורה די טובה , אבל לא בצורה חוקית . עכשיו בנוגע למוסר , המוסר הוא מיוחד לכל אחד ואחד . לו הייתי צריך לבצע פקודה זו של גולדה , המוסר שלי לא היה נותן לי לבצע , אבל לגבי אחי שהיה מאנשי שירות הביטחון יכול מאוד להיות שלא היו לו שום פקפוקים . מוטי : ניקח את הסיטואציה של לילהאמר לא נחוץ חוק שב"כ , השופט חיים כהן ז"ל
|
|