|
|
עמוד:8
החלה התגבשות המדינות השונות בתוך גבולותיהן והתרכזותן באינטרסים הלאומיים שלהן ; גבולות נולדו במזימה אימפריאליסטית במלחמת העולם הראשונה , אך נהפכו למציאות מתגבשת במדיניות ובאסטרטגיה . החשובה בתופעות האלה הייתה , לאחר מות נאצר , חזרת המצרים למדיניות שהביאה , עוד מלחמה נוספת , לידי שלום עם ישראל . כמו כן , שונתה האסטרטגיה הערבית נגד ישראל - ממאמץ לחסלה למאבק על החזרת האדמות שנכבשו . זה היה מעתה סכסוך על אדמה ערבית ולא על אדמת ישראל . לא פחות משמעותית הייתה תחילת התערערות האמונה הערבית בתמיכה סובייטית שלא נשאה פירות . חוסר ההשלמה עם המשך ניצחונות יהודיים לא גרמה לערבים להפנמת האפשרות של פנייה לדרך מדינית . אחרי המלחמה באו הלאווים של ועידת חרטום " ) לא שלום , לא הכרה ולא מו"מ ( " והתעצמות מואצת של כוחותיהם הצבאיים לקראת התמודדות צבאית נוספת , עדיין בעזרה סובייטית . נוצר מצב שבו ישראל לא מיהרה להעמיד את נכסיה החדשים לבחינת כל האפשרויות לשלום : תחילה " חיכו לטלפון , " אחר כך התאהבו בשטחים , ובהמשך נבנתה אסטרטגיה שלפיה ישראל תשמור לעצמה מה שדרוש לביטחונה - " מוטב שארם א-שיח' בלי שלום . " לכן גם לא שעתה להצעת הסדר של סאדאת באזור תעלת סואץ בשנת . 1971 כל אלה , בצירוף איהבנת המתרחש סביבנו ותחושה שיש לנו זמן ניכר לנהל את הסכסוך ללא סיכון , הצעידונו היישר אל מלחמת יום הכיפורים . אחרי הניצחון היינו כחולמים : המלחמה העבירה מן העולם את תקופת התסכול והמיתון ששררה לפניה , נתנה תנופה גדולה לכלכלה הישראלית , חיזקה מאוד את מעמדה של ישראל בקרב העמים והשרתה תחושת שחרור מאיומי השמדה - למשך כ40- שנה . לצד השלילה , שליטתנו בשטחים האיצה כאמור את השינויים שהסתמנו קודם לכן בהתפתחותה של החברה הישראלית : ערכים שהיו מוטיבים מרכזיים בהווייתה - השליחות , העבודה והשוויון פינו מקום ל"הגשמה עצמית" פרטיתוצבירתהון , מלוויםבהשתחררות מאידאולוגיות וגילויי ניוון חברתי . עשרות אלפי הפועלים הפלסטיניים , ובהמשך - מאות אלפי עובדים זרים שחררו את הישראלים מעבודת כפיים והעצימו את הניצול ואת אי-השוויון . סוף דבר במלחמת ששת הימים , לפניה וגם אחריה , היה המודיעין הצבאי שנמסר לכוחות הלוחמים על צבאות האויב ועל המצב בשטח באיכות גבוהה שהבטיחה את איכות הניצחון ( מי שהיה קמ"ן בקרבות ההם כמוני , יעיד על כך . ( עם זאת , המודיעין נכשל ב"רותם" בשנת 1960 וגם במלחמת יום הכיפורים , במתן התרעה למלחמה . במארס 1967 הוסבר למטכ"ל שנאצר אינו רואה את התקופה כראויה למלחמה , כל שכן כשהוא מסובך בתימן , ולא התקבלה כל התרעה עד צאת צבאות מצרים במצעד חגיגי לסיני . לדעתי , בכל המקרים הללו חברו יחד שאננות , שגיאות בהערכת המודיעין , אי-הבנת מנהיגי היריב ואיהבנת הסיבות הקונקרטיות לפתיחה בעימות . לא ניתן משקל מספיק לביזיונות שגירו את גאוותו של נאצר כמנהיג העולם הערבי . היום ברור כי גם בתודעה המצרית בער נושא החזרת המצב לקדמותו כפי שהיה לפני מלחמת סיני , החזרת הריבונות וביטול פיקוח כוחות האו"ם בסיני . לחצים בתחום זה התבטאו כבר בסוף 1966 יותר משהערכנו . ב19- במאי הודה ר' אמ"ן אהרן יריב שהערכת המודיעין עד המלחמה הייתה שגויה וכן הסביר שאיומים שהשמיעה ישראל נגד סוריה היו בין הסיבות שהניעו את נאצר לפעול . הלקח מאז לא נלמד . מלחמת ששת הימים שינתה , כמאמר ההיסטוריון מיכאל אורן , את פני המזרח התיכון . היא ניתצה את חלומות הערבים לחסל את ישראל , כולה או חלקה , להסירה כקוץ שיש לעקרו מהמרחב הערבי על מנת לקיים רצף ערבי מגבול טורקיה ועד הנילוס דרך ירדן . הסכסוך הערבי- ישראלי שינה מהלך - מאסטרטגיה ערבית לחיסול ישראל לאסטרטגיה של " חיסול עקבות התוקפנות , " קרי החזרת השטחים . החיוך שב לשפתות ישראל בתום תקופת שפל כלכלי וחברתי ואיומים על קיומה . המדינה קיבלה ביטחון עצמי עצום ותנופה , חידשה את התעצמותה הכלכלית , הביטחונית והמדינית ועשתה זאת בתחושה שה"שמים הם הגבול . " הייתה כאן מה שכינה שבתאי טבת " קללת הברכה" - ברכה שגרמה לאיבוד קנה המידה , לראיית המציאות המדינית , הצבאית והמודיעינית בפרספקטיבה עקומה , להסתאבות זוחלת בשל שליטה בעם זר ולנטישת תחושת השליחות . פיתחנו ביטחון עצמי מופרז שלערבים " אין אופציה צבאית נגד ישראל והם יודעים זאת . " הברכה הייתה לקללה עד שרק מלחמה קשה נוספת החזירה אותנו לקרקע המציאות . לכן ראוי לקבוע שלמרות השינוי העצום שחוללה המלחמה הזאת , היא לא שינתה ביסוד את הרצף ההיסטורי של הסכסוך הערבי-ישראלי שהלך והעמיק . את השינוי הזה חוללה דווקא המלחמה הקשה הבאה , שבא בעקבותיה חוזה השלום עם מצרים . בתום המלחמה . ראש אמ"ן אלוף אהרן יריב צופה אל הצד המערבי של התעלה ב ?? - במאי הודה ר' אמ"ן אהרן יריב שהערכת המודיעין עד המלחמה הייתה שגויה וכן הסביר שאיומים שהשמיעה ישראל נגד סוריה היו בין הסיבות שהניעו את נאצר לפעול . הלקח מאז לא נלמד
|
|