הקברניט והמודיעין

עמוד:10

גיבוש   הפונקציה   שממלא   היועץ   לביטחון   לאומי בארצות-הברית   ארך   20   שנה .   זה   מחייב   חוזק   של   הקברניט לאורך   זמן   וזה   גם   תלוי   באישיותם   של   האנשים ,   אנשי המודיעין   ואנשי   המועצה   לביטחון   לאומי .   גם   למשחק   בין הקברניט   ובין   השרים   יש   כאן   תפקיד .   עד   עכשיו   התהליך הזה   לא   המריא ,   אולי   יצלח   עם   ראש   המועצה   הנוכחי   -   אני מאחל   לו   הצלחה . האם   העשייה   המדינית   לא   הופכת   את   המודיעין לגורם   ממשלתי ? בשנים   האחרונות   הופעל   המודיעין   גם   כזרוע   של   הדרג המדיני   להסברת   נושאים   בעלי   חשיבות   אסטרטגית   כלפי מדינות   זרות .   כלומר   בינינו ,   בפורומים   פנימיים   מציגים   את הערכת   המצב ,   ולחו"ל   נשלחים   להסביר .   גם   קצינים   זוטרים יותר ,   דרך   אגב ,   נשלחים   כדי   להשפיע ,   לא   רק   ראש   השב"כ והמוסד .   נוצר   מצב   שבו   המודיעין   מופיע   לפני   גופים   חיצוניים כמו   העיתונות ,   בתי   הקונגרס ,   גורמים   בפרלמנט   ושרי   חוץ . הוא   משמש   למעשה   זרוע   מבצעת   של   המדינה ,   לקידום האינטרסים   החיוניים   שלה . זה   קורה   בגלל   ואקום ?  בגלל   שאין   מישהו   אחר שיעשה   את   זה ? מובן   שאפשר   לשלוח   דיפלומט ,   אבל   לאנשי   מודיעין   יש   מין עוצמה   אחרת .   אלא   שגיוס   למטרה   זו   עושה   משהו   לא   בריא למודיעין .   המצב   הזה   פותח   פתח   להאשמת   ישראל בפוליטיזציה   של   המודיעין ,   האשמה   שמושמעת   חזור   והשמע . זה   מודיעין   שמוכן   לשרת   מטרה   אחת .   עולה   השאלה   אם מודיעין   מגויס   מסוגל   להסביר   משהו   שנוגד   את   ההערכות שלו ,   ולחלופין   -   אם   הערכותיו   אינן   מושפעות   מכך   שהוא מסביר   אותן   מול   גורמים   זרים .   נניח   שראש   השב"כ   סבר שתכנית   ההתנתקות   לא   נכונה    -   אני   לא   יודע   אם   זה   נכון או   לא   נכון   -   ונניח   שהוא   נדרש   כעת   לנסוע   לארצות-הברית . יש   לו   שתי   ברירות :   להסביר   את   מה   שהדרג   המדיני   רוצה שיסביר ;  להסביר   בוושינגטון   דבר   שנוגד   את   התכנית   המדינית של   מדינת   ישראל . שלא   לדבר   על   מצב   שבו   הדרג   המדיני   עדיין   לא החליט   מה   דעתו . נכון .   נושא   הגדר   לדוגמה ,   ראש   השב"כ   היה   נחרץ   בעד   גדר . גדר   היא   נושא   ביטחוני   מדיני ,   נושא   שראש   השב"כ   או   ראש המוסד   או   ראש   אמ"ן   צריך   להסביר   אותו . האם   מתפקידו   של   המודיעין   להסביר   את   הסוגיה גם   לציבור ? תפקידו   של   המודיעין   התרחב   מאוד   בשנים   האחרונות ,   וגלש למגזרים   חדשים   מאחר   שלא   היה   מי   שיעשה   את   המלאכה . כמו   כל   דבר   בחיים ,   גם   כאן   אין   ארוחות   חינם ,   ועל   ההסברה הזאת   המודיעין   משלם   מחיר .   בביקורי   לא   מזמן   בוושינגטון העירו   לי   ידידים   משכבר   הימים   שלאחרונה   נהפכו   גורמי מודיעין   רבים   לשליחי   ישראל   להסברה . זה   נאמר   בנימה   של   ביקורת . ודאי   שזו   ביקורת ,   כאשר   איש   מודיעין   מגיע   למקבילו האמריקני ,   נעזר   בו   ועושה   הערכת   מודיעין ,   וכעבור   יומיים הולך   לקונגרס   ואומר   את   אותם   דברים   ממש .   האם   חובתו של   המודיעין   לומר   את   דברו   לאומה ,   לאזרחים ?  האם המודיעין   מהווה   זרוע   שלטונית   או   זרוע   ממלכתית   לאומית שמספקת   את   הסחורה   לציבור ?  בשנים   האחרונות   המודיעין מספק   יותר   ויותר   סחורה   לציבור   והדרג   המדיני   מוצא   את עצמו   מתגונן   או   מתעמת   עם   מערכות   המודיעין   בציבור . הציבור   סבור   שזכותו   לדעת .   עולה   השאלה   איפה   מתחילה ונגמרת   זכות   הציבור   לדעת   בנושאי   המודיעין ,   וזה   נוגע במשולש   היחסים   שבין   הקברניט ,   לציבור   ולמודיעין .   האם נכון   ובריא   שהמודיעין   יספק   את   הסחורה   לציבור   כדי ועדת אגרנט - לו הייתה מתכנסת היום , התוצאות היו אחרות לגמרי

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר