30 שנות חלל למודיעין בשדה הקרב

עמוד:10

30 שנות חלל למודיעין בשדה הקרב תכנית החלל הישראלית חוגגת 30 שנה לקיומה ומציגה הישגים בעולם החלל של היום . התכנית נולדה מתוך צורך מודיעיני מובהק , בעת שהסכם השלום המתקרב עם מצרים בשנת 1978 חייב פתרון יצירתי לטיסות צילום מעל מדבר סיני ומפרץ סואץ תא"ל ( מיל ( ' פרופ' חיים אשד * תכנית החלל , נועזת ושאפתנית , הפכה את ישראל במרוצת שנות קיומה למעצמה אזורית גם בתחום החלל . במשך 20 שנה מאז שוגר הלוויין הראשון " אופק " 1 בשנת , 1988 שוגרו לחלל 15 לוויינים ממגוון סוגים ( תצפית צבאית , תצפית אזרחית , תקשורת ולוויין מדעי ) ומהם תשעה לוויינים מתוצרת כחוללבן עדיין פעילים במסלולם . ישראל נחשבת כיום לאחת המובילות ב"מועדון החלל , " שחברות בו מעצמות עולמיות כמו ארצות הברית , רוסיה וצרפת ומעצמות אזוריות כמו סין , יפן והודו . ההצלחה של הלוויינים הישראליים ( שהם מהטובים בסוגם מבחינת היחס ביצועים / משקל וכן ביצועים / מחיר ) משתווה להצלחת המזל"טים הישראליים בתחום המטוסים . גם תחום המזל"טים פותח ונדחף בהובלת מפקדת קצין מודיעין ראשי - מחקר ופיתוח ( מקמנ"ר-מו"פ ) עד שהועבר למפא"ת במשרד הביטחון . המסמך היסודי על הצורך בתכנית חלל הוכן במקמנ"ר-מו"פ בשנת 1978 בידי צוות מצומצם בראשותי . את הדחיפה העיקרית לתכנית החלל נתן ראש אמ"ן אז , האלוף ( מיל ( ' יהושע שגיא , שהיו לו החזון והעוצמה להתגבר על מכשולי הספקנות והביורוקרטיה בדרך לאישור התכנית על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון מנחם בגין . מאז מלחמת המפרץ ומעט לפניה הבינה ארצות הברית שהחלל יוצר מהפכה בשדה הקרב ( Military Affairs RMA - Revolution in ) וכי יכולת החלל היא המרכיב הראשי במהפכה זו . ואכן , יעילותה הוכחה בתוצאות של שדות הקרב במלחמת המפרץ , בקוסובו , באפגניסטן וכמובן במלחמה בעיראק בשנת . 2003 בעקבות ארצות הברית והמהפכה בשדה הקרב הלכו מדינות נוספות שיש להן יכולת בתחום החלל וכן מדינת ישראל . ההשוואה לארצות הברית אינה מכוונת לגודל או להשקעות , אלא לדרך הפעולה . באשר למדינת ישראל , תכנית החלל מותאמת לגודל המדינה ולתקציבה , ולכן בהשקעות צנועות ביותר הוקמו תשתיות באקדמיה , בתעשייה ובמערכת הביטחון . אלה הניבו הישגים מרשימים בהיקף עולמי - גם בתחומי המחקר בחלל וגם מבחינת הביקוש העולמי למוצרי תעשיות החלל בארץ . המהפכה בשדה הקרב נובעת מן היכולת להסתכל מהחלל במעגלי עימות נרחבים ( במקרה של ישראל גם במעגל השני והשלישי ) ולקבל מודיעין אסטרטגי ומודיעין למטרות כמעט ברציפות וללא מגבלות טיסה מעל שטח כלשהו , שכן החלל מאפשר זאת בלי שתופר ריבונות של מדינות שהלוויין עובר מעליהן . הסתכלות מהחלל מאפשרת : להתריע , לנווט , להשמיד מטרות נקודה ולעקוב ברציפות אחרי התפתחויות נקודתיות , בכל טווח שהוא , ביום ובלילה ובכל מזג אוויר . המגמות החדשות בשדה הקרב המודרני , שבמרכזו היכולת בתחום החלל , מתבטאות בגורמים האלה : העדפת כלי נשק מונחים מרחוק , ללא קשר עין עם המטרה , כמו פצצות הJDAM- שהן מונחות GPS חללי . שיפור הלחימה בכל מזג אוויר , ביום ובלילה , באמצעות יישום יכולת מכ"ם ואינפרה-אדום במערכות החלל . העברת תמונת קרב משולבת ( מזל"טים , מטוסים ולוויינים ) מרמת הפיקוד עד לרמת החייל הבודד . שילוב של כל הכוחות - יבשה , אוויר , ים וחלל - ברשת אחת במקום ברשת היררכית , כדי לאפשר לדרג הפיקוד התערבות בזמן אמיתי בכל הרמות . המטרה : אורך זמן מזערי בין חיישן ( סנסור ) הגילוי ובין הכלי היורה באמצעות שידור רחב-סרט מכל נקודה לכל נקודה ללא מכשולים בדרך . ניתן לטעון שהחלל אמנם יוצר מהפכה אם ניתן לראות את הגורמים בשדה הקרב , אך התחפרות הכוחות כמו במלחמת לבנון השנייה משאירה "שדה קרב ריק" מכוחות . הפתרון למצב כזה מושג במהלך קרקעי שמאלץ את הכוחות המתחפרים לצאת כדי לעצור את הכוח הפולש , ואז שדה הקרב כבר אינו ריק וניתן לטפל בו ביעילות בסיוע החלל . לסיכום : החלל הוא זירת לחימה רביעית שנוספה לזירות היבשה , הים והאוויר , ולכן המונח " שדה הקרב" ( Field Battle ) נהפך ל"מרחב החלל" Battle ) , ( Space שמאפשר בסיוע יכולת חלל שימוש יעיל יותר בגורם האש ובתמרון דומיננטי להטעיית היריב . החלל מאפשר להשיג מודיעין רב ללא סיכון חיי אדם ; להגדיל את העומק האסטרטגי של המדינה וגם להשיג הרתעה באמצעות הפגנת יכולת החלל - הן ביכולת השיגור והן ביכולת הלוויינית . החלל מוסיף על עוצמתה הצבאית של המדינה , ולא זו בלבד אלא גם מקדם את ההון האנושי , את המחקר באקדמיה ואת הקמתם של מרכזי מצוינות בתעשייה . אם כן , החלל הוא מכפיל כוח משמעותי למדינת ישראל , שכלכלתה מבוססת על היי-טק ועל קדמה טכנולוגית . * ראש המנהלת במשרד הביטחון האחראית על תכנית החלל הביטחונית של ישראל ; cheshed @ netvision . net . il לוויין צילום ישראלי מסוג "אופק"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר