|
|
עמוד:33
נחמיה ( ניומקה ) לבנון לשעבר ראש 'נתיב' בן ברטה ויוסף לויתן נולד : ח' בניסן תרע"ה , 23 במרס 1915 נפטר : ה' באלול תשס"ד 2 , בספטמבר 2003 נחמיה נולד בעיירה רויינה שבלטביה ב23- במרס . 1915 אביו יוסף , שהיה מנהל בית חרושת לממתקים , נהרג ב1918- במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה . עם התקרב הצבא הגרמני ללטביה במלחמת העולם הראשונה , ברחה אתו אמו ברטה ואחותו הגדולה אל העיר פרם שברוסיה . בתום המלחמה היגרו האם וילדיה ללנינגרד , ושם החל נחמיה ללמוד בבית הספר . ב1923- עברה המשפחה לטאלין שבאסטוניה , שם למד בבתי ספר יסודי ותיכון יהודיים והיה פעיל באגודה ציונית של תלמידי בית הספר . אחר כך הקים באסטוניה , בהדרכת שליח מהארץ , סניף של תנועת הנוער הציונית-סוציאליסטית 'השומר הצעיר נצ"ח ) ' נוער צופי חלוצי . ( עם סיום לימודיו יצא להכשרה של תנועת 'החלוץ' באסטוניה . בשנים 1937-1935 עבר נחמיה לריגה , לטביה , ועמד בראש הסניף הלטבי של התנועה . בשנת 1938 עלה ארצה והצטרף לחבריו לתנועה בקיבוץ אפיקים . עם בוגרי התנועה מהארצות הבלטיות ומאנגליה הקים באפיקים את ה'גרעין האנגלו-בלטי' והיה לבא-כוח חוץ שלו . עם הגרעין עבר נחמיה לתקופה זמנית לבנימינה . ב1941- היה מיוזמי התיישבות קבוצתו על אדמות עמק החולה וב1943- הניח עם חבריו את אבן הפינה לקיבוץ כפר בלום . בשנים 1948-1946 יצא לאנגליה כמרכז השליחים בתנועת ' הבונים' ובשובו לארץ שימש מרכז המשק של כפר בלום . ב1953- גויס על ידי ראש 'המוסד' איסר הראל ושאול אביגור למאבק לשחרור יהודי ברית-המועצות . תחילה יצא לסטוקהולם , שוודיה , ופעל שם ליצירת קשר עם היהודים שמאחורי "מסך הברזל" ולהברחתם מברית-המועצות . בתקופה זו התבדל מהמוסד 'הארגון לתיאום המאבק למען יהודי ברית המועצות , ' שבראשו עמד שאול אביגור , ונקרא ' לשכת הקשר - נתיב . ' עם חידוש הקשר עם ברית המועצות , בסוף שנת , 1953 יצא נחמיה למוסקבה להנחת התשתית להקמת שגרירות ישראל שם . במסווה של נספח חקלאי בשגרירות הישראלית במוסקבה , נחמיה יזם ברחבי ברית-המועצות מפגשים עם יהודים והעביר להם תשמישי קדושה , ספרי לימוד של עברית והיסטוריה יהודית ומזכרות מהארץ . בשנת 1955 נתפס נחמיה באחת מפגישות אלה וגורש מברית-המועצות כאישיות בלתי רצויה . בשובו לארץ פתח במאבק ציבורי גלוי בבירות מדינות המערב למען שחרור היהודים מברית-המועצות . בשנים 1969-1965 שימש כציר יועץ בשגרירות ישראל בוושינגטון ובתפקיד זה היה גם שליח 'נתיב' בארצות-הברית . בתקופה זו התמחה ביחסי ברית-המועצות עם המזרח התיכון , אבל הוא ריכז את מאמציו בהעלאה בתודעת הציבור האמריקני בכלל ואמצעי התקשורת וחברי הממשל האמריקני בפרט , את מצב יהדות ברית-המועצות ומאבקה לחופש עלייה לארץ . למטרה זו יזם בקרב הנהגת יהודי ארצות-הברית הקמת ועידה לאומית למען יהדות ברית-המועצות . בשובו לארץ בשנת 1970 מינתה אותו ראש הממשלה גולדה מאיר לעמוד בראש 'נתיב . ' בתפקיד זה כיהן גם בימי ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין עד פרישתו לגמלאות בשנת . 1982 לאחר פרישתו פרסם נחמיה שני ספרים " : הקוד : נתיב" , 1955 בהוצאת עם עובד , ובו תיאור מפורט של הקמת הארגון ומעשיו , שהוא ספר יסוד לכל עובדי 'נתיב . ' והספר " הדרך אל חוף ירדן , 1999 " ספר אוטוביוגרפי על התקופה מלידתו ועד הקמת קיבוץ כפר בלום . נחמיה השאיר אישה , ארבעה בנים , נכדים ונינים . להנצחתו הוקם אתר אינטרנט . www . nechemia . org מתוך אתר האינטרנט לזכרו של נחמיה
|
|