|
עמוד:16
כתבי היד של ה"אלמוני" היהודי האלמוני שהעז לכתוב ספרות "אנטי-סובייטית" ולהבריחה לישראל תרם רבות לחקר חייהם ותולדותיהם של יהודי ברית-המועצות . רק לאחר מותו נתפרסם שמו לראשונה . הרי הוא ברוך וייסמן מקייב חקר ראובן מירן סופר ומוציא לאור כתב משה זימרת גמלאי 'נתיב' באביב , 1963 בעת ההכנות לקראת שליחותי למוסקבה , הגיע לידי כתב יד עברי רב-ממדים שהוברח מברית-המועצות ; כתב יד מופלא ומיוחד במינו , כתוב על דפי מחברת קטנים בכתב עברי צפוף ועצבני . המחבר , שכינה את עצמו "אלמוני , " התגורר באחת הערים הגדולות שבברית-המועצות . את יצירתו ערך במכתבים ששוגרו כביכול אל תושב מדינת ישראל - דמות בדויה שכינה "אחי . " במהלך הקריאה נתברר לי שהמחבר הוא יהודי מבוגר שהחל לכתוב את מכתביו בסוף שנת 1952 ואשר המשיך בעבודה מסוכנת זו עד אמצע . 1956 הוא הצליח ליצור קשר עם עובדי שגרירות ישראל במוסקבה ומסר לידיהם את כתבי היד שלו , על מנת שיגיעו לארץ . כתב היד היה כתוב בעברית שסגנונה מיוחד במינו . זו הייתה עברית שכאילו הוקפאה לפני יובל שנים . ניכרו בה השפעות יצירותיהם של ביאליק ושל טשרניחובסקי , נוטפת עסיסיות לשון חכמים , ויסודות מהמקרא ומהמשנה שזורים בה . לא בבת אחת נתגלגלו כל חלקי כתב היד לישראל . האותיות הזעירות והשורות הדחוסות , שנכתבו בידי תלמיד חכם ויודע ספר , העידו שהמחבר ניסה לרכז חומר רב בדפים מועטים ככל האפשר . כשהגיעו כל ה"משלוחים" ארצה והועתקו במכונות כתיבה , היה מספרם כ 1 , 300- עמודים . מהמכתבים עלתה זעקה מרה על חיסול התרבות היהודית בברית-המועצות ועל העקירה האכזרית של כל ביטוי יהודי , רוחני ואמנותי מקרב קיבוץ זה , שנמנו בו למעלה משלושה מיליונים . במכתביו תיאר המחבר את האנטישמיות העממית והממשלתית שחנקה את יהודי ברית-המועצות , אותה אווירה שהגיעה לשיאה בימי "קשר הרופאים , " ערב מותו של סטלין . מחבר המכתבים מאשר אף הוא את הטענה שכבר אישרו רבים : אלמלא המפנה שחל במדינה לאחר מות סטלין , הייתה "עלילת הרופאים" נמשכת ומתגלגלת לאט למשפט ראווה אנטישמי ואנטי-ציוני . מהמכתבים עלתה זעקה מרה על חיסול התרבות היהודית בברית-המועצות ועל העקירה האכזרית של כל ביטוי יהודי , רוחני ואמנותי מקרב קיבוץ זה
|
|