מזווית אישית

עמוד:30

מזווית   אישית פרקים   מעבודת   המודיעין   שנהיו   למורשת , ושפרסומם   היום   לא   יפגע   בביטחון   המדינה . הקוראים   מוזמנים   לחלוק   עמנו   את   פעילותם בעבר ,   למען   הדורות   הבאים הסרן   במפקדת   הצבא   הירדני בירושלים   העתיקה נחמן   גור   אריה * הוא   היה   אחד   הלוחמים   האלמונים ,   בני   בלי   שם .   מוצאו היה   מירושלים ,   ולמשפחתו   היה   רכוש   רב   במערב   העיר , בסביבות   השכונה   רוממה ,   בכניסה   לירושלים   בואכה   הכפר ליפתה .   הוא   קיווה   שעם   בוא   השלום   יוחזר   למשפחתו רכושה   הרב   מידי   ממשלת   ישראל .   תקווה   זו   הניעה   אותו לשתף   פעולה   עם   היהודים . אלה   היו   ימיה   הראשונים   של   שנת   , 1948   ימים   של   לחימה עיקשת   ומרובת   קורבנות   על   הדרך   לירושלים   בין   הלוחמים הערביים   הבלתי   סדירים   לבין   כוחות   'ההגנה'   והפלמ"ח . קרבות   עקובים   מדם .   מיודענו ,   אשר   כינינו   "עלי , "   היה מהנדס   במקצועו   וקצין   בדרגת   סרן   בלגיון   הערבי . לעולם   לא   אדע   כיצד   עלה   בידי   עלי   להתקשר   בטלפון . באותם   ימים ,   בעת   שלטון   הבריטים   בארץ ,   נשמר   הקשר הטלפוני   בין   העיר   העתיקה   לעיר   החדשה .   עלי   היה   מתקשר אלינו   למספר   טלפון   בעיר   החדשה .   כאן   ישב   מאזין   שלנו כל   שעות   היממה   וציפה   לשיחות   שיגיעו   אליו .   כל   שיחה הייתה   קצרה   ביותר   וכללה   משפט   או   שניים ,   אך   גם   ידיעות חשובות ,   בעיקר   על   הלגיון   הערבי ,   תנועותיו   וכוונותיו   בעיר העתיקה .   גם   לאחר   שפינו   הבריטים   את   ישראל ,   הצליח   עלי להתקשר   אלינו ,   בעיר   החדשה ,   לפי   המספר   שהיה   ברשותו . איך   הצליח   לעשות   זאת ?  לעולם   לא   נדע ;  אולי   בזכות   היותו מהנדס   בחיל   ההנדסה   של   הלגיון   הערבי .   באחד   הערבים טלפן   אלינו   ומסר   שנודע   לו   כי   למחרת   היום   תנוע   שיירת הספקה   גדולה   של   הלגיון   הערבי   מיריחו   לירושלים   העתיקה . עלי   הוסיף   כי   השיירה   תחנה   בשעה   11 : 00   בערך   לפני הצהריים ,   ב'ח'אן   אל-אחמר -   '   מעלה   אדומים   של   היום , ואז   -   מחנה   צבאי   קטן   של   הלגיון   הערבי .   על   סמך   הודעתו של   עלי ,   טיווח   את   המקום   חיל   התותחנים   הצעיר   של   צה"ל , שכלל   באותה   העת   בירושלים   שניים-שלושה   תותחים עתיקים   למדיי ,   ובשעה   11 : 00   ירה   כמה   פגזים .   הפגזים   נפלו במרכז   השיירה   של   הלגיון   הערבי   והסבו   לה   אבדות   בנפש . בהזדמנות   אחרת   הודיע   עלי   שיתקיים   בשעה   מסוימת   מסדר צבאי   במטה   הלגיון   הערבי   ב'אל-ראודה . '   גם   אז   הצליח   חיל התותחנים   של   צה"ל   להוריד   על   המסדר   כמה   פגזים   וגרם לנפגעים   בקרב   חיילי   הלגיון .   