משימת המודיעין    להפללה

עמוד:20

להשיג   ראיות   שיאפשרו   את   הפללתה   של   ההנהגה   הסורית במעורבות   ברצח   רפיק   אל-חרירי ,   לשעבר   ראש   ממשלת לבנון . גורמי   הסיכון   הגלומים   במשימה בעיון   מדוקדק   בעולם   הבעיה   שמייצגת   המשימה   מתגלים שישה   גורמי   סיכון   עיקריים .   החשובים   ביותר   הם   השניים הראשונים : . 1   הנטייה   לפוליטיזציה   ביחסי   המודיעין   ומקבלי   ההחלטות . דומה   שהדוגמה   הבולטת ביותר   לסיכון   זה   ניתנת בהאשמות   המופנות   כלפי קהילת   המודיעין האמריקנית ,   כמי שהובילה   את   הממשל ( ויש   הטוענים   כי   הובלה על   ידו , (   משיקולים   זרים ובלתי   מקצועיים  ( אידאולוגיים   ופוליטיים , (   לצאת   במרס 2003   למערכה   במשטרו   של   סדאם   חוסיין   בעיראק .   וזאת מתוך   מניפולציה   מגמתית   של   נתוני   המודיעין .   נטייה   זו לפוליטיזציה ,   הטמונה   במשימת   ההפללה ,   היא   פתח   לפגיעה בנכסים   המרכזיים   ובנורמות   הנדרשות   מכל   ארגון   מודיעין המכבד   את   עצמו :   יושרה   ;( integrity )   מקצוענות ( professionalism )   החפה   משיקולים   זרים ;   ואמינות ( credibility )   בדיווח ,   הן   כלפי   הרמה   הממונה   והן   כלפי שירותים   עמיתים . . 2   אובדן   האובייקטיביות .   בעניין   זה   טוענים   כי   הירתמותו המוחלטת   מדיי   של   המודיעין   למשימת   ההפללה   והלחץ המוטל   מלמעלה   לספק   הוכחות   בכל   מחיר ,   עלולים   לגרום , כמו   במקרה   האמריקני ,   לאובדן   האובייקטיביות   הנדרשת בבחינת   הראיות   או   הידיעות   המודיעיניות ,   להתעלמות מכוונת   מידיעות  ( ראיות )  שאינן   מתאימות   ל"תמונה   הכללית" ובמקרים   קיצוניים   אף   לנטישת   ערך   ה"אמת"   כמוטיב   המרכזי המנחה   את   העשייה   המודיעינית . . 3   חשש   מאובדן   האמינות   והמוניטין   כלפי   ארגוני   מודיעין עמיתים   שאליהם   מועבר   מודיעין  ( להפללה )   שגוי . . 4   חשש   מחשיפת   הנכסים   המודיעיניים   של   הארגון  ( שיקולי ביטחון   שדה . ( . 5   חשש   מפגיעה   ב"חלון   ההצצה"   כלפי   האיומים   שמציב היריב . . 6   כישלון   ההפללה .   במצב   שבו   מוטלת   בספק   קבילות הראיות   שהוצגו   או   גרוע   מכך   -   אם   היא   מתבררת   כשגויה ( במזיד   או   בשוגג , (   עשוי   להתרחש   "אפקט   בומרנג"   שבו ייגרם   נזק   קשה   לצד   המפליל   דווקא .   דוגמה   בולטת   לכך היא   האירוע   שנקרא   "אלונקה   או   קסאם , "   שבו   נגרם   לישראל נזק   מדיני   גבוה   לצד   פגיעה   קשה   בדמות   צה"ל   בכלל   והמודיעין הצבאי   בפרט . השימוש   בראיות   במשימת   ההפללה ככלל ,   יש   לשימוש   בראיות   למשימת   ההפללה   שני   היבטים בעייתיים   עיקריים :   האחד   הוא   קבילות   הראיות ,   והאחר   - ד יו תן  ( היותן   מספיקות   כדי   להוכיח   את   טענותיו   של   ארגון המודיעין , (   בעוד   עיקר   הוויכוח   והאתגר   בזירה   המדינית שאליה   מכוונת   ההפללה   ניטש   על   משמעות   הראיות   ולא על   קבילותן ,   קרי   -   הצורך   להציג   מסכת   ראיות   שתוכיח " באופן   מוחץ"   את   נכונות   טענות   המודיעין   ואשר   לא   תשאיר פתח   להפרכתן .   בהקשר   זה   נולד   מונח   "האקדח   המעשן , " ופירושו   הראיה   החותכת   שארגון   המודיעין   שואף   להניח עליה   את   ידו ,   המצביעה   במישרין   על   אשמת   הנאשם   ואשר די   בה   להכריע   את   גורל   המשפט .   כמו   בעולם   המשפט   כך הנטייה   לפוליטיזציה ,   הטמונה במשימת   ההפללה ,   היא   פתח לפגיעה   בנכסים   המרכזיים ובנורמות   הנדרשות   מכל   ארגון מודיעין   המכבד   את   עצמו האמל"ח   שנתפס   על   סיפון   'קארין   -  ' A   המאמץ   הישראלי   לשכנע   את   מדינות אירופה   בדבר   מעורבותו   בטרור   של   ערפאת ,   וכפועל   יוצא   להופכו   ל"בלתי   רלוונטי"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר