מדיניות הסיכול הממוקד - היבטים משפטיים

עמוד:35

שאופיין   מבצעי   מובהק ,   אינן   שפיטות   -   ולמצער   אינן שפיטות   מבחינה   מוסדית   -   ובית   המשפט   העליון   אינו   צריך להידרש   להן .   המדינה   טענה   כי   דברים   אלה   נכונים   בייחוד כשמדובר   בפעולות   מבצעיות   מן   הסוג   שנדרש   להן   העותר . המדינה   ציינה   כי   העותר   מבקש   למעשה   להביא   את   בית המשפט   הנכבד   אל   תוך-תוכה   של   זירת   הלחימה ,   והוא מבקש   שבית   המשפט   יפקח   פיקוח   ישיר   על   פעילות לחימתית   מסוימת   שנוקטים ,   על   פי   הטענה ,   גורמי   הביטחון , כדי   לוודא   את   הביטחון   באזור .   עמדת   המדינה   הייתה   שאין לכך   מקום ,   ולפיכך   נטען   שעתירה   מעין   זו   צריכה   להידחות על   הסף . ביום   29 . 1 . 02   דחה   בית   המשפט   את   העתירה   בקבעו   כי " ברירת   אמצעי   הלחימה ,   שבהם   פועלים   המשיבים   במטרה לסכל   מבעוד   מועד   פיגועי   טרור   רצחניים ,   אינה   מן   הנושאים שבית   המשפט   יראה   מקום   להתערב   בהם .   קל   וחומר   אמורים הדברים   בעתירה   הנעדרת   כל   תשתית   קונקרטית   והחותרת לקבלת   סעד   גורף . " אלא   שבסמוך   למתן   פסק   הדין   הנ"ל   הוגשה   עתירה   נוספת באותו   עניין   ובה   נתבקש   סעד   דומה .   מדובר   בבג"ץ   769 / 02 הוועד   נגד   עינויים   נ'   ממשלת   ישראל .   בתגובה   לעתירה   זו , שהוגשה   לאחר   מתן   פסק   הדין   בפרשת   בארכה ,   הגישה המדינה   תשובה   דומה   לתשובה   שהוגשה   לעתירת   חה"כ בארכה .   בדיון   שנתקיים   בעתירה   זו   נתבקשה   המדינה   להשיב בכתב   על   כמה   שאלות   נוספות ,   והגישה   תשובה   זו ,   ובה עמדה   המדינה   בהרחבה   על   היבטים   שונים   של   הסיכול הממוקד   ועל   חוקיות   הפעלת   אמצעי   זה   לפי   המשפט הבין-לאומי .   בשל   קוצר   היריעה   לא   נוכל   כמובן   לגעת   בכל אותם   היבטים ,   ולפיכך   בחרנו   להביא   היבט   מרכזי   אחד והוא   "היבט   הפרופורציונליות"   הנוגע   לשאלת   היפגעותם של   חפים   מפשע   במהלך   פעולות   הסיכול   הממוקד .   בחלק מפעולות   הסיכול   הממוקד   נפגעים   לצערנו   גם   חפים   מפשע . דבר   זה   עורר   ביקורת   קשה   על   מדינת   ישראל ,   והעותרים טענו   כי   עובדה   זו   כשלעצמה   מחייבת   להכריז   על   פעולות הסיכול   הממוקד   כעל   פעולות   בלתי   חוקיות .   אלא   שהמדינה סבורה   כי   טיעון   זה   אינו   נכון ,   ועמדה   זו   הוצגה   בהרחבה לפני   בית   המשפט   העליון .   בשל   חשיבותו   ורגישותו ,   נעמוד כאן   בהרחבה   על   נושא   זה . דיני   הלחימה   מדברים   מפורשות   על   אפשרות   שחפים   מפשע ייפגעו   מהלחימה .   הדבר   בולט   במיוחד   במסגרת   "עקרון הפרופורציונליות )  " ובעברית   "עקרון   המידתיות , ( "   שהוא עיקרון   מרכזי   בדיני   הלחימה .   עיקרון   זה   אינו   אוסר   לבצע כל   פעולה   צבאית   שעלולה   לפגוע   בחפים   מפשע ,   אלא   קובע כי   פעולה   צבאית   מותרת   כל   עוד   היתרון   הצבאי   הצפוי ממנה   עולה   על   הפגיעה   הצפויה   בחפים   מפשע . כלומר   המשפט   הבין-לאומי   מקבל   את   העובדה   שבמצבים מסוימים   בלחימה ,   פגיעה   באוכלוסייה   אזרחית   היא   בלתי נמנעת ,   אולם   הוא   דורש   לשמור   על   עקרון   הפרופורציונליות . אם   כן ,   לפי   המשפט   הבין-לאומי ,   כל   עוד   הפגיעה   באזרחים אינה   מפרה   את   עקרון   הפרופורציונליות ,   היא   נחשבת לחוקית .   אין   היא   פשע   מלחמה ,   ואין   מקום   לחקור   פגיעה זו   בדרך   של   חקירה   פלילית . כך   לדוגמה   נקבע   בספרו   של   אחד   מחכמי   המשפט הבין-לאומי ,   המלומד   : Green not render the attack illegal” . to a legitimate attack against a military objective does “ Injury caused to civilians or civilian objects incidental ( ההדגשות   הוספו   -   הח"מ ) Conflict” ( 2 ed ., 2000 ) 124 . Leslie C . Green , “ The Contemporary Law of Armed וכן   במאמרו   של   המלומד   : Wright and direct military advantage anticipated” from or somehow override or outweigh “ the concrete other harms are barred that are either unnecessary though . Only those unintended civilian deaths and “ Not all unintended civilian harms are prohibited , … . ( ההדגשה   הוספה   -   הח"מ ) Rules and Balancing in the Developing Law of War” , R . George Wright , “ Combating Civilian Casualties : 38 Wake Forest L . Rev . 129 , 134 . ובדבריה   הנוקבים   והממצים   של   המלומדת   398 ( 1993 ) ., International Law” , 87 A . J . I . L . 391 Judith Gail Gardam , “ Proportionality and Force in tolerated as a consequence of military action” . absolute . Some civilian casualties have always been of warfare is not , and has never been regarded as , “ The immunity of non combatants from the effects : Gardam המשפט   הבין-לאומי   מניח   אפוא   שקיימת   אפשרות   שפעילות לחימתית   תפגע   בחפים   מפשע ,   ונקבע   בו   כי   פגיעה   זו   אינה אסורה   כל   עוד   היא   פרופורציונלית   לתועלת   הצבאית שבפגיעה   ביעד   מסוים .   מטבע   הדברים ,   ככל   שהתועלת הצבאית   הצפויה   מפעולה   מסוימת   גדולה   יותר ,   כך   "הסיכון" לפגיעה   באזרחים ,   שאפשר   לקחת   בביצועה ,   יכול   להיות גדול   יותר . מושכלות   יסוד   אלה   מתבטאות   גם   בחוקת   בית   הדין   הפלילי הבין-לאומי  ( חוקת   רומא . (   כידוע ,   מדינת   ישראל   לא   אישררה את   חוקת   בית   הדין ,   והוראותיה   אינן   מחייבות   את   ישראל . עם   זה   יש   לציין   שגם   מחוקת   בית   הדין   עולה ,   שכל   עוד נשמר   עקרון   הפרופורציונליות ,   הפעולה   לא   תהיה   פשע חלון בניין כפי שמופיע בכוונת של מסוק "אפאצ'י"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר