המודיעין ב-67 לעומת המודיעין ב-73

עמוד:20

המודיעין ב67- לעומת המודיעין ב73- עמוס גלבוע ? מטרת רשימה זו להציג בקצרה את המכלול המודיעיני שהיה במלחמת ששת הימים ב1967- לעומת זה שהיה במלחמת יום הכיפורים ב , 1973- ולהשוות ביניהם . הרשימה תתמקד ברמת המודיעין האסטרטגי , היינו בהערכה ברמה הלאומית . היא תעסוק בשלושה אתגרים מרכזיים : התרעה והפתעה ; יכולת וכוונה ; הכרת האויב התרעה והפתעה רווחת הגישה שהמודיעין הופתע ב67- כשם שהופתע ב , 73- אלא שב67- עמדה לזכות צה"ל תקופת ההמתנה , שאפשרה לו להתכונן . לכן יש רבים המצרפים את מלחמת ששת הימים לכישלונות המהדהדים של המודיעין הישראלי . האומנם ? אני טוען שההפתעה ב67- אחרת ושונה לגמרי מההפתעה של , 73 ושההפתעה שהייתה ב73- כלל וכלל לא הייתה ב . 67- מדוע ? אכן , בשני המקרים אמ"ן העריך שמצרים שואפת למלחמה אלא שהיא אינה מוכנה לה , ולכן הסבירות למלחמה בקרוב נמוכה ואין לצפות לה בשתיים-שלוש השנים הבאות . ב67- תרמו להערכה זאת שני גורמים משפיעים : האחד , העובדה שכשליש מהצבא המצרי היה מרותק לתימן ; השני , הקביעות הגלויות ( ששופרן היה חסנין היכל ) והסמויות בעניין תפיסת הביטחון של נאצר , שמצרים עברה את השלב האסטרטגי של " עמידה איתנה" מול ישראל וכי עתה היא נתונה בשלב " ההגנה" ועדיין איננה כשרה לעבור לשלב המכריע שהוא שלב " ההתקפה . " ב73- ההערכה נשענה על המידע המוצק ( נכון לסוף ( 1972 שכל עוד לא תשיג מצרים יכולת אווירית וטילית מתאימה מברית-המועצות היא לא תצא למלחמה שמטרתה לכבוש את מרבית סיני . אבל קיים הבדל מהותי , תהומי , בין שני המקרים . המלחמה היזומה המצרית באוקטובר 73 הייתה תוצאה של החלטה מצרית עקרונית מאוקטובר . 1972 מתוך החלטה זאת התחילה מצרים ( ובעקבותיה סוריה ) במערכת ההכנות הכוללת ( מבחינה צבאית ומדינית ) למלחמה . אמ"ן לא התריע על כך , על אף שפעת המידע שהייתה בידו . לעומת זאת , ב67- לא נפלה כל החלטה מצרית לצאת למלחמה ? גם כשהחל הצבא המצרי להיכנס לסיני לא היה שום מידע על כוונה או תכנון מצרי לתקוף את ישראל . מידע כזה לא היה מכיוון שאכן התברר בדיעבד שלא הייתה לצבא המצרי , בשעה שנכנס לסיני , לא כוונה ולא תכנית למלחמה . לכן ההפתעה במלחמת יום הכיפורים הייתה אסטרטגית , יסודית , מנפצת תפיסות עולם של העם היושב בציון . ההפתעה לעם ישראל ב67- הייתה בעצם הכניסה הפומבית של צבא מצרים לסיני . לכל היותר הפתעה טקטית . קהילת המודיעין וצמרת צה"ל הופתעו אך מעט מעצם הכניסה . זאת משום שבימים הראשונים לכניסת הצבא המצרי לסיני , העריכו שמדובר אולי בחזרה על הכנסת כוחות שריון גדולים מצריים בחשאי לסיני כפי שנעשה ב , 1960- במה שנודע "מבצע רותם . " היכן הייתה באמת הפתעה ב ??? - ההפתעה הייתה מההידרדרות המהירה של המצב , הן בזירה המצרית - סילוק כוח האו"ם מרצועת עזה וסגירת מצרי טיראן ב23- מאי - והן בזירה הערבית , ששקקה פעילות בלתי רגילה מבחינת שיתוף הפעולה הבין-ערבי . במיוחד בלטה הדינמיות הזאת סביב ירדן , שאליה הגיעו מפקד צבא מצרי , שני גדודי קומנדו מצריים וכוח משלוח עיראקי ראשוני . סגירת המצרים היא שגרמה לאמ"ן שיעריך כי המצב עלול להידרדר לכדי מלחמה בזירה המצרית . יכולת וכוונה ב67- וב73- ננקטו שני מודלים שונים לחלוטין לניתוח המידע המודיעיני והערכתו . ב67- שימש מודל היכולת , ואילו ב - 73- מודל הכוונות . המודל הראשון שם את הדגש בכל מה שמשתמע משינויים שחלים בצעדיו , פעילותו והיערכותו של האויב בשטח * תא"ל ( מיל , ( ' לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן נאצר וסגנו עאמר בבסיס הפיקוד האווירי המצרי בחברת טייסים גם כשהחל הצבא המצרי להיכנס לסיני לא היה שום מידע על כוונה או תכנון מצרי לתקוף את ישראל

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר