|
|
עמוד:33
שדיין ביטל את פיקוד הדרום מטעמי חיסכון , שלט עמית גם על מרחב הנגב , שהשתרע עד אילת . בתקופה זו הורה דיין לכל הקצינים הבכירים לעבור קורס צניחה . עמית השתתף בקורס ובעת אחת הצניחות נפצע קשה . כתוצאה מכך אושפז בבית חולים במשך יותר משנה . יש הסבורים כי פציעה חמורה זו , שהציקה לו עד סוף ימיו , מנעה ממנו את תפקיד הרמטכ"ל . עם שחרורו מבית החולים יצא לניו יורק לתקופת לימודים באוניברסיטת קולומביה . לימודיו התמקדו בתחום מנהל העסקים . עובדה זו עמדה לזכותו כאשר התמנה לימים לתפקיד מנכ"ל כור תעשיות , תפקידו האזרחי הראשון . הסנדק של הסיירת עם שובו מארה"ב בסוף 1961 התמנה עמית לראש אמץ . העובדה שהסכים ליטול על עצמו את התפקיד לא עברה ללא הרמת גבה מצד מי שהכירו את ההיררכיה הפנימית במטה הכללי . בכל זאת , עמית כבר היה ראש אג"ם וסגן רמטכ"ל , תפקיד בכיר מזה של ראש אמץ . אבל עמית , כדרכו , נענה לצורך שנוצר וגם לבקשת הרמטכ"ל צבי צור ( צרה , ( שנכנס לתפקידו אך זמן קצר קודם לכן . בין השניים שררה אווירת עבודה טובה . שניהם היו מג י דים במלחמת העצמאות , שניהם היו קרובים למשה דיין , שניהם מילאו תפקידים עוקבים של אלוף פיקוד המרכז וראש אג"ם . עמית היה מבוגר מצור בשנתיים ואלמלא הפציעה היה בוודאי מקדים אותו בתפקיד הרמטכ " ל , אך הוא קיבל את עובדות החיים כמות שהן ונכנס לתפקיד ראש אמ"ן במלוא המסירות והתנופה בשלהי . 1961 אחד הצעדים הראשונים שלו בתפקיד היה סיור מקיף ויסודי כמעט בכל ארצות אפריקה השחורה . את הסיור ארגן אל"ם עוזי נרקיס , שהיה אז נספח צה"ל בצרפת . מדינת ישראל התעניינה באותה עת בפריפריה העוטפת של המזרח התיכון העוין . קשריה באפריקה היו בשיאם , ועמית ביקש לבחון הן את עתיד הצדדים המדיניים של הקשרים האלה והן את ההיבטים המודיעיניים הנובעים מהם . מסקנותיו היו קודרות למדי . גולדה מאיה שרת החוץ , לא קיבלה אותן . אך חוסר התוחלת בנוגע למדינות אפריקה הוכח כנכון בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים . השנים שבהן כיהן עמית כראש אמ"ן היו שנים שקטות יחסית , אולי השקטות ביותר בתולדות צה " ל . זאת על אף התעצמות ניכרת של צבאות ערב . שקט זה אפשר למטה הכללי להתמקד בבניית צבא גדול ומודרני . נערכו תרגילים גדולים , ופותחה תורת לחימה ישראלית , בתשובה לדוקטרינה הסובייטית שאימצו לעצמן מדינות ערב . חיל המודיעין התמקד באותה תקופה בשיפור יכולות האיסוף שלו בפיקודו של רמ " ח איסוף צעיר ונמרץ ושמו אלים אלי זעירא ( ראש אמ"ן המודח במלחמת יום הכיפורים . ( במסגרת תפקידו הצמיח עמית כנפיים לסיירת מטכ "' ל הסודית , והיא הפכה מקור ראשון במעלה במבצעים מודיעיניים . אלוף עמית לא היה אביה מולידה של סיירת מטכ"ל - כפי שנאמר בטעות בהלווייתו - אבל אלמלא הוא , ספק אם " טקס ברית המילה" של היחידה , ב 24 באוקטובר , 1962 היה מתקיים . אכן זמן קצר אחרי מינויו לתפקיד ראש אמץ יזם עמית שני מבצעי היתכנות מודיעיניים חסרי תקדים . המבצעים התנהלו עמוק מאוד בשטח האויב , ועל שניהם פיקד אהוד בתג , קיבוצניק צעיר , קר רוח , שטרם מלאו לו , 21 ואשר טרם סיים אז קורס קצינים . המבצעים הללו , בצפון ובדרום , הביאו תוצאות מדהימות לא רק במושגי אותם ימים . הם אף העניקו צל"שים למפקד שהפך לימים רמטכ"ל , ראש ממשלה ושר ביטחון . תוצאות המבצעים שכנעו את עמית כי היכולות הממשיות והפוטנציאליות של היחידה החדשה , שאותה הגה , ייסד וטיפח סא"ל אברהם ארנן , אינן דומות לשום דבר שהיה מוכר קודם . עמית , בגיבוי הרמטכ"ל צבי צור , החליט , אפוא , ללכת על העניין במלוא הכוח ותחת מעטה חשאיות חסר תקדים . זוהי מניית הבכורה שלו ב"יחידה" שהציבה מאז את רף המצוינות והייחודיות לכל צה"ל . עם אלי כהן בתל אביב עמית נכנס לתפקידו כראש אמץ בתחילת 1962 מתוך תחושה עמוקה שיש לבצע שינוי מהותי במערך ההתרעה של מדינת ישראל , בהיותה הצלע השנייה במשולש תורת הביטחון הישראלית , המורכב מהרתעה , התרעה והכרעה . באותן שנים היה תחום ההתרעה שרוי בצל המכה הכבדה שספג בפרשת "רותם . " ד"ר יגאל שפי , בעבר קצין מודיעין בכיר , שחקר את הפרשה ופרסם ספר על אודותיה , קובע כי " פרשת רותם' בזיכרון הקולקטיבי היא שם נרדף לכשל מודיעיני מן המעלה הראשונה . " הפרשה התרחשה בסוף פברואר , 1960 כאשר 500 טנקים מצריים - עיקר כוחו של השריון המצרי - נכנסו לחצי האי סיני . הפקודה שקיבלו הייתה לתקוף את ישראל , אם זו תתקוף את סוריה . אמץ לא זיהה את המהלך בזמן , לא פירש נכון ולא התריע . לצה"ל היו אז רק כוחות מזעריים בגבול הדרומי . הגילוי באמצעות האמריקאים הוליד גיוס מילואים בהול . בין ראש אמץ , אלוף חיים הרצוג , לבין ראש "המוסד , " איסר הראל , התנהל אז ויכוח בשאלה מי בעצם צריך היה לתת את ההתרעה . מאיר עמית , כראש אמץ החדש , ואחרי שנה וחצי גם כראש "המוסד " החדש , קבע כי יעד תצפית מרכזי של אמץ במצרים יהיה הגשרים בתעלת סואץ . אם יתחברו וייפתחו למעבר של כוחות הצבא - הרי זו התרעה מובהקת , המחייבת הגברת כוננות ואף גיוס במהלך שנות כהונתו כראש אמ"ן ובעיקר כראש "המוסד " קיים עמית קשר עם כמה מראשי השירותים החשאיים במדינות ערב . התיאוריה שלו ה"תה שדווקא כאשר הים סוער , עדיף לשחות מתחת למים
|
|