|
|
עמוד:73
ולפיכך גם ממומנים באופן חלקי — כ 75 % – מעלות תלמיד בחינוך הרשמי ; מוסדות פטור , שהם עמותות של תלמודי תורה ( ת"תים , ( המתנהלים בלא פיקוח שוטף של משרד החינוך וגם הם ממומנים באופן חלקי , אך בשיעור נמוך מזה שהמוסדות המוכרים שאינם רשמיים זוכים לו — כ 55 % – מעלות תלמיד בחינוך הרשמי . חשוב לציין כי בניגוד למגזר היהודי הכללי , שבו ההורים אינם רשאים לבחור את המוסד החינוכי הספציפי שבו ילמדו ילדיהם , בחברה החרדית ניתנה מאז ומעולם האפשרות לכל הורה לבחור הן את המגמה , הן את הזרם והן את המסגרת החינוכית הספציפית שבה ילמד הילד . בעקבות ההגבלה החלה על הורי המגזר היהודי הכללי ( ולא על החרדי , ( אנו עדים לכך שבמגזר הכללי קמים יותר ויותר גני ילדים ובתי ספר המוגדרים ייחודיים , רובם פרי יוזמות של הורים משכילים ובעלי אמצעים , המבקשים להבטיח לילדיהם מסגרות חינוך מתאימות להשקפת עולמם ולמעמדם החברתי . לשוני הזה בדרגות החופש הניתנות להורי המגזר החרדי מצד אחד ולהורי המערכת הממלכתית הכללית מצד שני יש השלכות משמעותיות ביותר על האופן שבו תופסים ההורים ומערכת החינוך את מהות הקשרים ביניהם . בזרם חינוכי ומוסד חינוכי שההורים בחרו , על פי השקפת עולמם , יהיו כמובן ילדים המשתייכים לאותה קבוצה חברתית , וכשיש מכנה משותף כזה , סביר להניח כי הפערים בין ערכי הבית לבין אלה של המסגרת החינוכית נמוכים או לא קיימים כלל . בנסיבות אלה ברור מראש שמידת האמון שההורים רוחשים למחנכים והמחנכים להורים תהיה גבוהה ביותר . בשנת 1988 הוקמה רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס . קימרלינג ( 2001 ) רואה בהקמתה של רשת זו מעין תגובה מאוחרת לאידאולוגיית " כור ההיתוך" ( ר' להלן , תת–הפרק " קבוצות עולים חדשים . ( " אך יותר מכול מחוללת הקמת הרשת הזאת פילוג נוסף בתוך החינוך החרדי , שבעבר היה הגמוניה אשכנזית . להבדיל ממערכת החינוך החרדית האשכנזית , במערכת החינוך של ש"ס לא כל הילדים באים ממשפחות ששייכות לזרם הדתי של מקימי המערכת ומקיימות אורח חיים דומה לשלהם . במקרים רבים שולחים הורים מעוטי–יכולת את ילדיהם לרשת זו בגלל שיקולי הזדהות עם הזרם המזרחי , בגלל עלות נמוכה של החינוך ובגלל נגישות . כך שהבחירה בבתי הספר של הזרם הזה נובעת לעתים משיקולים נסיבתיים , לאו דווקא מהותיים , ולכן יש במציאות הזאת פוטנציאל של פערים עמוקים בין הבית לבין מערכת החינוך . על הפערים האלה והשלכותיהם על מצבם ההתפתחותי והלימודי של התלמידים בזרם החינוך של ש"ס — אם בשלב היותם ילדים צעירים ואם אחרי שסיימו את לימודיהם במערכת החינוך הזאת — אין ידע מהימן , מבוסס–ראיות . קבוצות עולים חדשים במהלך שנות קיומה ידעה מדינת ישראל גלי עלייה מארצות שונות . כל עלייה הביאה עימה מסורת ומנהגים משלה . על החברה הקולטת היה ללמוד להכירם ולהתמודד עם האתגר של קליטת תלמידים ומשפחות מתרבויות וארצות שמערכת החינוך בהן מתנהלת בצורה שונה 11 מוסדות פטור הם מוסדות שמערכת החינוך הכירה בהם כמוסדות הפטורים ממילוי התנאים הכלליים של מערכת החינוך , ונקבעו להם תנאים מיוחדים , הפוטרים אותם ממילוי הוראות חוק לימוד חובה ; יש לציין כי חוק חינוך חובה מתייחס למתן פטור להורים לילד בגיל לימוד חובה , ולא למוסדות חינוך , אולם עם השנים התאגדו ילדים שניתן להם פטור במוסדות חינוך מסוימים ומכאן הכינוי "מוסדות פטור . "
|
|