|
|
עמוד:10
" צה"ל מנוע מלחקור את מערך המודיעין בכללותו" בצאת "דוח הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המערכה בעיראק" ח"כ שטייניץ דוחה את הביקורת שנמתחה על הוועדה ומסקנותיה , ומסביר מדוע אין תחליף לפיקוח הפרלמנטרי בהסתמכו על דברי בן-גוריון שכפיפותו המוחלטת של צה"ל לממשלה ולכנסת היא תנאי הכרחי לחוסנו של צה"ל ראיינו : חיים בן-עמי , אפי מלצר עורכי מבט מל"מ האם ועדת כנסת היא הגוף הנכון לשמש ועדת חקירה על כשל אסטרטגי ? אם לא , מהן החלופות הפרלמנטריות או הממלכתיות הקיימות או האפשריות ? ועדת החוץ והביטחון של הכנסת היא הגוף היחיד במדינה שיכול לחקור את מערכת הביטחון , קל וחומר כשמדובר בתחומים המסווגים . עוצמתה כוועדה פרלמנטרית מאפשרת לה ליהנות הן מהסמכות הבלתי מעורערת לזמן לעדות את כולם - החל בראש הממשלה - והן מהגיבוי המקצועי של צוות יועצים , הניתן להרחבה אד-הוק בעת הצורך . לפיכך אין תחליף לפיקוח הפרלמנטרי . מדוע אין ועדה ממלכתית ממשלתית רגילה או צה"ל יכולים לחקור כשל אסטרטגי כזה ? הממשלה וצה"ל אינם בגדר תחליף . אינני מצליח להיזכר מתי לאחרונה התקיימו בממשלה או בקבינט חקירה או דיון ביקורתי כלשהם מול מערך המודיעין . בכל מקרה , עובדה שהממשלה לא יזמה שום חקירה ושום בדיקה בנושא המודיעין מול עיראק או מול לוב . אותו הדין גם לעניין צה"ל . ראשית , אין כל דמיון בין תחקיר פנימי ובין חקירה חיצונית . ושנית , גם אם היו מעוניינים בקיומה של חקירה מקיפה בתוך צה"ל , הרי צה"ל מנוע מלחקור את מערך המודיעין בכללותו . צה"ל מנוע , לדוגמה , מלחקור את חלוקת התפקידים וגבולות הגזרה שבין אמ"ן ובין המוסד , ואת הממשק שבין המודיעין לדרג המדיני , המחייב כמובן גם את חקירת תפקודו של הדרג המדיני . גם גופים חיצוניים למערך המודיעין , כמו האקדמיה או ועדת חקירה פרלמנטרית , אינם יכולים למלא פונקציה זו בהצלחה , משום שאין להם נגישות לחומר מסווג . בכל מקרה , גם אם יש בצה"ל וב"מוסד" מי שמפנטזים כיום על ועדות חקירה אחרות שאולי יהיו חכמות יותר ( משמע מתחשבות יותר - ( עובדה ששום גוף אחר לא קם לעשות מעשה . " הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המערכה בעיראק" ייחודית מכולן גם בעובדה שהחלטנו לחקור בעיות שנתגלו בטרם נגרם אסון או קטסטרופה . בדרך כלל מוקמות ועדות חקירה במקומותינו רק בלחץ ציבורי-תקשורתי חזק שנוצר עקב טראומות לאומיות ואסונות רבי-ממדים שכללו בחלקם גם אבדות . כך לדוגמה , ועדת אגרנט שכוננה עקב מלחמת יום הכיפורים ב1973- או ועדת שמגר שהוקמה עקב רצח ראש הממשלה רבין . המקרה שלפנינו הוא אפוא מקרה חריג . אשר לוועדות חקירה ממלכתיות , העובדה , לדוגמה , שוועדת אגרנט הייתה ועדה משפטית אכן הקנתה לה יתרון מסוים מבחינת צביונה הסמכותי . ואולם אליה וקוץ בה : ועדת אגרנט הוגבלה מלכתחילה על ידי הממשלה לגזרת חקירה צרה מאוד , והמנדט שהוענק לה אפשר לה לחקור את המאורעות עד תום היום השני למלחמת יום הכיפורים . את המנדט שלנו קבעתי לעצמי , באישור חבריי לוועדת המשנה , ולפיכך "הוענק לנו" מנדט רחב וגמיש הרבה יותר משהייתה מעניקה הממשלה לוועדה ממלכתית . אפשרותן של חקירות פרלמנטריות רחבות יריעה מעין אלו חשובה במיוחד מול מערכת הביטחון . זאת , מכיוון שכל שאר המערכות במדינה נבדקות ממילא לרוחבן ולעומקן גם בידי גורמים אחרים . כך לדוגמה , מערכת החינוך אינה נבדקת ומבוקרת בוועדת החינוך של הכנסת בלבד , אלא גם באקדמיה , במליאת הכנסת ובאמצעי התקשורת . ואולם בנושאי ביטחון , כאן שונה הדבר . אף כי יש לעתים ביקורת תקשורתית או ציבורית , לתקשורת אין הסמכות והיכולת לשקוע בפרטי העניין , כל שכן בעניינו של מערך המודיעין . ח"כ ד"ר יובל שטייניץ , ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת וועדת המשנה לשירותים חשאיים
|
|