|
|
עמוד:30
אני סבור שאחרי הבחירות של ' 59 חל שינוי ביחסו של איסר לבן גוריון - הנאמנות הייתה מוחלטת אבל הייתה תפנית כלשהי . הוא מצא משענת בקבוצה הוותיקה של מפא"י . הוא סיפר לי על אחד הדיונים שנתקיים בעניין הקשרים שהיו לנו עם קבוצת קצינים מחו"ל שתכננו לרצוח את נשיא מדינתם ואף סיפרו לנו על כך . והשאלה שעמדה על הפרק בדיון הייתה אם היה עלינו לשמור על כך בסוד או להביא לידיעתו של אותו נשיא שהיה ידיד של ישראל . איסר אמר לי שבנושא הממלכתי יכריע בן גוריון , ובצדק . ואמנם , ברגע שהוצג לפניו הורה בן גוריון למסור מיד לידיעת הנשיא ולהציל את חייו . לראשונה לא קיבל בן גוריון את עמדת איסר - זו הייתה פרשת המדענים . איסר דרש להחזירם ולהענישם במלוא החומרה , ואף דרש זאת מבן גוריון . ואילו בן גוריון בנה את היחסים עם גרמניה צעד אחר צעד . זאת אחרי שהובטח לו לקבל 500 מיליון דולר מלווה , ואחרי שנשק זרם אלינו דרך גרמניה . לכן נדרש לשקול את העניין באופן נרחב יותר . לאחר לחץ הציג בן גוריון לאיסר כמה שאלות בנושא זה . במקום להשיב , רתח איסר , הוא כתב מכתב התפטרות והעבירו דרכי . את תוכן המכתב הוא הזכיר בספרו על המדענים . בתשובה , הציע לו בן גוריון לחזור בו מהתפטרותו כי בקרוב יהיה לו ראש ממשלה אחר . בזאת רמז בן גוריון שבכוונתו להתפטר ויכול להיות שהצעת איסר תתקבל . ובמקום להשיב על המכתב , הזמין אותי איסר למשרדו . הוא רעד מכעס ואמר 'אני לא אסחט עוד את הנושא ולא אשא באחריות - אני מתפטר והתפטרותי סופית . תודיע לזקן שזהו , אני משתחרר ממנו . ' סיפרתי לבן גוריון , זה לא היה נעים . גם הוא רתח מכעס . אני חושב שבסופו של דבר איסר נוכח לדעת שהאיש היחיד שנתן לו גיבוי מלא היה בן גוריון . באחד הימים צלצל אליי לוי אשכול ואמר 'מה דעתך לשים את איסר כיועץ לענייני מודיעין . ' ? אחרי דקה השבתי לו תשובה חיובית . כשהגיע איסר למשרד הוא ביקש ממני להעביר לבן גוריון שהוא לא בא לתפקיד הזה כדי להילחם בו . הבינותי שהוא רוצה פגישה . התייעצתי עם פולה וביקשתי ממנה לשכנע אותו . בן גוריון אמר לי "כן , מה הוא רוצה " ? ואמר "בסדר . " ברגע שאיסר נכנס לחדר התחדש הקשר ביניהם . ולסיום , כשבן גוריון שכב ב"תל השומר" בעיניים עצומות , ואיש כבר לא ידע אם ראשו פועל אם לאו , ימים אחדים לפני מותו בא איסר להיפרד ממנו . לחשו לבן גוריון שאיסר בא . זה המקרה היחיד שהוא תפס בשתי ידיו את ידו ולחץ אותה . מאיש מחתרת נרדף למוביל מבצעים במוסד- דוד שומרון " מוטיבציה ולא ציות עיוור" אחרי מבצע קדש , הפגישו אותי עם איסר . הוא רצה לראותני במו עיניו ולהתרשם . לאחר הפגישה מוניתי למנהל סניף צרפת . בשלוש השנים האחרונות לכהונתו , בגיל , 60 איסר קירב ושיתף אותי