|
עמוד:28
כישלון הקרב הראשון בחזית סיני במלחמת יום הכיפורים לא רק כשל בהתרעה מודיעינית לכשל ההתרעתי המודיעיני היה אמנם חלק גדול בכישלון הבלימה ואחר כך במתקפת הנגד בחזית סיני , אך לא לו בלבד אחיקם אורי * במאמר זה אנסה להפריך את הטענות בדבר חלקו של הכשל ההתרעתי המודיעיני בכישלון הבלימה ואחר כך במתקפת הנגד בחזית סיני . לכשל ההתרעתי היה חלק גדול בכישלונות אלו , אך לא לו בלבד . קיימות שתי טענות של "אלמנט חסר , " ולפיהן היו שיבושים שמקורם בהתרעה לקויה : טענה אחת היא כי אלמלא הליקוי בהתרעה , היו כוחות אוגדת סיני בולמים את המצרים על קו המים ובה בעת היו תופסים את הסוללות שממזרח לתעלה ( במילים אחרות , תפיסת הסוללות הנ"ל בידי המצרים הייתה קריטית למתקפתם , ואילו הייתה התרעה לצה"ל , המצרים לא היו מצליחים במשימה זו ;( טענה אחרת היא שאילו גויסו המילואים בזמן הם היו בולמים את הצליחה המצרית . ה"אלמנט החסר" הראשון הוא ההגעה המאוחרת אל הסוללות השולטות באש על התעלה . איחור זה היה תוצאת הכשל בהתרעה , אך לא תוצאתו בלבד . מפקדים בשטח ( כגון מג"ד 9 שנפרס בצפון החזית ) דרשו להיערך בעמדותיהם עוד בשעות הצהריים המוקדמות , ואלוף הפיקוד דחה את דרישתם מחשש להסלמת המצב והידרדרות למלחמה ששני הצדדים אינם רוצים בה . כלומר ההתרעה שניתנה הייתה מספיקה אילו הוחלט על פריסה מוקדמת . טיעון נוסף הוא כי תפיסת הסוללות ממזרח לתעלה הייתה מהלך קריטי למצרים , ובלעדיו לא היו מצליחים להיאחז בשטח הישראלי . ההכנות המצריות מראות תמונה אחרת . המצרים פרסו על הסוללות שלהם , ממערב לתעלה , טנקים וטילי נ"ט רבים , שנועדו לחפות על הכוח הצולח ולפגוע בטנקים הישראליים שעל הסוללות ממזרח לתעלה . כלומר המצרים נערכו לאפשרות שהטנקים הישראליים יהיו מוכנים לצליחה , ונתנו לכך מענה בייצור אש שטוחת מסלול מהסוללות שלהם . העובדה שהחי"ר המצרי הצולח נאחז בסוללות הצה"ליות לפני הטנקים הישראליים הייתה אמנם מרכזית להצלחה המצרית , אך המצרים היו מוכנים גם לאפשרות הקשה יותר מבחינתם . בהתחשב ביחסי הכוחות ; ארבע חטיבות צה"ליות כנגד חמש דיוויזיות מצריות ; יש מקום להניח שהמצרים היו מצליחים במשימתם גם אילו נאלצו להסתמך על הטנקים וטילי הנ"ט שעל הסוללות שלהם . הטיעון המקובל בנוגע לגיוס המילואים בפרוץ המלחמה הוא שהגיוס נעשה באיחור בשל הכשל בהתרעה המודיעינית . לפי גישה זו נגרם כישלון הבלימה מכך שהמילואים גויסו באיחור , כלומר ההתרעה הייתה לקויה . בחינת התכניות האופרטיביות של צה"ל באותם ימים חושפת תמונה אחרת . על-פי תכניות אלו יועדו כוחות המילואים לביצוע מתקפת הנגד , לאחר שהסדירים לבדם יבלמו את המצרים על קו המים ( גישה שכונתה 'הסדיר יבלום . ( ' את הכישלון במתקפת הנגד ניתן לתלות בליקוי מודיעיני , אלא שזה היה ליקוי במודיעין השדה ובזרימת המידע במערכת המודיעינית , ולא הכשל בהתרעה על פרוץ המלחמה . בבוקר 8 באוקטובר 1973 היה צה"ל ערוך ומוכן לביצוע מתקפת הנגד , עם שתי אוגדות משוריינות מלאות ומוכנות ואוגדה שלישית ( הסדירה ) האוחזת בקו . המתקפה הייתה אבן יסוד בחשיבה האופרטיבית הצה"לית , והיא נכשלה קשות . לסיכום , ייאמר כי לכשל בהתרעה המודיעינית למלחמה היה חלק גדול בגרימת כישלון הקרב הראשון , אך לא לו בלבד " . האלמנטים החסרים" לא חסרו כלל אם בוחנים את תפקוד צה"ל ביחס לתכניותיו המוקדמות . נפער פער מהותי בין סדר הכוחות הצה"לי בחזית התעלה לבין המשימה שהוטלה עליו - בלימת המצרים על קו המים . המצרים נערכו לקרב צליחה קשה מאוד , ולפיו גם הכינו את הכוחות ( תוך חיפוי מסיבי באש שטוחת מסלול מהגדה המערבית של התעלה . ( הם הופתעו מהצלחתם בצליחה , ויש מקום להניח שהיו מצליחים לבצעה גם מול כוח מוכן יותר . כוחות המילואים היו ערוכים ומוכנים בבוקר 8 באוקטובר לביצוע חלקם בתכנון הצה"לי - מתקפת הנגד . בקרבות הבלימה הם שותפו הרבה פחות , לפי גישת 'הסדיר יבלום , ' וכאמור היה מחסור במידע מודיעיני טקטי ברמת השדה . כוחות המילואים היו ערוכים ומוכנים בבוקר 8 באוקטובר לביצוע חלקם בתכנון הצה"לי - מתקפת הנגד * בעל תואר שני בלימודי בטחון מאוניברסיטת ת"א , uchikam @ bezeqint . net צנטוריון של צה"ל שועט בסיני למתקפה על טנקי T-62 מצריים שעתה זה חצו את התעלה צפונית ל"בוצר"
|
|