|
|
עמוד:7
בהצגת ההערכות לא נאמר "מה איננו יודעים" ( ולא ידעו הרבה (! ולא נאמר שאיכות המידע היא ירודה . יתר על כן , ההערכות הוצגו באופן שמקבלי ההחלטות התרשמו שמדובר בהערכות המבוססות על מידע ערכי . הדבקות בקונצפציה גרמה בין השאר להתמקדות מודיעינית בתחומים המוגדרים והמצומצמים של היכולות הבלתי קונוונציונליות , והיא מנעה העלאת שאלות כמו "האם סדאם משקר . " ? כיוון שבמלחמת המפרץ הראשונה ב1991- הייתה "הערכת חסר" בעניין יכולות עיראק בתחום הנשק להשמדה המונית , בעיקר בסוגיית הגרעין , הרי החוקרים ביקשו שלא לחזור על הטעות ( כל שכן אחרי ה11- בספטמבר ( 2002 ועברו ל"הערכת יתר . " בקרה לקויה , שיתוף פעולה לקוי בין הגורמים , חוסר מקצוענות של חוקרים , התמקדות גורפת ב"מחקר שוטף" והזנחת "מחקר בסיסי" ועוד כמה וכמה ליקויים שאין מקום ואין טעם להזכירם . מדוע טעויות אלו מעוררות בי צחוק קל ? משום שאין בהן משום חדש , כבר חוויתי אותן וקראתי עליהן - ועדות אמריקניות לחקר מחדלי המודיעין דשו בהן כבר לפני עשרות בשנים . הן גורמות להיזכר באמרה הצרפתית הידועה : " שהדברים משתנים כך הם נשארים כפי שהם . " מבנה המודיעין האמריקני והיקף משימותיו שונים במהותם מאלו של קהילת המודיעין בישראל , אך רבות מהבעיות דומות , בעיקר בכל הנוגע להערכה , ועל כן גם הלקחים . לקחים הרלוונטיים לישראל מה אנחנו , בישראל , יכולים ללמוד מוועדות החקירה האמריקניות ומלקחיהן , לחיוב ולשלילה כאחד ? . 1 ראשית לכול , איך להרכיב ועדת חקירה / בדיקה בנושא מודיעין . כל מה שיש בוועדות החקירה האמריקניות , לא נמצא ב"דין וחשבון" של הוועדה המיוחדת של ועדת החוץ והביטחון על קהילת המודיעין הישראלית בעקבות המלחמה בעיראק , הידועה כ"ועדת שטייניץ . " בדוח שלה אין בראש ובראשונה מקצוענות , המתבטאת בשפעת היועצים המקצועיים המסייעים בידי הוועדות והמעידים בפניהן ; בוועדות החקירה האמריקניות ניכרת "תרבות מודיעינית , " המתבטאת בשפה זהירה , בלתי פסקנית , נטולת ביטחון מופרז , המוצגת בענווה , ברחישת כבוד לאנשי המודיעין חרף טעויותיהם . מול דוח ועדת שטייניץ - המשופע בהטחות אשמה פרועות באנשי המודיעין , המלגלג והמזלזל בקציני צה"ל , המלא ביוהרה , בפסקנות ובביטחון עצמי - הרי עבודת הוועדות האמריקניות רק מעוררת קנאה . . 2 המודיעין חייב להסביר לצרכניו עד כמה הערכותיו הן בגדר השערות , כאשר השערה אחת נובעת מאחרת , ועד כמה הן מבוססות על מידע ; המודיעין חייב להפריד הפרדה חדה בין הנתונים שהוא מציג לבין ההערכה של אותם נתונים ; המודיעין חייב להציג את ה"דעה האחרת" כנגד הקונצפציה המובילה , בראש ובראשונה בסוגיות המשפיעות על החלטות הקברניטים . . 3 רצוי לבחון גם אצלנו הקמת מרכז אינטגרטיבי אחד למלחמה בטרור , שישולבו בו כל גורמי קהילת המודיעין , צה"ל , משטרת ישראל , משרד החוץ ואחרים . כבר יש מודל אמריקני , שניתן להתאמה , וכבר מתחיל להצטבר ניסיון ראשוני בהפעלתו . דומני שיש לפנינו אתגר לאומי . . 4 המלצות הוועדות האמריקניות שמות כאמור את הדגש באינטגרציה ארגונית בקהילת המודיעין , במחקר כמו באיסוף . האינטגרציה מנוגדת לגישת הפלורליזם , שרווחה מאוד בעבר אצל האמריקנים , כמו אצלנו . בכל גישה יתרונות וחסרונות ולא כאן המקום לעמוד עליהם . אבל גם כאן לא יזיק , אחת ולתמיד , לבחון את הנושא ביסודיות ( כמו עוד כמה נושאי יסוד מהותיים ) ולהמליץ . לא בוועדת כנסת , לא על ידי אדם יחיד ויהיה מוכשר ככל שיהיה ( בנוסח ועדות האלוף במיל' ורדי , ( לא על ידי ועדות פנים קהילתיות העוסקות בזוטות הניסוחים של "מגנה כרטה - " כי אם ועדה לאומית מקצועית . האם לא הגיע הזמן לכך ? המודיעין חייב להציג את ה"דעה האחרת" כנגד הקונצפציה המובילה , בראש ובראשונה בסוגיות המשפיעות על החלטות הקברניטים חייל מדיוויזיית הרגלים ( הממוכנת 1 ( בעיראק , מכין מל"ט מסוג Shdow 200 להמראה סיור משותף של חייל אמריקני מיחידת סיוע ארטילרי ואיש המשמר הלאומי העיראקי
|
|