|
|
עמוד:29
רק פחות מארבע שנים כראש השב"כ , ואני מודה שאינני מבין איך הוא מילא את שני התפקידים . מרבים להבליט את יכולתו לנתח מצבים ולהסיק מהם את המסקנות הנכונות שהביאו הצלחות כה מרשימות . במודיעין , הצלחות מרשימות נראות לעתים כפעולות שנלקחו מהסרטים . אבל הפורום הזה יודע טוב יותר : קודם כול היה מודיעין , ורק אחריו באו הסרטים . הדילמה : נאמנות מפלגתית ונאמנות ממלכתית לדעתי אני נמנה עם דור של אנשי מודיעין שהשם איסר הראל מייצג בעבורם תקופה שבה עשייה מודיעינית החלה כעשייה שראתה את טובת המדינה ואת טובת המפלגה כיעד אחד . אין בידינו הכלים לשפוט עד כמה היה נושא זה נכס באותם ימים של בראשית , אולם ברור כי במעלה הדרך של מדינת ישראל כל זה היה אמור להשתנות , וטוב שנשתנה . אנו ממשיכים להתלבט בסוגיה המורכבת והרגישה כל כך , מתי גוף שיכול להיות אפילו מפלגה חוצה את הקו האדום ונהפך לאיום על רשויות המדינה ? מתי איש אחד או יותר המכהן בתפקיד הממלכתי חוצה את הקווים הביטחוניים אל הצד האחר ? איך ראוי וכיצד ניתן מבחינה חוקית , אבל גם מבחינה ציבורית , לפעול נגדו ? מי כמונו ערים לסכנות ולסיכונים ומי כמונו בשירות מודע לחגורות המגן החוקיות שבנתה המדינה כדי להגביל , ובצדק רב , את יכולתה של מערכת הביטחון להשפיע בתחום רגיש כל כך : הדמוקרטיה הישראלית . " הספק" כערך עליון - מבחן אייכמן לפני כשבע שנים נקבעה הטלת הספק כאחד מערכי השירות . ומאז , מעשהו של איסר משמש לי דוגמה הממחישה יותר מכול את חשיבות הערך : אחרי שהובא אייכמן ארצה , שאל דוד בן גוריון את איסר , אם הוא בטוח שאכן אייכמן האמיתי בידינו . איסר לא מיהר להשיב . הוא חיפש ומצא בארץ אדם שפגש את אייכמן במשרדו בווילנה ערב מלחמת העולם , כדי לקבל ממנו היתר להוצאת יהודים משם . מאותו יהודי ביקש איסר שייפגש עם אייכמן בכלא וכי ישאל אותו על האדם הנוסף שהיה באותה פגישה בווילנה , ועל מספר הבית ששכן בו משרדו של אייכמן . כדי לוודא מעל לכל ספק שאכן אייכמן האמיתי הוא האיש שהובא ארצה , הנחה איסר את היהודי הישראלי לטעות בשמו של האיש האחר ולטעות במספר הבית בווילנה . אייכמן מיהר לתקן את שתי השגיאות , ונקב בשמו הנכון של האיש ובמספר הבית המדויק - לכאורה היה די בכך . אך איסר חיפש ומצא אדם נוסף שהיה יכול לזהות את אייכמן . רק לאחר שהיה בידו זיהוי חד-משמעי משני אנשים שונים , הודיע איסר לבן גוריון - אייכמן האמיתי בידינו . סיפור אחד קטן על איש גדול . איסר הראל . יהי זכרו לברכה . סגן ראש המוסד " לעולם יפעלו באישור הדרג המדיני המוסמך" חלפה שנה מאז הלך מאתנו איש גדול , מניח אבני היסוד לארגונים החשאיים . במדינה דמוקרטית , המודיעין הוא העיניים והאוזניים המתריעות מפני סכנה ותוקפנות מתקרבת . בראשית הדרך נמנו במוסד בראשות איסר רק 100 אנשי מבצעים ומטה . במהלך הדרך הונחו היסודות ביחידות היומינט והשת"פ הבין-שירותי . נוצרו יחידות הלוחמים וארצות היעד במבצעים הטכניים . הונחה תשתית לפעילות המוסד בחו"ל , וציוותו בשלוחות ובמוקדים , גויסו המקורות ובוצעו מבצעים שבלא מעט מהם עמד איסר כמפקד בשטח וכראש הכוחתמיד בראש ותמיד נושא באחריות . משמעות פעילותו המבצעית של המוסד הייתה נהירה ובהירה במלואה לראש המוסד . יהיו הפעולה המיוחדת או המבצע המיוחד הקשורים לביטחון הלאומי אשר יהיו , לעולם לא יפעלו בלא אישור מוסמך מהדרג המדיני , לאחר שיוצגו לפניו כל הנתונים והתוצאות האפשריות במלואן , באמינות וביושר לב . איסר - אדם , מפקד שקבע את הסטנדרטים המעצבים עד היום דמויות של לוחמים ומפקדים , איש של דבקות במשימה , יושר , ענווה וצניעות , ובראש ובראשונה אמונה ודבקות בדרך . לאורו נלך ואת מורשתו נוקיר . חיים ישראלי : " בסופו של דבר איסר נוכח לדעת שהאיש היחיד שנתן לו גיבוי מלא היה בן גוריון" עבודתו של איסר עם בן גוריון הייתה מבוססת על אמון מוחלט , לא היו פרוטוקולים ורישומים , היה רק אמון . בשנות עבודתם המשותפת לא היה מקרה אחד של אי-הבנה , עד פרשת המרגלים ; הכוונה לפרשת ישראל בר . ישראל היה נכנס אליי לחדר מדי פעם בפעם . תקופה מסוימת לפני מעצרו , פתח ישראל בר את הדלת ורמז לי שהוא נתון כעת במעקב . יצאתי מהמשרד . פגשתי אותו והוא אמר לי רותח כולו " : מה דעתך ? איסר הקטן אמר עליי שאני מרגל . " למחרת ב 6 : 00- בבוקר , צלצל אליי איסר והודיע לי על מעצרו של ישראל בר . הוא ביקש להביא את זה לידיעת בן גוריון . אני הייתי חיוור כסיד ורעדתי בכל גופי . איסר הודיע לבן-לגוריון "אייכמן האמיתי בידינו" אבי דיכטר : "לא מבין איך מילא את שני התפקידים"
|
|