|
|
עמוד:35
שאופיין מבצעי מובהק , אינן שפיטות - ולמצער אינן שפיטות מבחינה מוסדית - ובית המשפט העליון אינו צריך להידרש להן . המדינה טענה כי דברים אלה נכונים בייחוד כשמדובר בפעולות מבצעיות מן הסוג שנדרש להן העותר . המדינה ציינה כי העותר מבקש למעשה להביא את בית המשפט הנכבד אל תוך-תוכה של זירת הלחימה , והוא מבקש שבית המשפט יפקח פיקוח ישיר על פעילות לחימתית מסוימת שנוקטים , על פי הטענה , גורמי הביטחון , כדי לוודא את הביטחון באזור . עמדת המדינה הייתה שאין לכך מקום , ולפיכך נטען שעתירה מעין זו צריכה להידחות על הסף . ביום 29 . 1 . 02 דחה בית המשפט את העתירה בקבעו כי " ברירת אמצעי הלחימה , שבהם פועלים המשיבים במטרה לסכל מבעוד מועד פיגועי טרור רצחניים , אינה מן הנושאים שבית המשפט יראה מקום להתערב בהם . קל וחומר אמורים הדברים בעתירה הנעדרת כל תשתית קונקרטית והחותרת לקבלת סעד גורף . " אלא שבסמוך למתן פסק הדין הנ"ל הוגשה עתירה נוספת באותו עניין ובה נתבקש סעד דומה . מדובר בבג"ץ 769 / 02 הוועד נגד עינויים נ' ממשלת ישראל . בתגובה לעתירה זו , שהוגשה לאחר מתן פסק הדין בפרשת בארכה , הגישה המדינה תשובה דומה לתשובה שהוגשה לעתירת חה"כ בארכה . בדיון שנתקיים בעתירה זו נתבקשה המדינה להשיב בכתב על כמה שאלות נוספות , והגישה תשובה זו , ובה עמדה המדינה בהרחבה על היבטים שונים של הסיכול הממוקד ועל חוקיות הפעלת אמצעי זה לפי המשפט הבין-לאומי . בשל קוצר היריעה לא נוכל כמובן לגעת בכל אותם היבטים , ולפיכך בחרנו להביא היבט מרכזי אחד והוא "היבט הפרופורציונליות" הנוגע לשאלת היפגעותם של חפים מפשע במהלך פעולות הסיכול הממוקד . בחלק מפעולות הסיכול הממוקד נפגעים לצערנו גם חפים מפשע . דבר זה עורר ביקורת קשה על מדינת ישראל , והעותרים טענו כי עובדה זו כשלעצמה מחייבת להכריז על פעולות הסיכול הממוקד כעל פעולות בלתי חוקיות . אלא שהמדינה סבורה כי טיעון זה אינו נכון , ועמדה זו הוצגה בהרחבה לפני בית המשפט העליון . בשל חשיבותו ורגישותו , נעמוד כאן בהרחבה על נושא זה . דיני הלחימה מדברים מפורשות על אפשרות שחפים מפשע ייפגעו מהלחימה . הדבר בולט במיוחד במסגרת "עקרון הפרופורציונליות ) " ובעברית "עקרון המידתיות , ( " שהוא עיקרון מרכזי בדיני הלחימה . עיקרון זה אינו אוסר לבצע כל פעולה צבאית שעלולה לפגוע בחפים מפשע , אלא קובע כי פעולה צבאית מותרת כל עוד היתרון הצבאי הצפוי ממנה עולה על הפגיעה הצפויה בחפים מפשע . כלומר המשפט הבין-לאומי מקבל את העובדה שבמצבים מסוימים בלחימה , פגיעה באוכלוסייה אזרחית היא בלתי נמנעת , אולם הוא דורש לשמור על עקרון הפרופורציונליות . אם כן , לפי המשפט הבין-לאומי , כל עוד הפגיעה באזרחים אינה מפרה את עקרון הפרופורציונליות , היא נחשבת לחוקית . אין היא פשע מלחמה , ואין מקום לחקור פגיעה זו בדרך של חקירה פלילית . כך לדוגמה נקבע בספרו של אחד מחכמי המשפט הבין-לאומי , המלומד : Green not render the attack illegal” . to a legitimate attack against a military objective does “ Injury caused to civilians or civilian objects incidental ( ההדגשות הוספו - הח"מ ) Conflict” ( 2 ed ., 2000 ) 124 . Leslie C . Green , “ The Contemporary Law of Armed וכן במאמרו של המלומד : Wright and direct military advantage anticipated” from or somehow override or outweigh “ the concrete other harms are barred that are either unnecessary though . Only those unintended civilian deaths and “ Not all unintended civilian harms are prohibited , … . ( ההדגשה הוספה - הח"מ ) Rules and Balancing in the Developing Law of War” , R . George Wright , “ Combating Civilian Casualties : 38 Wake Forest L . Rev . 129 , 134 . ובדבריה הנוקבים והממצים של המלומדת 398 ( 1993 ) ., International Law” , 87 A . J . I . L . 391 Judith Gail Gardam , “ Proportionality and Force in tolerated as a consequence of military action” . absolute . Some civilian casualties have always been of warfare is not , and has never been regarded as , “ The immunity of non combatants from the effects : Gardam המשפט הבין-לאומי מניח אפוא שקיימת אפשרות שפעילות לחימתית תפגע בחפים מפשע , ונקבע בו כי פגיעה זו אינה אסורה כל עוד היא פרופורציונלית לתועלת הצבאית שבפגיעה ביעד מסוים . מטבע הדברים , ככל שהתועלת הצבאית הצפויה מפעולה מסוימת גדולה יותר , כך "הסיכון" לפגיעה באזרחים , שאפשר לקחת בביצועה , יכול להיות גדול יותר . מושכלות יסוד אלה מתבטאות גם בחוקת בית הדין הפלילי הבין-לאומי ( חוקת רומא . ( כידוע , מדינת ישראל לא אישררה את חוקת בית הדין , והוראותיה אינן מחייבות את ישראל . עם זה יש לציין שגם מחוקת בית הדין עולה , שכל עוד נשמר עקרון הפרופורציונליות , הפעולה לא תהיה פשע חלון בניין כפי שמופיע בכוונת של מסוק "אפאצ'י"
|
|