|
|
עמוד:37
ליחידות מובחרות . " חקירה פנים אל פנים אפשר שתיעשה בידי חוקר אחד , שניים ויותר , על-פי הצורך . חקירה זו מגיעה לשיאה בעת מאבק " ראש בראש" בין חוקר לנחקר . כאן באים לידי ביטוי תכונותיו , כישוריו ומהימנותו המקצועית של החוקר הבודד . כאשר מתקבלת הודאה מפורטת ואיכותית מהנחקר , הרי יש בה סיפוק אדיר לחוקר והוכחה ליכולתו . כך למשל : חקירתו של אחמד סוכר מהכפר תורמוסעיא , מניח מקרר התופת בירושלים ב- 14 ביולי . 1975 זו החלה כשעלה שמו בחקירה כקשור לפח"ע והשוהה בירדן , אך לא כקשור לפיגוע כלשהו . משעלה שמו , נבדק תיקו ונמצאה בו ידיעה סתמית ולפיה הוא נראה בעמאן נוהג במכונית אמריקנית לבנה ומתפאר שיש לו קשר לפיגוע . הואיל ולא הייתה אינדיקציה להימצאותו בגדה המערבית , הוחלט להמתין בסבלנות ולא " לעורר גלים . " חצי שנה לאחר שעלה שמו , הגיע אחמד סוכר לגשר אלנבי , ושם נעצר , הועבר לחקירה , הודה ומסר אינפורמציה על גורמים נוספים שהיו קשורים עמו . בחקירה זו באו לידי ביטוי יכולת הסבלנות של החוקרים להמתין , יכולת קשירת הקצוות של קטעי מידע חלקי , ומשנעצר - יכולת החקירה " ראש בראש , " שנמשכה שעות , מול אדם שהיה מנוסה מאוד בהליך . חקירתו של כמאל דרדוק משכם , חוטפו ורוצחו של החייל הצנחן אלי לופו . אלי נחטף ליד ביתו בשומרון , ב , 1973- בבואו לחופשה מאזור תעלת סואץ לאחר מלחמת יום הכיפורים . איש לא ידע שנחטף . החקירה החלה כחקירה פליליתמידיעהבודדת , ולפיהבראשכנופייתשודדיםהמפחידה את תושבי שכם והשודדת חלפנים ובעלי חנויות תכשיטים , עומד כמאל דרדוק וברשותו רובה קלצ'ניקוב . הימצאות הרובה הייתה הסיבה שהכנופיה הועברה לחקירת שב"כ . כמאל נעצר וברשותו רובה קלצ'ניקוב . קיבלנו לידינו את הנשק והבנו מיד שני דברים . האחד , שמדובר בכלי צה"לי , אך באותם ימים היה קשה ומסובך לברר על שם מי רשום הרובה . השני , והחשוב יותר - על הרצועה היו כתמי דם . בראשית החקירה , וכדי שלא " לסגור" את הנחקר , ביקשנו לדעת מהיכן וכיצד הגיע הכלי לידיו . קיבלנו ממנו כמה גרסאות . כל חוקר מתחיל יודע שריבוי גרסאות מעיד על שקר . אז התמקדנו בכתמי הדם שעל הרצועה . הוא נחקר " ראש בראש" בסוגיית כתמי הדם , נלחץ וביקש כוס מים ; סימן אפשרי שיש הודאה בדרך . ואכן , בסופו של דבר הוא הודה וסיפר את סיפור החטיפה והרצח . בלילה הוא הוביל למקום שבו נקבר החייל על בגדיו ותעודותיו . בחקירה הזאת באה לידי ביטוי יכולת ההתמקדות של החוקר בנושא ספציפי , חיבור הקשרים הנכונים ויכולת ההתמדה , החשובה כל כך . על שיטות ובעיות יש שיטות חקירה מרובות ומגוונות . חלקן מתבססות על הבנת סימני התנהגות בעת מצוקה או שקר ; חלקן משתמשות בהונאה , בעינויים , במניעת שינה , בחשיפה מתמדת ל"רעש לבן , " בסמים / תרופות , סמים משני חשיבה הפועלים על הזיכרון . ( GAMMA aminobutiric acid ) צבא ארצותהברית מתיר לחוקר לשקר , להונות , " לפברק" הודאות-כזב על מנת לשכנע נחקר . מנגד , ידוע למשל כי בגוואנטאנמו נאסרו על החוקרים האמריקניים , מחשש לסנקציות משפטיות , הדברים האלה : מניעת שינה , הצפה , חשיפה לחום / קור קיצוניים , העמדת נחקר תחת לחץ לתקופות ארוכות . מן האיסור ניתן להסיק כי שיטות אלו שימשו קודם לכן כפי שרומז ומעיד על עיסתו הנחתום ג'ורג' טנט , ראש הCIA- לשעבר . בריאיון טלוויזיה שהעניק לאחרונה הכחיש טנט הפעלת עינויים , אך הסביר את הסרת הכפפות לאחר ה11- בספטמבר 2001 בשל אילוצים מודיעיניים להשגת מידע מיידי למניעת פיגועים . מהניסיון שנצבר בארץ ובעולם ניכר שככל שהנחקר הוא בעל מוטיבציה וחדור אידאולוגיה - דתית או חילונית - קשה יותר להביאו לידי הודאה . ככל שהארגון שהוא משתייך אליו אידאולוגי וממודר , כך יתקשה יותר החוקר . הדבר מתבטא בחקירות אנשי אל-קעידה , " האחים המוסלמים , " ארגוני שמאל , ארגוני חזית עממית / דמוקרטית וקומוניסטים . גם חוקרי שירות הביטחון הירדני בזמנו של המלך חוסיין התקשו לפצח את הקומוניסטים . נמצאו רק שרידי הגופה החקירה אינה עומדת לעצמה . היא כלי אחד בלבד מתוך מכלול כלים שלובים שיש ביניהם זיקה ותלות . אין חוקרים אדם סתם ככה משום שלמישהו מתחשק לחקור אותו . ראשיתה של חקירה ( במרבית המקרים ) היא בידיעה המודיעינית שהביאה סוכנות איסוף כלשהי ( יומינטית , סיגינטית וכדומה . ( בשירות ביטחון כללי , למשל , החוקר והרכז פועלים ככלים שלובים . הרכז הוא קצין איסוף , ותפקידו להביא את המידע שלפיו יחקור החוקר את האדם שמיוחסת לו הידיעה . הוא יחקור כדי לאמתה או להזם אותה וכדי להרחיב ולפרוס את היריעה . אם בחקירה פלילית עקב אירוע מנסים חוקרי המשטרה , לפי ממצאים מזירת הפשע , לחפש את המניע למעשה כדי להגיע למבצע - הרי בחקירת פח"ע אין המניע יכול להוביל אל המבצע . אם בחקירה פלילית המניע משמש כידיעה , הרי באירועי פח"ע המוטיבציה והאידאולוגיה הם המניע . מניע זה קיים כידוע אצל רבים ועל כן אינו בחזקת ידיעה לחקירה . מכאן שנקודת הפתיחה של חוקר שב"כ בחקירה קשה יותר משל חוקר בחקירה פלילית . במקרים רבים , על חוקר שב"כ להתחיל בחקירה בידיעה סתמית , שלפיה , לדוגמה : הנדון " נראה בעמאן בקפה ' צנטרל' ( מקום המפגש של פעילי פח"ע בירדן בשנות ה ( 70- שותה קפה עם נאיל הנדיה " ( הידוע כפעיל פח"ע . ( הידיעה אינה מוסרת אם גויס אם לאו . " הנ"ל איש פח"ע . " אין הידיעה אומרת לאיזה ארגון גויס ; אם הוא " זאב בודד" או שייך לרשת רחבה ; האם ברשותו חקירה של פעילי חיזבאללה מחמד עבד אל-חמיד סרור , פעיל נ"ט בחיזבאללה . נתפס במהלך מלחמת לבנון השנייה והובא למעצר בישראל . ריאיון מוסרט עימו סייע לעבודת המחקר על השימוש שעושה חיזבאללה באוכלוסיה האזרחית כ"מגן אנושי"
|
|