|
|
עמוד:22
ראש אמ"ן לשעבר אל"מ בנימין גבלי 2008-1919 יוכי ארליך גבלי כראש מחלקת מודיעין במטכ"ל ואחר כך ראש אמ"ן פעל להשלמת הקמת מערך המודיעין : בניית המסגרות הארגוניות , פיתוח מערך המחקר , ואיתור מקורות מידע חדשים על היערכות האויב ועל פעילותו בחזיתות השונות בנימין גבלי נולד ב1919- בפתח תקוה . בשנות ה40- החל לפעול בשירות הידיעות של ' ההגנה' ( הש"י ) וב1948- מונה לקצין המודיעין של מחוז ירושלים . בתפקיד זה כיהן כאחד השופטים בבית דין השדה שדן ביוני ' 48 את סרן מאיר טוביאנסקי למוות , לאחר שהורשע בבגידה . טוביאנסקי זוכה אחרי שהוצא להורג ושמו טוהר . עם ארגונו מחדש של מערך המודיעין , ב24- במארס , 1949 מונה גבלי לפקד על ענף מודיעין , 1 שכלל את המודיעין הקרבי ( האחריות על המודיעין בפיקודים ) ואת יחידת המחקר ( עיבוד הידיעות והערכתן . ( ביוני 1949 מונה לסגן ראש שירות המודיעין , ובאפריל - 1950 לראש מחלקת מודיעין במטכ"ל , במקום חיים הרצוג . באותם ימים הוערך שסיבוב לחימה נוסף עם הערבים הוא בלתי נמנע וכי יש להיערך לקראתו במהירות . מיד עם כניסתו לתפקיד הוצב גבלי בפני המשימה לבנות מערך איסופי שיוכל לתת תשובות ראויות בנושא . הוא עשה זאת על ידי השלמת בניית המסגרות הארגוניות , פיתוח מערך המחקר , ואיתור מקורות מידע חדשים על היערכות האויב ועל פעילותו בחזיתות השונות . מפעולותיו העיקריות להשגת מטרות אלה : פיתוח מזורז של יחידת ההאזנה ( מוד' , ( 2 כולל הקמת בסיסים ברחבי הארץ והרכבת חוליות האזנה קדומניות . הפעלת יחידה , 131 שהוקמה במהלך מלחמת השחרור במסגרת המחלקה המדינית של משרד החוץ והופעלה עתה בכפיפות למחלקת המודיעין הצבאי . ב1950- הוטל על " ועדת השניים" - ראש ' המוסד' ראובן שילוח וסגן הרמטכ"ל מרדכי מקלף - לקבוע את משימותיה ולפקח על פעילותה . הרחבת מחלקת המודיעין של חיל האוויר , שעסקה בעיקר בפענוח תצלומי אוויר . בה בעת הלך ונבנה בתקופה זו מערך המודיעין הנגדי - הבטחת ביטחונם וסודיותם של מקורות האיסוף החדשים ומניעת דליפת מידע על פעילותו של צה"ל לאויב . הפעלת יחידה 131 יצרה מתיחות בין מחלקת המודיעין בראשות גבלי לבין ' המוסד' בראשות איסר הראל . פעילות " ועדת השניים" הוקפאה , והראל ערער , בלא הצלחה , על פלישתו של המודיעין הצבאי לתחום הפעלת סוכנים בחו"ל בלי כל תיאום עם ' המוסד . ' ואולם בכורת המודיעין הצבאי ומעמדו של גבלי לא ניתנו אז לערעור . ב1954- חזר גבלי מלימודים בחו"ל ומונה לראש אגף המודיעין בדרגת אל"מ . בתקופת כהונתו ניתנה הוראה לחוליה של צעירים יהודים במצרים , שגויסו על ידי יחידה 131 של אמ"ן , להניח מטעני חבלה במוסדות ציבור כדי לגרום לשיבוש יחסי מצרים עם המערב . ארבעה מחברי החוליה נתפסו בידי המצרים לאחר שביצעו כמה פיגועים באלכסנדריה ובקהיר . בעקבות מעצר החוליה נעצר במצרים גם מקס בינט ( שפעל במקביל במשימת ריגול אחרת . ( בינט שלח יד בנפשו בכלא , שניים מחברי הרשת , שמואל עזר ומשה מרזוק הי"ד , הוצאו להורג . שישה אחרים נדונו לתקופות מאסר שונות , ושלושה זוכו . ארבעה מחברי החוליה שוחררו רק לאחר מלחמת ששת הימים אחרי שלא נוצלה ההזדמנות לנסות ולשחררם במסגרת חילופי השבויים לאחר מלחמת סיני . בארץ התחוללה סערה ציבורית סביב השאלה " מי נתן את ההוראה . " ועדת אולשן-דורי שהוקמה לחקור את הפרשה לא הגיעה למסקנות חותכות . גבלי טען שקיבל משר הביטחון פנחס לבון את ההוראה לבצע פעולות חבלה במצרים . ואילו לבון טען כי גבלי הוא שיזם אותן בלי שקיבל את אישורו . * עניין " עסק הביש" ומידת אחריותו של גבלי נותרו שנויים במחלוקת שנים רבות . הסערה גברה משנחשפו פעולות זיוף וניסיונות הטיה שיוחסו לגבלי . גבלי עצמו דבק בטענת חפותו ואף הבטיח לפרסם ספר שיציג את עמדתו . עקב "הפרשה" הועבר גבלי מתפקידו כראש אגף המודיעין , ומונה במאי 1955 לראש מטה פיקוד הצפון . במלחמת סיני , , 1956 פיקד על חטיבת גולני שפרצה את מערכי המצרים באזור רפיח . ב1959- מונה לממלא מקום של אלוף פיקוד המרכז , אך שר הביטחון דוד בן-גוריון סירב לקדמו לדרגת אלוף בגלל חלקו ב"פרשה . " גבלי סיים את שירותו בצה"ל לאחר ששימש נספח צה"ל בבריטניה ובארצות סקנדינביה . לאחר פרישתו השתלב גבלי במגזר העסקי . בין השאר היה מנהל מפעל המכוניות הישראלי קייזר אילין , ( 1967-1961 ) מנכ"ל " שמן , " ראש חטיבת המזון ב"כור" ( 1987-1970 ) ויו"ר חברת החשמל . ( 1989-1986 ) * ( ראה במאמרו של שלמה גזית שפורסם ב"מעריב , " המצוטט בעמוד ( 23 חשיפתה של חוליית צעירים יהודים במצרים שגויסו על ידי יחידה 131 וביצעו , בעקבות הוראה שקיבלו מהארץ , פעולות חבלה במצרים , עוררה סערה ציבורית " ) הפרשה ( " סביב השאלה "מי נתן את ההוראה"
|
|