מכתבים למערכת

עמוד:21

מכתבים למערכת בנימין   גיבלי   מדבר ? אסף   הראל   עשה   מלאכה   עיתונאית   וקולנועית ראויה .   בשלושת   הפרקים   הראשונים   של   הסדרה שיצר   וששודרה   בימים   אלה   בערוץ   , 8   הניח   את " התשתית   הראייתית -   "   הוא   הביא   את   סיפור   "עסק הביש"   ו"הפרשה . " בפרק   הרביעי ,   ושלא   ככל   סקירה   סדורה   אחרת לאירועים   אלה ,   הביא   הראל   לפני   הציבור ,   לראשונה , גם   את   דברו   של   אל"ם  ( מיל ( '   בנימין   גיבלי ,   ראש אמ"ן   דאז . אודה ,   הייתה   בי   סקרנות .   תהיתי   איזו   דרך   יבור   לו גיבלי   עכשיו   -   כשלבון ,   שרת ,   בן-גוריון ,   דיין   ורבים אחרים   כבר   שוכני   עפר .   האם   חיכה   להסתלקותו של   מוט'קה   בן-צור   שהודה   בזיוף   המסמך  ( למען אמ"ן ( ...   שבו   נקבע   כי   לבון   נתן   את   ההוראה   ב16- ביולי   , 1954   כדי   לגלגל   במרומז   על   מוט'קה ,   ועליו בלבד ,   את   האחריות   לזיוף ? האם   המתין   עד   שיגיע   לגיל   שבו   האמירה   "אינני זוכר"   תתקבל   כאמינה ?  והרי   מדבריו   עלה   בבירור שהאיש   במלוא   חושיו ,   והפגם   היחיד   שהוא   לוקה בו   הוא   "זיכרון   סלקטיבי . " נראה   שהאיש   לגמרי   לא   איבד   את   זיכרונו   וכך   גם את   יוהרתו .   גם   היום   הוא   מגן   על   רעיון   העוועים שהגה   ככלי   למניעת   נסיגת   בריטניה   הגדולה   מאזור תעלת   סואץ .   גם   היום   הוא   מגן   על   החלטתו   לגייס למבצע   את   אברי   אלעד ,   אף   שהיה   מי   שהזהיר   אותו מפני   האיש ,   ואף   שהוא   עצמו   מודה   שהיה   ער לתכונותיו   השליליות .   גם   היום   -   בשחצנות   של אדם   שקרוב   אל   עצמו   עד   כדי   אימה   וכנראה   אינו מסוגל   להבין   כלל   את   מהותה   של   הקרבה   למען ערכים  ( כן ,   ציונות   ונאמנות   עד   מוות   למדינת ישראל   הרכה -  (   הוא   מטיל   דופי   באותה   חבורת צעירים   תמימים   ואמיצים   שבגין   ה"מבצע"   שהגה הגיעו   אלי   גרדום   וכלא . תכונה   אחת   מהותית   בלטה   בהיעדרה   אצל   גיבלי אז ,   וגם   היום :   תכונת   המפקד .   בריאיון   הטיח   גיבלי בלבון   את   האשמה   שלא   נטל   אחריות   ולא   התפטר . וראש   אמ"ן  ?  מה   עליו ?  הוא   פטור   מאחריות ) ? בין שקיבל   הוראה   משר   הביטחון   ובין   אם   לאו . ( ושתי   שאלות   חמורות ,   שלצערי   אסף   הראל   לא שאל :   מדוע   לא   הורה   גיבלי   לחקור   כיצד   נכשל המבצע   וכיצד   נתפסו   אנשי   הרשת ?  ולמה   לא   נקף אצבע   למען   שחרור   פקודיו ? האם   משום   שהיו   בעיניו   כחיילים   על   לוח   השחמט של   ה"אסטרטג   הדגול  ? "   ואולי   משום   שעדויותיהם האמינות   היו   עלולות   לקעקע   את   טענותיו ? ושמא   לא   הבנתי   כלל ?  האפשר   שההודאה   בחצי פה   בהדחתם   של   אברי   אלעד   ודליה   כרמל   לעדות שקר   היא   המרב   והמיטב   שיכול   האיש   גיבלי   לעשות בבואו   לעשות   את   חשבון   עולמו   בערוב   ימיו ? הייתכן   שהוא   מנסה   לאחוז   במקל   משני   קצותיו ? גם   לדבוק   בגרסתו   וגם   לסגת   ממנה ? אם   אכן   כך   הוא   -   נכשלת   מר   גיבלי !  וכישלונך הגדול   הוא   יחסך   המזלזל   כלפי   אנשי   הרשת   שאתה גייסת ,   אתה   הפעלת   ואתה   הפקרת ;  באי-יכולתך להישיר   מבט   -   לא   לעין   המצלמה   אלא   לעיניהם של   מרסל   ניניו ,   רוברט   דאסה   ומאיר   זעפרן   ולעיני קרובי   משפחתם   של   חברי   הרשת   שאינם   כבר   אתנו , ולומר   "סליחה ! " י"ו ,   מאנשי   הקהילה   בעבר ( השם   המלא   שמור   במערכת ) שלום   רב , מאמרו   של   ד"ר   אלדד   חרובי   "ה C . I . D-   במאבקו   עם   האצ"ל" ( גיליון   , 36   מרס   ( 2004   הוא   תרומה   חשובה   למחקר   תולדות תקופת   המאבק   לשחרור   לאומי   מעול   השלטון   הבריטי .   ואולם אבקש   להעיר   שתי   הערות :   אחת   בעניין   העובדות ,   ואחרת בעניין   גישתו   היסודית   של   חרובי   לאותה   תקופה . ראשית ,   חרובי   כותב :   "ב23-   במרס   , 1944   לאחר   שלוש התנקשויות   בחיי   שוטרים   במרחב   תל   אביב ,   תקף   האצ"ל . " ... ממשפט   זה   ניתן   בנקל   להבין   כי   האצ"ל   הוא   שביצע   את ההתנקשויות ,   ולא   היא .   לאחר   הריגת   ירחמיאל   אהרונסון   יצאו חוליות   של   הלח"י ,   בפיקודו   של   יהושע   כהן ,   לרחובות   תל   אביב , ושני   שוטרים   נהרגו   ואחר   נפצע   במרס   באותה   שנה . שנית ,   חרובי   משתמש   במונח   "טרור"   לתאר   את   פעילותו   של האצ"ל .   והשאלה   היא   מהו   טרור ?  כשפעילי   הפלוגות   המיוחדות של   "ההגנה"   הוציאו   להורג   את   שוטר-החרש   ברוך   וינשל , וכשפעילים   אחרים   של   "ההגנה"   הוציאו   להורג   את   אוסקר אופלר ,   משה   סבטני ,   יצחק   שרנסקי ,   ברוך   מנפלד   וואלטר שטראוס   ב1940-   בגלל   הלשנות ,   ומאוחר   יותר   ביצעו   את חיסולו   של   משה   יעקב   מרכוס   ב 21 . 8 . 42-   ושל   זאב   פלאש ב , 13 . 3 . 44-   האין   זה   טרור ?  כאשר   התנקש   הפלמ"ח   בחייו   של קצין   הבולשת   ווליאם   ברוס   בירושלים   ב , 17 . 11 . 1946-   האם   זה טרור ?  ובתקופת   תנועת   המרי   העברי ,   כאשר   הפלמ"ח   פוצץ פסי   רכבת ,   גשרים   ותחנות   רדאר ,   האם   זה   טרור ?  עוד   בטרם ההחלטה   של   כ"ט   בנובמבר   ותחילת   המלחמה   עם   ערביי ארץ-ישראל ,   ביצעו   אנשי   הפלמ"ח   "פעולות   עונשין"   בפג'ה , ערב   סוורקה ,   יקוק   וליד   כפר   סירקין   בין   מאי   לאוקטובר   , 1947 האין   זה   טרור   או   אפילו   "טבח ? "   במידה   שחרובי   יבחר   שלא לכנות   פעולות   אלה   של   כוחות   היישוב   המאורגן   "טרור , "   בה במידה   יש   לצפות   שגם   מבצעי   האצ"ל   לא   יזכו   לתואר " טרור . " השימוש   במונח   זה   בידי   חרובי   הוא   סובייקטיבי   למדיי   ולא ראוי   במחקר   אקדמי .   טרור ,   על   פי   רוב   ההגדרות ,   הוא   שימוש באלימות   נגד   אנשים   שאינם   שייכים   במישרין   לסכסוך ,   על   מנת לגרום   להפחדה   כללית   ולאיים   על   השלטון .   מאבקו   של   האצ"ל בכיבוש   הבריטי   בפיקודו   של   מנחם   בגין   עסק   רובו   ככולו בפעולות   כנגד   מטרות   צבאיות   ויעדים   של   השלטון .   הנפגעים האזרחיים   במהלך   מאבק   זה   נפגעו   בשוגג   או   באשמת   הבריטים עצמם   אשר   סירבו   לשמוע   לאזהרות   האצ"ל   לפנות   אתר   זה   או אחר . הרצל   מקוב ,   מנכ"ל   המרכז   למורשת   מנחם   בגין עורך   נכבד , בגיליון   36   של   מבט-מל"מ   קבע   מנכ"ל   המל"מ   בדוח   שלו ש"התוקעים   בשופר   לא   התריעו"   על   סכנת   הנשק   הגרעיני הלובי   בשעתה . קהילת   המודיעין   פעלה   בנושא   זה   כנדרש .   המנכ"ל   מטעה   את ציבור   גמלאי   הקהילה ,   והאמור   בדוח   אין   הוא   אמת . אינני   סבור   שדוח   המנכ"ל   על   פעילות   העמותה   הוא   המקום המתאים   לעסוק   בסוגיה   מעין   זו ,   ולהבנתי   אין   לכותב   הכלים הדרושים   לחוות   דעה   מוסמכת   בעניין   כזה   מתוקף   משרתו . אם   המנכ"ל   חפץ   להתבטא   בנדון ,   עליו   לעשות   כן   כחבר   מן השורה   בעמותה ,   ולא   כנושא   משרה   מטעמה ,   שכן   בדרך   שנהג בה   צריך   הקורא   להבין   שהוא   מבטא   את   דעת   העמותה ,   ולא היא . אפרים   הלוי הערת המערכת : מנכ"ל המל"מ אינו נושא משרה אלא מכהן בתפקידו בהתנדבות מאז הקמת המל"מ

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר