|
|
עמוד:10
האזרחי היא שהוא מגיע כגנרל שיודע רק לתת פקודות . כשהתחלתי לחפש את דרכי בעולם האזרחי מצאתי את עצמי אומר 'אני לא יודע מה הדמות שאתם מכירים , אבל אני , גם ב8200- הייתי רגיל שלא להנחית דברים אלא לעבוד מתוך שיתוף פעולה ושכנוע . ' אז לא היה שינוי דרמתי באופן הניהול ? לא , למען האמת לא היה כל שינוי דרמתי , והשוני המהותי הוא בהיבט העסקי . אף שבמסלולים שעברתי במסגרת הצבאית עסקתי לא מעט בתקציבים , עדיין קיים הבדל מהותי . אחת הדוגמאות לכך היא העובדה שבכל מקום קורה לעתים שחודש-חודשיים לפני תום שנת התקציב , התקציב נגמר ויש לחץ גדול והשורות ריקות ; אז במסגרת הצבאית יגידו 'בסדר , המשכורות ישולמו , החשמל ישולם , ' ובקריצת עין יגידו לספקים 'טוב , תתגלגלו , ניפגש בינואר . ' פה זה לא כך - אם לא יהיה כסף מהכנסה או מאשראי , לא יהיו משכורות . זה הבדל אקוטי ועד שאדם לא חש את זה על בשרו , אי אפשר להבין את זה . בערוץ 10 יש תחושה של נועזות יתר . האם זו יוזמה שלך ? אחד הצעדים הראשונים שעשיתי כשהגעתי לערוץ היה לנסות להגדיר מי אנחנו , ואחד הדברים שהגדרתי הוא שאנחנו נועזים , חלוציים והולכים עד הקצה - זה אחד הדברים שמבדלים אותנו . ערוץ 2 הוא הטלוויזיה הממלכתית האמיתית המחויב לקונסנסוס . דווקא העובדה שאנחנו קטנים וחדשים מאפשרת לי להעז יותר . אני חושב שזה נכון ולעתים בלתי נמנע ואני גם מאמין בזה ברמה האישית . איך התחרות מתבטאת בקבלת ההחלטות הטקטיות ? אנחנו בתחרות גם ברמה האסטרטגית וגם ברמה הסופר-טקטית , התחרות קיימת בכל שלב ושלב . התעשייה הזאת נמדדת באופן שלא קיים בשום תעשייה אחרת , כל דקה על המרקע נמדדת . גם בראיית ההכנסות , החברות ומשרדי הפרסום מקצים כסף נתון לפרסום טלוויזיוני , כלומר יש עוגה ויש מאבק על החלוקה שלה . התחרות היא גם על אנשים ; הרבה מאוד אנשים רואים בתקשורת את משאת נפשם , אך מספר האנשים המקצועיים באמת הוא קטן מאוד . אז גם בנוגע לאנשי מקצוע כמו עורכים , בימאים , אנשי שיווק וכו' התחרות היא עזה . איך אתה מתמודד עם הסיקור התקשורתי ועם החשיפה , בעיקר כנגד העובדה שבעבר חשיפה הייתה בשבילך כמעט איום ? הסיקור התקשורתי הוא נושא מורכב , ולעתים מתסכל להיות בתוך בית זכוכית . לפעמים אני אומר לאנשים שאני מפחד לדבר לעצמי במראה שמא זה גם יצא החוצה . החוויה הראשונה הייתה כשהייתי ב . " YES" - כמשנה למנכ"ל זימנתי סמנכ"ל מסוים שהיה כפוף אליי כדי להודיע לו על פיטוריו , וידעו על זה בסך הכול שלושה אנשים . תוך כדי השיחה הלא-נעימה עם הסמנכ"ל הוכנס אליי פתק שעיתונאי פלוני רוצה תגובה על הפיטורין . זו הייתה חוויה מעצבת בשבילי והבנתי שאם אני רוצה לשלוט בתהליך , זה מירוץ נגד הזמן עד שזה יוצא החוצה . למדתי להעריך את החשיבות והעוצמה של הסיקור התקשורתי , ואני חושב שאני יודע להתאים את זה למינון המתאים לי . בכל מקרה אני ער לעובדה שזה משאב רציני שאני חייב להשתמש בו . האם אתה מרוצה מהחלטתך להצטרף לתקשורת הישראלית ? אני מרוצה מהחלטתי , אבל אני לא רואה את עצמי כאיש תקשורת . בנקודה המתאימה בהחלט ארצה לנוע הלאה וזה לא חייב להיות בתחום התקשורת . בעיקרון אני רואה את עצמי ממשיך למלא תפקידי ניהול במגזר העסקי או בתחום התקשורת . לסיום , יש לך עצה לחברים שעומדים להשתחרר מחיל המודיעין , על מה כדאי לחשוב בטרם הולכים על תפקיד בחוץ ? אני חושב שאחת הטעויות שעשיתי הייתה שלא התכוננתי מספיק לאזרחות . לא מדובר בתהליך של חודשיים הכנה ויאללה לקפוץ למים , אני מאמין שיציאה לאזרחות דורשת הכנה של הפורש לפחות שנתיים קודם לכן . אני חושב שרוב האנשים מאוזנים ואחראיים מספיק כדי להמשיך לעסוק בהתלהבות בתפקידם ובד בבד להתכונן לפרישתם . ההבדל המהותי בין גוף ציבורי מתוקצב לבין גוף עסקי שצריך להרוויח את עצמו הוא הבדל דרמתי , ולא כל האנשים מסוגלים לעשות את השינוי הזה ולהחדירו אל תודעתם . במה זה בא לידי ביטוי בפרקטיקה ? אני למדתי שהNetwerking- הוא נכס אדיר שעוזר מאוד ואת זה צריך לטפח . " ניר למפרט , נולד בתל אביב , כלכלן בהשכלתו , נשוי ואב לבת חיילת המשרתת גם היא ב . 8200- מאז גויס לצה"ל עד שפרש בגיל 40 מילא ב8200- מגוון תפקידים בתחומי האג"ם המודיעיני . למפרט פרש אחרי שני תפקידים בדרגת אלוף-משנה , מפקד המרכז לאיסוף מודיעין והתרעה וסגן מפקד היחידה . ב1- בנובמבר עובר למפרט לתחנה הבאה - מנכ"ל קבוצת "דפי זהב . " ההבדל המהותי בין גוף ציבורי מתוקצב לבין גוף עסקי שצריך להרוויח את עצמו הוא הבדל דרמתי גם ב8200- הייתי רגיל שלא להנחית דברים אלא לעבוד מתוך שיתוף פעולה ושכנוע
|
|