|
עמוד:37
מן העיזבון דייב בקרמן - "הצלף מטקסס" " ההגנה העצמית" הוא מדריך לשימוש בסיסי באקדח שכתב דייב בקרמן - מאמן הירי המיתולוגי שזכה לכינוי "הצלף מטקסס . " בקרמן , שהיה לאגדה עוד בחייו , הקים דורות של אנשי ביטחון ישראליים . האבטחה הישראלית חייבת לאבי הירי האינסטנקטיבי חוב גדול זה קורה לנו בפעם הראשונה ב . 1968- מטוס אל-על שהיה בדרכו מרומא לישראל נחטף על ידי שלושה מחבלים מהחזית העממית . המטוס מונחת באלג'יר . בסופו של משא ומתן בן חמישה ימים משוחררים הנשים , הילדים והאזרחים הזרים . בתמורה משחררת ישראל 15 מחבלים . 12 הגברים הישראליים שהיו במטוס מוחזקים 39 יום עד לשחרור הפלסטינים מכלאם . זו הייתה החטיפה המוצלחת הראשונה והאחרונה של מטוס אל-על : אחריה מתחילות חברות התעופה הישראליות בהפעלת מאבטחים ישראליים , בדיקת נוסעים באמצעות גלאי מתכות ובדיקת מטעניהם . עקב החטיפה מוקמת יחידת אבטחה משותפת לשב"כ ולחברת אל-על . בספטמבר , 2001 לאחר שחוטפי אל-קעידה משתלטים על ארבעה מטוסים באמצעות סכינים בלבד , מתחילים גם האמריקנים לאמץ את שיטת האבטחה הישראלית . לא הרבה יודעים , אבל כשמדברים על שיטת האבטחה הישראלית שמוכיחה את יעילותה והמשמשת מודל בכל ארצות העולם , מתכוונים לדייב בקרמן . קאובוי אמיתי דייב בקרמן היה מסוג האנשים שנעשים לאגדות עוד בחייהם . חניכיו זוכרים קאובוי נוקשה , שמסנן משפטים במבטא אמריקני כבד ודורש משמעת ומצוינות . בדיקה קצרה מגלה שלכל מי שהיה בשירות באותם ימים יש סיפור על דייב בקרמן . כך , לדוגמה , מצאנו בחוברת שהוציאו חניכיו את הדיאלוג הזה " - : גט יור אס אובר היר ... בן כמה אתה , מאבטח . 23- ? -אז גוד דאם איט ( לעזאזל , ( למה אתה לא יפה ? אני בגיל שלך יותר יפה . " ... דייב נולד בארצות-הברית . משפחתו הייתה רחוקה מיהדות או ציונות ולאחר סיום לימודיו הוא עובר לקליפורניה ועוסק במכירת פרחים . שנות ה30- מוצאות אותו בטקסס , שם הוא מנהל מועדוני לילה ומשכיר תיבות נגינה למחייתו . ב1940- הוא מתגייס לצבא ארצות-הברית , למרינס . מאוחר יותר הוא עובר למודיעין הצבאי . הוא וחבריו נלחמים בגרמניה הנאצית - מספרים שבקרמן היה החייל האמריקני הראשון שנכנס למחנה המוות בדכאו , חוויה קשה שמשנה את חייו ומביאה בסופו של דבר לידי עלייתו ארצה . במלחמת השחרור הוא מוצב בחטיבה , 7 שם הוא מפענח תצ"אות בתקופה שהכלי החזותי הזה אינו מוכר לישראלים כלל ( תחילה , כשהעולה החדש מספר על התמחותו בפענוח תצ"אות , שולחים אותו מפקדיו בטעות לבית המדידות . ( ... לסקוב ז"ל סיפר בזמנו על התרשמות עזה מדייב " , התרשמות ראשונית שאינה משתנה אלא הולכת ומתחזקת . " ... אחרי המלחמה , הוא חוזר לארצות-הברית של שנות ה50- ולומד קרב אישי ולוחמה זעירה . במכתב שכותב לו לסקוב לפני נסיעתו הוא מזכיר דברי הערכה שאמר עליו הרמטכ"ל אז , יעקב דורי . דייב מסיים את לימודיו , חוזר ארצה ומצטרף לענף אמצעי לחימה במטכ"ל . באותן שנים שימש גם חבר בסגל נבחרת ישראל בקליעה , שהתכונן אז לתחרויות הלסינקי . ב1958- הוא מתקשר לראשונה עם משרד הביטחון . אלא שהעיסוק שייעשה לימים למפעל חייו לא היה מבוקש אז , והידע הרב שלו נשמר במגירה עשר שנים נוספות , עד לחטיפת המטוס לאלג'יר שכבר הזכרנו - השנה שבה נקרא להיות מדריך לירי באקדח . הוא מקבל עליו את המפעל ונהיה בתוך זמן קצר לבר-סמכא היחיד בהדרכה ובגידול דורות של מאבטחים . ב1975- דייב מקבל התקף לב ראשון . אשתו , אסתר , סיפרה אז על גל מבקרים , רובם אנשי ביטחון ו"גורילות" שבאו לבקר אצל ה"זקן . " הם פחדו ממנו ואהבו אותו " : דייב דרש והיינו חייבים לבצע בצורה המושלמת ביותר . כל הזמן פחדנו שלא נצליח לעמוד בדרישותיו הגבוהות , אך לא יכולנו שלא לחייך לנוכח חוש ההומור שלו וטוב לבו , " סיפר אחד מהם . באותם ימים , שוקד אבי שיטת הירי האינסטינקטיבי על כתיבת ספר בסיסי לשימוש בירייה באקדח , "ההגנה העצמית" שמו . ביום שנפטר חזרה אשתו מהעבודה ומצאה ליד דלת הבית ערמת ספרים אדומים , פרי עבודה משותפת של בעלה וחברו אלכס אלירז . היא נכנסה הביתה לענות לטלפון שצלצל ומהעבר השני של הקו בישרו לה שדייב איננו . הוא סיים את האימון האחרון , חזר למשרדו ונפטר במקום . ה"מאסטרו" של אנשי הביטחון הותיר בלכתו חלל ריק בקרב אנשי המקצוע וידידיו הרבים .
|
|