הסובייטים והקונספציה ב"מלחמת הקזת הדם"

עמוד:23

הברית , ברית המועצות וטרור בינלאומי . ואילו במערך האיסוף , רק לאחר המפלה הערבית במלחמת ששת הימים ועליית משקל הסיוע הסובייטי למדינות ערב באופן משמעותי , הוקמה ביחידה 848 יחידת איסוף מיוחדת כדי להתמודד עם יירוט ופיצוח תקשורת שנוהלה בשפה הרוסית : יחידת "מסרגה" בראשותו של רס"ן טוביה פיינמן , קצין בעל עבר קרבי שידע רוסית מהבית . לקראת סוף שנת , 1968 כשנה וחצי לאחר הקמת היחידה ולאחר השתלמות אינטנסיבית של אנשיה באירופה במסגרת צבאות נאט"ו , החלה "מסרגה" לספק תפוקות מידע משמעותיות . בין אפריל 1968 לאפריל - 1969 שנת העבודה של צה"ל - לא חל שינוי במצב שנוצר בקו התעלה בעקבות מלחמת ששת הימים . המצרים לא העזו בתקופה זו לחצות את התעלה ועדיין לא האמינו בסיכויי ההצלחה שלהם לעשות זאת , למרות שהצבא המצרי הצליח להתארגן מחדש בעזרת הציוד והמומחים הצבאיים שהגיעו מברית המועצות . צבאות ישראל ומצרים ניצבו זה מול זה כשקו המים של התעלה , החסומה לתנועת כלי שיט , מפריד ביניהם . תקריות אש ופעולות לחימה זעירה היו המגע היחיד הישיר ביניהם , כמו בשנה שקדמה לה . יכולת העמידה של לוחמי צה"ל מול הכוחות המצריים ופעולות חיל האוויר והקומנדו הימי בליל 21-19 ביולי 1969 ( האי גרין , ( שכנעו את נאצר ששלב ה"שחרור" הולך ומתרחק . בנאומו ביום ההפיכה ה , 17 ב 23 ביולי , 1969 טבע לראשונה את שמה של המלחמה המתחוללת : " חרב אל איסתימאף , " שתורגם על ידי אמץ כ"מלחמת ההתשה . " בתרגום מילולי מהשפה הערבית , פירוש השם הינו "מלחמת הקזת דם ; אך השם לקוח כנראה מהקרבות עקובי הדם במלחמת העולם הראשונה בוורדן . שם קרא המצביא הגרמני פון פלקנהיין לאסטרטגיה שנקט בלית ברירה לאחר שלא השיג הכרעה - "מלחמת הקזת דם . " נאצר לא יכול היה לפגוע בכוחות המיוחדים הישראליים שפשטו בעומק מצרים כמעט ללא הפרעה , וגם לא יכול היה להתמודד מול עוצמת חיל האוויר . הגוף הלוחם היחיד שנאצר העריך כי בו יוכל לפגוע ולהקיז את דמו היה לוחמי קו התעלה . בהם הוא מיקד את לחימתו הפיזית והפסיכולוגית , ובמקביל ביקש באופן נואש התערבות של חיל משלוח סובייטי להגנת מצרים . ההפצצות בעומק - מה תהיה מידת המעורבות הסובייטית ? בסוף דצמבר , 1969 הצליח חיל האוויר להשמיד את מערך טילי הקרקע אוויר במצרים , ובינואר , לאחר שקלט את מסוסי ה"פנטום" הראשונים , פתח בהפצצות עומק . להפצצות אלה לא היה מענה מצרי הולם , והן היוו את הסיבה העיקרית להתערבות הישירה של צבא ברית המועצות על ידי חיל משלוח רב עוצמה . לפני ההחלג 1 ה על שיטת הפצצות העומק במצרים , התבצעה במג 1 כ"ל הערכת מצב אסטרטגית . בהערכת מצב זו נדרש אמץ להתייחס למידת המעורבות הסובייטית הצפויה בעקבות הפצצות העומק - האם תיתכן התערבות ישירה של חיילים סובייטים ? בעת ההיא נבנתה באמ"ן קונספציה כי המעורבות הרוסית עלולה להתגבר בהדרגה , אולם הסבירות למעורבות צבאית ישירה - קטנה ביותר . על כן השיקול העיקרי שהנחה את המטכ"ל הישראלי היה קצב קליטתם של מטוסי ה " פנטום" החדישים ולא מה תהיה תגובת האויב . הערכת זו של אמץ התבססה על מאפייני התגובה הרוסית לפגיעה שספגו ספינותיהם באזור פורט סעיד קודם לכן , כאשר חיל האוויר תקף את מערכי הנ"מ המצריים בגזרת צפון התעלה . אז , הרוסים הסתפקו במכתב מחאה ובהסגת ספינותיהם מהאזורים המסוכנים . המסקנה מכך באמץ הייתה שהרוסים חוששים מפני עימות ישיר עם צה"ל , בשל החשש שהדבר יוביל לעימות עם ארצות הברית . זאת ועוד , באמץ התבססה הערכה כי המצרים יפעלו בכל דרך בתנאי שהדבר לא יוביל למלחמה כוללת נגד ישראל - בה אין הם יכולים לעמוד . בחיבור שתי הנחות אלו יחד - המסקנה הייתה שהרוסים לא יתערבו מעבר להתגוננות עצמית של כלי שיט שלהם או של חייליהם , אם יותקפו ישירות . חיל האוויר המשיך בפעילותו גם בסמוך לחזית התעלה . חיל האוויר לא היה "ארטילריה מעופפת" של לוחמי הקו , אך הוא תרם תרומה רבה שהביאה לדילול סוללות הארטילריה המצריות שהיו בעלות מרעומים של פגזי פלדה שיכולים היו לפצח את מעוזי צה"ל . בין פעולות העומק הבולטות בתקופה זו הייתה כיבוש האי שדואן למשך יומיים , ב 22 בינואר . 1970 פעולה אחרת הייתה ירי נתרן ומארב בביר ערידה בעומק מצרים . בינואר החליף אריאל שרון את ישעיהו גביש כאלוף הפיקוד . אריאל שרון , על אף שהתנגד להקמת המעוזים , לא שינה את אורחות הלחימה בתעלה , אך פעל לביצוע פשיטות חי"ר מעבר לקו התעלה , בקרבתה המיידית . בתקופה זו מטוסים מצריים הרבו לתקוף מעוזים וחניוני טנקים , אולם בסך הכול חלה ירידה בהיקף הפעילות המצרית וכך גם בפעילות הנגד הישראלית , אך היה זה שקט שלפני הסערה . החל מאמצע מארס , 1970 החלו המעורבות הסובייטית במצרים וניסיון רוסי מצרי לקדם את "חומת הטילים" לעבר התעלה . בחסות פעילות זו תכנן נאצר לחדש את הלחימה בחזית . " אופנםיבת האביב" של נאצר , אפריל-אוגוסט 1970 במארס , 1969 נערכה במצרים דיבחיית הגנה אווירית סובייטית להגנת המרחב האווירי שלה . הצבת טילי קרקע הקונספציה שנבנתה באמ"ן הייתה : המעורבות ה 0 וביי 0 ית עלולה להתגבר בהדרגה , אולם הסבירות למעורבות צבאית ישירה קסנה ביותר

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר