|
|
עמוד:41
מהם המניעים של אנשים , סוכנים ומודיעים , לשתף פעולה ? קיים מניע חומרי - כסף או שווה כסף ; מניע אידאולוגי - קומוניסט , לאומני , גישה פוליטית-ציונית אחרת ( ימין מול שמאל ;( פעילות בהשפעת לחץ - איום ישיר על הסוכן כאשר הוא קלפן , שתיין או רודף נשים ; קיים מניע רגשיבשל אהבה או נקמה . למפעיל עדיף תמיד להפעיל סוכן שיש לו שני מניעים . המשטרה הבריטית השתדלה לגייס אנשים שהיה להם מניע לא חומרי והחלה לשלם להם . רוב הסוכנים שהחלו לקבל כסף לא הפסיקו לפעול . הפעלת מקור אנושי בתוך ארגון היעד הוא "חלומו הרטוב" של כל רכז מודיעין בשירות ביטחון מסכל . אנשי ה C . I . D- בראשות ארתור ג'ילס וריצ'רד קטלינג עשו מאמצים כבירים בתחום זה . פעילותם עלתה יפה בתקופת המאבק בקבוצת שטרן בשנים , 1942-1940 כאשר הצליחו לעצור , לפצוע ולהרוג את רוב חברי הקבוצה - לא מעט בזכות מידע שהגיע ממקורות אנושיים מתוך הקבוצה ומחברי המפלגה הרוויזיוניסטית . המניע האידאולוגי היה בעייתי , מורכב ורגיש ביותר . דוגמאות : פעולות חברי האצ"ל נגד "קבוצת שטרן" בשנים ; 1942-1940 ופעולות חברי ההגנה והפלמ"ח נגד האצ"ל בחורף-אביב . 1945 חשוב לזכור שה C . I . D- היה זרוע של השלטון הבריטי בארץ-ישראל . אישים בשמאל ובימין האמינו בכנות שעתיד היישוב היהודי תלוי בבריטים , ולכן מרידה בשלטון איננה לטובה . על כן סייעו אישים ביישוב , מימין ומשמאל , במידע ל , C . I . D- כדי לשמור על ענייני המגזר שלהם ולקדמם במסדרונות השלטון . כך נהג ד"ר אריה אלטמן , מנהיג הימין , וכך עשה אבא חושי , איש מפא"י , באזור חיפה . מניעיהם היו אידאולוגיים ולמטרה פוליטית . לא היה מניע חומרי , ולכן פעילותם נראתה בעיני רבים לגיטימית . חלק חשוב ממקורות המידע של ה C . I . D .- הגיע בהתנדבות וממניעים רגשיים , כמו הכעס ביישוב על רצח שיף וגולדמן בינואר 1942 בידי "קבוצת שטרן . " בשלב הראשון של ה"מרד" היה אופי המאבק הבריטי באצ"ל בלא שינוי . ואולם לאחר ההתקפות הישירות על מרכזי ה C . I . D- בשלוש הערים הגדולות הצליח קטלינג , בסיועם של "מקורות פנימיים , " למפות את שמות ראשי האצ"ל ובכירי אנשיו , עם כתובותיהם ותיאוריהם . הצלחה זו הכתה את האצ"ל בהלם , אך לא פגמה בפעילותו המבצעית בזכות רמת מידור גבוהה בקרב אנשי הדרג המבצעי שלו . ב3- באפריל 1944 שלח ריצ'ארד קטלינג מכתב סודי אל המזכיר הראשי , וכותרתו ארגון צבאי לאומי . בראש המסמך נכתב ... " : כתוצאה מפתיחת המערכה של האצ"ל כנגד הממשלה הוכנה רשימת אנשים החשודים כשייכים לארגון . רשימה זו הוכנה עם אנשי המשרדים המחוזיים של ה C . I . D- בירושלים , חיפה ותל אביב . " ... קטלינג ציין כי עקב ההתקפות על משרדי ה ... " : C . I . D- אדם שהיה ידוע בקשריו ההדוקים עם האצ"ל , אך התעקש שאינו חבר בו , נפגש עם קצין ממפקדת ה C . I . D- בירושלים , ביוזמת אותו קצין . האיש הסביר שהוא מוכן למסור שמות וכתובות של המנהיגים הנוכחיים ושל חברים חשובים בארגון , ככל שידיעתו משגת . הוא היה מוכן לעשות כך בגלל שחשב שמדיניות הארגון מזיקה למאמץ המלחמה ולנושא היהודי ותוביל לשפיכות דמים מיותרת . אותו אדם סבר שאנשים צעירים שהוטעו על ידי המנהיגים , יכולים היו לסייע לבריטניה בעתיד להילחם בהשפעה הסובייטית במזרח הקרוב , באופן אחר . מצער שהם יכולים להיהרג או להיאסר , ללא מטרה ממשית . בתמורה דרש אותו אדם שיסייעו בידיו לעזוב את ארץ-ישראל . " ... קטלינג ציין שהנושא סודר וביום שישי 31 במרס , 1944 לקראת יציאתו מארץ-ישראל , מסר האיש מידע רב על מנהיגי האצ"ל הנוכחיים , מידע שקטלינג החשיב לבעל ערך רב . נוכח המידע שסופק , כונסו ביום ו 31 ) ' במרס ( 1944 בשעות אחר הצהריים נציגים מהמחוזות במטה ה C . I . D- בירושלים . בפגישה נמסרו להם השמות והכתובות של אנשי הארגון שיש לאסרם . נציגי המחוזות הונחו להיפגש בשובם עם מפקדי המחוזות ולארגן בצוותא את נושא המאסרים , כדי שיבוצעו עוד באותו הערב , החל ב . 21 : 00- למכתבו צירף קטלינג את רשימת השמות ואת שאר הפרטים שנמסרו למחוזות בציינו שבמקום שבו נמתח קו מתחת לשם , מקור המידע על החשוד הוא המקור שהוזכר בראשית המכתב . בהמשך המסמך פירט קטלינג את שמות 47 החשודים שנעצרו מאז יום שישי . ברשימה היו שמות האנשים שהוחלט להשאירם במעצר לפי תקנת החירום 15 . B בסיום מכתבו ציין קטלינג כי נעשים מאמצים לעצור את שאר החשודים ברשימות אלו , וכבר עובדים על תרגום המסמכים שנתפסו ועל מיונם . לפנינו דוגמה להצלחה כבירה של ה C . I . D- כשירות ביטחון מסכל , במאבקו באצ"ל . הצלחה זו באה בזכות פעילותו של יעקב חילביץ' שמסר לריצ'רד קטלינג את המידע שהוכנס לדוח חילביץ . ' מיהו יעקב חילביץ' שבחר לבגוד בחבריו ? המידע על אודותיו מלמד שהיה איש אפור שעבד כפקיד בגין , האדם הבכיר ביותר ברשימה של חילביץ' ( צילום : ראובן קסטרו )
|
|