|
|
עמוד:18
כ30- עוצבות עצמאיות - תאמה את המציאות . . 3 תת-המקלע " סואומי" . ( SUOMI ) מפקדי הצבא האדום וסטלין בראשם פסלו נשק זה ותיארו אותו כמתאים למשטרה . כאן סטלין נאלץ להודות שהם בחנו גם תתי-מקלעים אמריקניים אך נראה להם שאין הצבא יכול להשתמש בנשק זה וכי הם לא הבינו את משמעות הפעלתו ביעדים מבוצרים ובשטחים מיוערים בטווחים קצרים . . 4 תוצרי המודיעין . לקטי המודיעין , האשגרים , הדוחות והסיכומים לא הגיעו בדרך כלל לכוחות הלוחמים ולמפקדי השדה . גם אלה שהגיעו היו חלק קטן ביותר מהמידע שהיה ברשות המודיעין . תלונות רבות עלו בנושא זה במהלך הכנס והופנו לראש המודיעין . כאן יש לציין , כי בתקופת סטלין נאסר על קציני הצבא האדום ומפקדיו לקרוא עיתונים וספרות שפורסמו בחו"ל גם אם הם מקצועיים . היה חשש כי בספרות זו יש תיאורים ודעות אנטיקומוניסטיות העלולים להזיק . מצב זה יצר תלות רבה בחומר המודיעין שהופץ , אלא שגם חומר זה היה מסווג , ולמפקדים רבים לא היו הרשאות לקרוא אותו ואחרים חששו לקראו פן יבולע להם . אמנם הגיעו למנהלת המודיעין כמויות אדירות של פרסומים מכל נציגיו ושלוחותיו בחו"ל , אבל אף פעם לא היה מספיק כוח אדם מחקרי מיומן כדי לעיין בכל החומר ולעבדו . כאשר ציין סטלין בפני פרוסקורוב שהוא היה מצפה מאנשי המודיעין שיעשו פרפרזה מהחומר המגיע ( ינקו אותו מאנטיקומוניזם ) ויפיצו אותו , ענה פרוסקורוב כי יזדקק ל15- איש שיעבדו כמה שנים לטפל בחומר . ולטענות המפקדים באשר להפצת חומר רלוונטי , ענה פרוסקורוב שהוא עשה סקר בקרב המפקדים בנושא קריאת חומר מודיעין שהגיע לידיהם והסתבר שהם לא קראו אפילו 20 אחוזים ממנו . בעוצבות מסוימות היו מונחות סקירות המודיעין על המדף למשך שלושה-חמישה חודשים בלי שיעיינו בהן . הוא הציג סקר זה בפרוטרוט , כולל ציון שמות אנשים ויחידות . . 5 סוכנים ומודיעים . בעניין זה השקיע שירות המודיעין מאמץ גדול להחדיר סוכנים לשטח האויב למרחק 70 ק"מ ויותר מעבר לאזור הלחימה . מרבית סוכנים אלה הוצנחו ( בשנת 1939 הצנחות בכלל והצנחת סוכנים בפרט היו נדירות ביותר בעולם ) עם משקפות ומכשירי קשר והעבירו בתחילה מידע יקר ערך . אולם מהר מאוד הם נתפסו . הנחות היסוד של המבצע - שהפינים יקבלו אותם בפרחים ושהכוחות הלוחמים יחברו אליהם בתוך ימים מספר - לא התממשו , והתארכות המלחמה הייתה בעוכרי העניין של הפעלת הסוכנים . הם לא התאימו לשהייה ארוכה בארץ אויב , לא מבחינת כישוריהם ולא בהכשרתם ובציודם , ולכן רובם נתפסו מהר מאוד בידי הפינים , וחוסלו . . 6 הלקח העיקרי - אין חיל מודיעין ( מודיעין שדה . ( פרוסקורוב העלה את הלקח העיקרי שהציק לו : אין חיל מודיעין או מערך מודיעין שדה בכוחות הלוחמים . לחטיבות , לאוגדות , לגייסות ולארמיות אין מחלקות מודיעין . מחלקת המודיעין היחידה הייתה בארמיה ה7- בחלק השני של המלחמה , מסיבה פשוטה - מרצקוב , כאשר הורד בתפקיד והתמנה למפקדה , לקח אתו את מחלקת המודיעין הפיקודית של פיקוד לנינגרד לארמיה ה . 7- לשום ארמיה אחרת שלחמה במלחמה לא הייתה מחלקת מודיעין . נוצר אפוא מצב שגם כאשר הוקמה החזית הצפונית-מערבית בפיקודו של טימושנקו , לא הייתה למפקדת החזית מחלקת מודיעין , והוא הביא סגל מודיעין מהפיקוד הקודם שלו - קייב . כל מחלקת מבצעים במפקדות העוצבות מינתה קצין או שניים שישמשו קציני מודיעין , אולם הם חסרו כל הכשרה מוקדמת במקצוע . בשל היעדר מודיעין שדה - גם כשהגיעו סקירות מודיעין ממנהלת המודיעין או ממפקדת מרצקוב לעוצבות לא היה מי שיעכל את החומר ויישם אותו כראוי , ומאידך גיסא - גורמי האיסוף והמודיעין שהיו בעוצבות , כמו היחידות האוויריות שצילמו מהאוויר לצורכי הנדסה או קת"קים מוטסים של התותחנים , לא הוכוונו לאיסוף ידיעות שהיו דרושות
|
|