במבצעים רבים וחשובים , ואז למדתי להכיר ולהעריך אותו . איסר ראה דברים בגדול , היו לו אופקים נרחבים ודמיון פורה ומעל לכול - דאגה לאנשיו ולמשפחותיהם והיא עמדה אצלו ברומו של עולם . קודם ששלח אותי להתחקות אחרי הילד החטוף יוסל'ה ( שומכר מ"ב , ( קרא לי לשיחה והסביר לי מדוע אנחנו מטפלים במבצע שאיננו מודיעיני . הוא לא רצה שאנשים יצייתו באופן עיוור לפקודות , הוא רצה שתהיה להם מוטיבציה בכל דבר שהם עושים . באחד המבצעים נגד המדענים בגרמניה הטיל עליי איסר לעמוד בראש מבצע צללים מקביל לצורך הטעיה . מבצע זה השאיר עקבות כדי שאם תיפתח חקירה , היא בהכרח תוליך את החוקרים בדרך המוטעית . למדתי משהו . בסוף ' 62 הוא שלח אותי לפגוש מזכיר בז'נבה . עדיין לא היה לנו מזכיר במרוקו , אך למרוקנים הייתה בעיה כלשהי וייעצו להם לקבל את עצתנו . איסר אמר לי 'דוד , השתדל לפתור את הבעיה , אך זכור , הדבר החשוב ביותר הוא לעשות הכול כדי שהקשר הזה יימשך גם בעתיד . ' וכך היה עד היום , כי איסר ראה רחוק . נחום אדמוני - ראש המוסד לשעבר " תזת הפריפריה - " דרכו של איסר הראל להרחבת הקשרים הבין-לאומיים איסר נתפרסם בציבור בעיקר בגלל הצלחותיו במבצעים : אייכמן , יוסל'ה , המדענים . אבל הוא השקיע נתח גדול ממחשבתו בנושא נוסף והוא פיתוח הקשרים הבין-לאומיים של ישראל באמצעות המוסד . ב1955- מדינת ישראל ליקקה את פצעיה והייתה בבידוד מדיני קשה . איסר ראה את הצורך לפתח את הקשרים האלה , ולהוציא את המדינה מבדידותה . איסר לא היה איש העולם הגדול , שפות לא היו שגורות בפיו , אך כשנפגש עם אנשי צמרת ידע בלהט אמונתו , בהגיונו ובדבקותו לגייס את רצונם הטוב . הם היו ספקניים בעניין נאמנות מדינת ישראל - בארצות-הברית ראו בה קשרים לקומוניזם . היה חוסר אמון שנדרש להתגבר עליו . בה בעת פיתח את תזת הפריפריה : להקים קשרים עם מדינות שמעבר לחגורת ארצות ערב - במזרח עיראק , בצפון טורקיה ובדרום אתיופיה וסודן . במאמצי שכנוע הקים מערכת קשרים עם שלטונות אירן ועם צמרת טורקית והקים מסגרת משולשת ישראל-אירן-טורקיה , מעין ברית . זו הייתה הברית הראשונה של ישראל עם יותר ממדינה אחת . ב ' 55- צירף אותי ללשכתו , והטיל עליי לטפל בקשרים עם נציגי המודיעין הבריטיים והאמריקניים , ואחר כך עסקתי גם בנושאים האפריקניים . ב1960- שיגר אותי לאתיופיה , כבר אז הייתה לנו שם משלחת גדולה מאוד . הוא מינה אותי לראש המשלחת לקיסר ונתן בידי מכתב . יומיים קודם לכן נסע הקיסר לביקור ממלכתי בברזיל ועמו אלחוטן משלנו . במהלכו נתברר שעשו הפיכה נגד הקיסר . מצבנו היה פרובלמטי , איסר חרד למשמע הדבר . אם ייפול הקיסר , חשב , הרי זה סוף הברית הדרומית . הקיסר חזר מברזיל לגאלה , ואיסר יוסל'ה - אז והיום
|
|