לימים   נפסק   הקשר   הטלפוני בינינו   לעלי ,   ואת   אשר   עלה   בגורלו   לא   נודע   לנו   עד   עצם היום   הזה . " השפן"   אוכל   הכול ראשיתו   של   הסיגינט   בירושלים יום-טוב  ( יומי )  עיני ** במלחמת   העצמאות   האזנו   לרשות   הצבא   הירדני  ( שהיה בשליטה   בריטית )  והעיראקי   ממחנה   שנלר   בירושלים ,   בעוד פגזים   נוחתים   מבלי   הרף .   למחנה   שנלר   עברנו   ממתקן   זמני שבשכונת   רחביה .   יחידת   ההאזנה ,   שנקראה   אז   "שפן , "   הייתה שטח   מגודר   במחנה ,   והמאזינים   היום   ברובם   ממדינות דוברות   אנגלית .   מקים   יחידת   ההאזנה   בירושלים   ומפקדה הראשון  ( לימים   מפקד   'חצב ( '   היה   סרן   שלמה   דהאן , וסגנו   -   נועם   טל  ( חבושה . (   הימים   ימי   מצור .   אין   יוצא   ואין בא .   אין   מצליחים   להחדיר   מזון   לתושבים   הרעבים   והצמאים . אבדות   כבדות .   לחיילים   הוקצתה   פרוסת   לחם   אחת   ליום . אין   קשר .   הידיעות   שהופקו   מההאזנה   הועברו   לקמ"ן החטיבתי   שהופקד   על   אזור   ירושלים .   כל   אותה   העת   לא היה   לנו   מושג   על   יחידת   ההאזנה   הפועלת   באזור   תל   אביב , בפיקודו   של   מרדכי   אלמוג  ( ורצמן , (   לימים   שמ . 2-   שלמה דהאן   ביקש   שאצטרף   אליו   כדי   לנסות   להאזין   לרשתות הטקטיות   של   הצבא   הירדני . יצאנו   בקומנדקר   לקריית   ענבים .   את   ההאזנה   קיימנו ממשטרת   אבו   גוש ,   בהסתייע   בעמוד   האנטנה .   התוצאה הייתה   מפתיעה   ומרשימה   -   עשרות   תשדורות   של   יחידות שהיו   קרובות   מאוד .   אחת   התשדורות   הייתה   מיחידת תותחנים   ירדנית   שהתמקדה   בנבי   סמואל   והפגיזה   את ירושלים .   נקלטו   מטרות   לטיווח ,   אך   איך   מעבירים   ידיעות חשובות   בלא   קשר ... ?   בתום   העבודה   באנו   לחדר   האוכל   של קריית   ענבים .   היה   מדהים   להיווכח   שאין   יודעים   על   הרעב הנוראי   הפוקד   את   ירושלים .   השולחנות   בחדר   האוכל   היו עמוסים   מכל   טוב :   סרדינים   משובחים ,   עוף   ובשר   לסוגיו , לחם   וחמאה   ולקינוח   ריבה   ועוגות .   המטעמים   בקיבוץ החזירו   לנו   מעט   ממה   שאיבדנו .   שהינו   במקום   לא   יותר מיומיים-שלושה . בטרם   עזבנו   את   הקיבוץ   קניתי   תרנגולת .   בדרכי   לביתי   נשים עצרו   אותו   והציעו   לי   כסף ,   שלא   היה   לי   מה   לעשות   בו , סיגריות   ועוד ,   ואני   בשלי .   הגעתי   לביתי   ומסרתי   את התרנגולת   לאמי   המופתעת .   הבעיה   הייתה   איך   מבשלים עוף   כשאין   חומרי   בערה .   לבסוף   נמצא   פתרון   מאולתר , והתוספת   שעיטרה   את   הצלחת   הייתה   קציצת   ירק   מצמח ה'חוביזה'   הטבעי .   חוליית   ההאזנה   של   אבו   גוש   הייתה   ככל הנראה   חוליית   ההאזנה   הראשונה   שיצאה   מחוץ   לבסיס ואשר   הצליחה   לקלוט   ידיעות   מתחום   הקשר   הטקטי .   כעבור כמה   חודשים   התאחדו   הירושלמים   עם   התל   אביבים ,   ונהפכנו ליחידה   אחת . * לשעבר   איש   חמ"ן   ושב"כ ** סא"ל  ( דימ ( '   איש   שמ2-   ואמ"ן   מחקר נציגי   צה"ל   ו"הלגיון   הערבי"   במשא ומתן   על   שביתת   נשק   באזור   לטרון

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר