|
|
עמוד:34
מדיניות הסיכול הממוקד - היבטים משפטיים בימים שאחרי חיסול השיח' יאסין , עולה שאלת הלגיטימיות של הסיכולים הממוקדים ביתר שאת . שי ניצן , המשנה לפרקליטת המדינה לתפקידים מיוחדים , מציג את העמדה המשפטית של מדינת ישראל בנושא , כפי שהוצגה בתשובה לעתירה החדשה שהוגשה לבג"צ שי ניצן המשנה לפרקליטת המדינה לתפקידים מיוחדים זה למעלה משלוש שנים נתונה מדינת ישראל במאבק חסר פשרות עם ארגוני הטרור הפלסטיניים . גורמי טרור אלה אחראים לפעולות טרור מחרידות שאין להן תקדים , המופנות כלפי ישראלים באשר הם , גברים , נשים וטף . פעולות הטרור כוללות פיגועי ירי , הנחת מטענים , ירי טילים ופיגועי התאבדות . מטרתן לזרוע מוות והרס ביעדים ישראליים - יישובים , שווקים , מסעדות , תחבורה ציבורית , וכל מקום אחר שיד המרצחים משגת . הנתונים ה"יבשים" מציירים תמונה קשה זו במלוא חומרתהמאז סוף ספטמבר 2000 ועד לסוף דצמבר 2003 בוצעו למעלה מ 19 , 000- פיגועים שהביאו לידי מותם של למעלה מ900- ישראלים ולפציעת למעלה מ 6 , 000- אחרים . תופעה אכזרית במיוחד היא תופעת פיגועי ההתאבדות של מחבלים פלסטיניים בלב ריכוזי האוכלוסייה הישראלית . את הפיגועים האלה , הנתפסים בקרב ארגוני הטרור כ"נשק אסטרטגי , " תיארו ארגוני זכויות אדם בין-לאומיים כ"פשע נגד האנושות . " פעילות הטרור הקשה חייבה את מדינת ישראל , באמצעות גורמי הביטחון , לנהל מאז ספטמבר 2000 לחימה עקשנית בטרור - לחימה הנמשכת גם בעצם ימים אלו . על לחימה זו ניתן ללמוד , בראש ובראשונה , מהמציאות בשטח - מספר הפיגועים , תקריות הירי וחילופי האש , היקפי הכוחות הפרוסים בשטח , הסיכול המתמיד של פעולות טרור , תחומי הפעילות הביטחונית השוטפת , הסיכון היום-יומי שבו נתונים החיילים והנפגעים הרבים שגבה העימות ועודנו גובה . צירופם של נתונים אלה מעיד על הלחימה שנתונה בה מדינת ישראל ואף גרם לראיית המצב כ"עימות מזוין . ( Armed Conflict ) " למונח זה יש משמעות רבה מבחינת המשפט הבין-לאומי , שכן מצב זה מקביל מבחינה משפטית למצב של "מלחמה . " לפיכך חלים על הנדון דיני המלחמה . בתגובה למתקפת הטרור האמורה , ובמסגרת זכותה וחובתה של מדינת ישראל להגן על עצמה ולספק ביטחון לאזרחיה , נוקטים גורמי הביטחון צעדים ביטחוניים ומבצעיים שונים כנגד פעילי הטרור . אחת מדרכי הפעולה במאבק בטרור היא "הסיכול הממוקד . " בפעולה זו פוגעת המדינה במחבלים הנוטלים חלק פעיל בלחימה , וזאת על ידי הטלת פצצות ממטוסים , שיגור טילים ממסוקים ועוד . לפני כשלוש שנים הוגשה עתירה ראשונה נגד מדיניות הסיכול הממוקד , ובה נדרשה המדינה להפסיק לבצע פעולות כאלה . את העתירה הגיש חבר הכנסת מחמד בארכה ( בג"ץ 5872 / 01 חה"כ בארכה נ' מדינת ישראל ( לא פורסם . (( בתגובה שהגישה לעתירה זו , ציינה המדינה כי כחלק מסיכול פעולות הלחימה של האויב , דיני הלחימה שהם חלק מהמשפט הבין-לאומי המנהגי החלים על מצב של עימות מזוין מן הסוג המתקיים באזורנו , מתירים לפגוע בעת ביצוע פעולות לחימה , במי שזוהה בוודאות כמי שפועל לביצוע פיגועים בנפש נגד מטרות ישראליות . הדבר נובע הן מדיני המלחמה באופן כללי והן מעקרון זכות ההגנה העצמית באופן קונקרטי . המדינה הדגישה כי אנשים אלה הם אויב הלוחם בישראל לכל המשתמע מכך , בביצוע פיגועים קטלניים ומתוך כוונה לבצע פיגועים נוספים , בלא כל פעילות-נגד מצד הרשות הפלסטינית . כוחות הביטחון פועלים נגד אנשים אלה כדי למנוע פגיעה בנפש , וזאת בהתקיים התנאים והסייגים הנדרשים לכך . כללים אלה , המתירים פגיעה באויב , חלים בראש ובראשונה על חיילים הלוחמים בישראל ועל חברי ארגונים הלוחמים בישראל . אולם הם חלים גם על אזרחים הנוטלים חלק ישיר במעשי האיבה . אכן , ככלל , דיני המלחמה מקנים לאזרחים חסינות מפני פגיעה . עם זה אזרח שנוטל חלק ישיר במעשי האיבה מאבד את חסינותו האמורה , ומותר לפגוע בו כדי לסכל את כוונותיו לבצע פעילות עוינת בעתיד . כך נקבע במגוון מקורות של המשפט הבין-לאומי , לרבות במדריך " הצלב האדום . " על פי כללי המשפט הבין-לאומי האלה פועלת מדינת ישראל . עוד הדגישה המדינה בעניין פעילות צה"ל וגורמי הביטחון , כי פעולות סיכול כאלה אינן ננקטות אלא כצעד חריג , בפעילות שגורמי הביטחון וצה"ל סבורים שאין לה חלופה אחרת , ומטרתה להציל נפשות , פשוטו כמשמעו . פעילות זו נשקלת ברמות הגבוהות ביותר , וצה"ל ומערכת הביטחון , על דעת הדרג המדיני , רואים בה את חובתם . הפעילות ננקטת בזהירות רבה ורשויות הצבא הונחו על ידי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי לפעול בתחום זה , כבאחרים , אך ורק על פי הוראות המשפט הבין-לאומי הנוגעות לדיני הלחימה , שתמציתן הובאה לעיל . לפיכך טענה המדינה בתשובתה כי דין העתירה להידחות . עוד טענה המדינה שיש לדחות את העתירה על הסף גם בשל מגוון טענות סף שפורטו בתשובה . הטענה הראשונה והמרכזית בנדון הייתה כי פעולות הלחימה הצה"ליות שנעשות במסגרת אירועי הלחימה המתרחשים באזורים , המשפט הבין-לאומי מניח שקיימת אפשרות שפעילות לחימתית תפגע בחפים מפשע , ונקבע בו כי פגיעה זו אינה אסורה כל עוד היא פרופורציונלית לתועלת הצבאית שבפגיעה ביעד מסוים
|
|