יהודים  פוקחים עין  על  יהודים

עמוד:5

למשל ,   אם   תנשב   בשב"כ   רוח   שמתנחלים   הם   גורם   בעייתי בחברה ,   כי   הם   מתנגדים   להליכים   כאלה   ואחרים ,   כי   הרבנים דנים   בסירוב   פקודה   או   מדברים   על   מרי אזרחי   -   כל   הגורמים   הללו   יכולים   לסמן ציבור   שלם   כציבור   מסוכן   ומסומן .   הדבר בלט   בעצירות   האוטובוסים   שנסעו   להפגנה בשדרות ,   כאשר   עלו   שוטרים   על   אוטובוסים עירוניים   רגילים   והורידו   מהם   אנשים   על-פי חזות   ומראה .   זוהי   פגיעה   מהותית בדמוקרטיה   ובביטחון   של   אזרח   שנאמן למדינתו ,   שחש   שגורמי   השלטון   מפנים   לו עורף ,   שהפכו   אותו   לגורם   מסוכן .   הסכנה היא   שהשב"כ   לא   ידע   לעצור   בקווים   אדומים . החשש   שלי   הוא   גם   מדמוניזציה   של   הציבור הדתי ,   תוך   ניצול   רב-מערכתי   של   גורמי ביטחון :   שב"כ   מוסר   מידע   למשטרה ,   הם מוסרים   מידע   לתקשורת ,   שהיא   קניין   קל מאוד   שמחפש   סקופים   -   לדעתי ,   השב"כ במקרים   כאלה   צריך   להיות   גורם   ממתן .   במובן   זה   אני   חושב שהשב"כ   מסוכן ,   כי   הוא   פועל   מתחת   לסדרים   הגלויים   של החברה   ואי   אפשר   להעמיד   לדין   רבים   ממעשיו .   השב"כ צריך   לעשות   כל   שביכולתו   כדי   שלא   ליצור   דמוניזציה   או פרסום   שיכתים   ציבור   שלם .   אני   מבקש   מהשב"כ   שיראה את   עצמו   כמשרת   הדמוקרטיה . " עופר   דקל "   : במדינה   קיימות   חממות   גידול   במקומות   מסוימים , שמהן   יוצאת   הסתה   בלתי   נסבלת ,   ואם   תיתן   להן   לגדול התוצאה   עלולה   להיות   הרת   אסון .   כל   טיפול   כזה   נהפך   לגלוי מאוד   ופיקנטי   מאוד .   לכן   אני   שותף   לחשש   שהשב"כ ,   מתוך משימתיות   יתר ,   עלול ,   בשוגג   או   ביודעין ,   להיות   מונחה . לכן   רמת   המודעות   לצורך   ריסון   הכוח   גבוהה   כל   כך   בנושא זה .   במחלקה   היהודית   מועסקים   האנשים   הטובים   ביותר , מקפידים   בה   על   פתיחות   ומידור   השימוש   במידע   וכל   הזמן מנסים   לשמור   על   הגבול .   הציבור   צריך   לדעת   שרמת   הפקת הלקחים   גבוהה   וכי   היא   משנה   תורות   עבודה   ונהלים .   לכן קבלת   ההחלטות   היא   בדרגים   גבוהים   מאוד .   מה   שיחליט במגזר   הערבי   ראש   מחלקה ,   יגיע   במגזר   היהודי   לדרגים גבוהים   מאוד ,   ולעתים   קרובות   מאוד   לראש   השירות . " יצחק   דר "   : בהשוואה   למגזר   הערבי ,   שבו   הפגיעה   רחבה יותר   בעשרות   מונים ,   הכלים   והריסונים העצמיים   במגזר   היהודי   הם   כאלה   שהפגיעה היא   מזערית .   יש   ריסונים   של   זמן   -   חיסיון סודי   גבוה ,   מידור   ועוד .   במגזר   היהודי קיימות   גם   מערכות   בקרה   שאינן   קיימות במגזרים   אחרים .   כל   מהלך   שיש   בו   פגיעה מגיע   לבתי   משפט   בארץ .   לדוגמה ,   האנשים שזרקו   'נינג'ות'   בבית   דגן :   הייתה   בקשה לעצור   אותם ,   אך   בג"צ   הורה   לשחררם . מערכות   בקרה   אלו   נוהגות   אחרת   כלפי תושבים   אחרים .   הן   משרות   תרבות   של ריסון   עצמי   ומורות   את   הדרך ,   והיא :   בטרם תנקוט   דרך   שיש   בה   פגיעה   בחופש   של אדם ,   היה   בטוח   שהוא   הוא   האיש . " כרמי   גילון "   : פעולותיו   של   שב"כ   במגזר היהודי ,   שלא   כבמגזר   הערבי ,   נעשו   תמיד בלי   קונסנסוס .   תמיד   היו   גורמים  ( בעיקר   פוליטיים )  שראו בפעילות   שב"כ   בתחום   זה   התערבות   בחופש   הביטוי   והמחאה . כך   למשל ,   חנינת   אסירי   המחתרת   היהודית   בשנות   ה80- נעשתה   בחקיקה   של   הכנסת .   הזיקה   של   שב"כ   למשרד המשפטים  ( היועץ   המשפטי   ופרקליטות   המדינה )  הייתה הדוקה   מאוד .   בתחום   זה   לא   הסתפקו   ביועץ   המשפטי   של הארגון .   הייתה   רגישות   רבה   לערכים   כמו שלטון   החוק ,   חופש   הפרט   ודילמות   של חופש   הביטוי   וביטחון   המדינה . " עופר   דקל :   "אחרי   רצח   רבין ,   כשעמי איילון   וגם   אני   נכנסנו   לתפקיד ,   הוטל עליי   להגדיר   מהי   חתרנות   מדינית .   זו אינה   שאלה   אקדמית ,   אלא   נדרשת   כאן הגדרה   כמו   נייר   לקמוס   -   מטפל   או   לא מטפל .   עשיתי   עבודת   מטה   של   חודשים , עד   שהגעתי   להגדרה   בת   ארבע   שורות . זוהי   הגדרה   דיונית ,   ולפיה   צריך   להביא נושא   לדיון   ולהחליט   אם   לטפל   בו   אם לאו '   : פעילות   יחיד   או   קבוצה ,   חשאית או   גלויה ,   הנובעת   ממניעים   אידאולוגיים ואשר   מטרתה   או   תוצאתה   המסתברת יוצרת   חשש   סביר   לסיכון   ביטחון   המדינה וסדרי   המשטר   הדמוקרטי . '   כל   מקרה   יש   להביא   לדיון   ולבחון אותו   לפי   ההגדרה   הזאת . " פרופסור   ידידיה   שטרן "   : זכויות   האדם ,   כולל   זכויות   קבוצתיות , הן   הסרגל   שעל-פיו   יש   לשפוט   את   פעולות   השירות .   השירות צריך   להיזהר   שלא   להכתים   את   מדינת   ישראל   בהפסקה   של זכויות   האדם   בשם   מטרה   נעלה   כלשהי .   שב"כ   צריך   להתאמץ יותר   כדי   לחדור ,   ואסור   לעשות   קיצורי   דרך   אם   יש   להם מחיר   בזכויות   אדם .   השב"כ   עדיין   נהנה   מרמת   אמון   גבוהה בקרב   הציבור   היהודי . בדמוקרטיות   רבות   נחשבים   הארגונים   החשאיים   לגוף פוליטי ...   צריך   להיזהר   ממניפולציות   שיש   להן   מחירים תרבותיים   ' ) שמפניה'   הוא   דוגמה   טובה . (   ברור   שצריך   לפעול בחומרה   בכל   שאלה   שמתעוררת .   הייעוץ   המשפטי   הוא הכרחי   אך   אינו   התנאי   היחיד .   לא   פחות   חשוב   הוא   ההיבט הציבורי ,   כדי   שיורגש   שהארגון   נקי   משיקולים   זרים .   לאחרונה הופעל   הצבא   כנגד   אזרחים   בתוך   גבולות   המדינה .   השלטון השתמש   בכוח   האלים   המאורגן   כדי   לממש   את   החלטות הממשלה  ( כפר   מימון , (   ואין   זו   דרך   ראויה ,   ומאחר   שהצליחה באופן   פנומנלי   יש   חשש   שישתמשו   בה   בעתיד .   אני   מזהיר את   קהילת   המודיעין   שמדובר   בתקדים   בלתי   ראוי   וכי   אסור להסתמך   עליו   לשם   פריצת   היחסים   בין השלטון   לאזרחים . " שיתוף   הפעולה   בין   השב"כ   לציבור היהודי   וגיוס   סוכנים   דתיים עופר   דקל "   : ברמה   העקרונית ,   איסוף   מידע בחברה   היהודית   אינו   שונה   מזה   שמול הפלסטינים .   מבחינת   מדיניות   מעשית , מדובר   בהבדל   עצום   ורב .   האיומים   מצד היהודים   מסתכמים   במשפט   'סיכון   ביטחון המדינה . '   והסיכונים   הם :   פגישה   באישיות ממלכתית ;  בקודשי   האסלאם   בהר   הבית ; בערבים   על   רקע   גזעני ;  חתרנות   מדינית ; שיבוש   דבר   ציבורי ;  הסתה   וכיוצא   באלה . מבחינה   עקרונית ,   אין   הבדל   בין   יהודים לערבים ,   כי   במשוואת   טרור   יש   ארבעה   מרכיבים :   הסתה , מוטיבציה ,   מימון   ויכולת   מבצעית .   כל   אלה  )  טרור .   ההבדל הוא   שמול   הפלסטינים ,   ברירת   המחדל   היא   שכולם   נחשבים ליריב   ומחפשים   ביניהם   מחבל .   ואילו   בנוגע   ליהודים ,   ברירת פרופסור   ידידיה   שטרן :   "זכויות האדם ...   הן   הסרגל   שעל-פיו   יש לשפוט   את   פעולות   השירות" הרב   אבי   גיסר "   : הסכנה היא   שהשב"כ   לא   ידע לעצור   בקווים   אדומים"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא