|
|
עמוד:50
מודיעין וספר שישה ימים של מלחמה המערכה ששינתה את פני המזרח התיכון מאת מיכאל אורן , הוצאת זמורה ביתן , * 2004 אהוד רמות * * כתיבתו של ספר מחקר על היסטוריה מדינית וצבאית של מלחמת ששת הימים , 35 שנים בלבד לאחר המאורעות שהביאו לפרוץ אותה מלחמה , מעלה שוב את השאלה הקלאסית ברוח טענתו המפורסמת של צ'ו אן לאי לגבי המחקר ההיסטורי של המהפכה הצרפתית - האם אין זה מוקדם מדי ? אפילו המחבר עצמו נשאל שאלה זו על ידי פרופ' פואד עג'מי : " האם ( אין זה ) מוקדם מדי , אחרי ארבעה עשורים כמעט , לומר מהי המורשת של מלחמת ששת הימים " ? ותשובתו הייתה שעדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות חד-משמעיות על מורשתה הסופית של המלחמה ( עמ' . ( 396 ובכל זאת , כמי שקרא את הספר כמו שקוראים ספר מתח טוב בפעם השנייה , שכן רובנו " יודעים" מה קרה באותה מלחמה , אני מוצא שיש כמה סיבות טובות לקרוא ספר זה . הסיבה העיקרית לדעתי , היא הצלחתו של המחבר לעמוד במבחן שהציב לעצמו : " להציג נרטיב מקיף באמת , שיתייחס הן לצד הערבי והן לצד הישראלי בצורה הגונה ומאוזנת ולעשות שימוש בכל המקורות הזמינים , בכל השפות הרלוונטיות ולבחון את המלחמה בהקשר ההיסטורי של שנת 1967 ולא של שנות ה " 2000- ( עמ' . ( 392 בקשר לכך , יש לשים לב להיקף העצום של המקורות 7 ראה פירוט לפי סוגי המקורות בעמ' , 6 (!) 515-495 ששימשו לכתיבת מחקר זה . ראוי לציין לשבחו של המחבר , שהוא עצמו מדגיש שעדיין יש מקורות רבים וחשובים שלא נוצלו , כגון הפרוטוקולים של ממשלת ישראל , מסמכי צה"ל ( למעט פלח אחד ) והגנזכים בעולם הערבי . הייתי מוסיף לרשימה זו גם את המחקר הגנוז של מחלקת היסטוריה של צה"ל על מלחמת ששת הימים . סיבה נוספת ראויה לציון היא הצלחתו של המחבר לכתוב ספר מחקר היסטורי מרתק , בשפה קולחת ואף דרמטית לעתים , באופן שיש בו כדי לעניין קוראים מן הקהל הרחב ולא רק חוקרים ואנשי צבא ומדינה , הקשורים באופן כלשהו למאורעות שקדמו למלחמה ולמלחמה עצמה . עוד סיבה ראויה לתשומת לב , היא יכולתו של המחבר לתאר את הנפשות הפועלות העיקריות על תכונותיהן האישיות באופן חי ומרתק , שרק מוסיף נופך משלו להבנת תהליכי קבלת ההחלטות בממשלים של המדינות ושל המעצמות השונות , בצמתי ההכרעה הדרמטיים של המלחמה ההיא . כך למשל , הוא תיאור אישיותו ותכונותיו של עבד אל-נאצר על רקע תהליך קבלת ההחלטות שקדם להחלטה להיכנס לסיני ואחר כך לסילוק כח האו"ם מסיני ( עמ' 66-62 וכן עמ' ;( 86-79 וכן תיאורם של אשכול ושל רבין ( עמ' ( 111-108 , 75 79- ושל אבא אבן בשלבים של המגעים המדיניים הקריטיים לבירור עמדותיהן של המעצמות ( עמ' 135-131 ואילך . ( הפרק הדרמטי ביותר , שהוא לדעתי שיאו של הספר , מתאר את תהליך קבלת ההחלטות בממשלת ישראל עד להחלטה על הפתיחה במלחמה , על רקע הניסיון ( הישראלי ) להבין את המדיניות האמריקנית שגובשה במקביל ועל רקע התהליכים שאירעו באותו הזמן בממשל הסובייטי ובמצרים . אין הכוונה בכך , כמובן , לחסוך מהקוראים את תיאורה של המלחמה כולה , או אפילו את תיאור קבלת ההחלטות בממשלת ישראל ובממשלים האמריקני והסובייטי בכל הקשור לתקיפה ברמת הגולן , אלא רק כדי להצביע על העדפתי . על אף העניין הרב שיש בספר ועל אף מעלותיו שמניתי לעיל , עלינו לזכור שמחקר היסטורי נכתב גם לקוראים בעתיד ואולי בעיקר להם . לאלה לא יהיו נגישות או זיכרון אישי כמו שיש לקוראים כאן , בתקופה הנוכחית . לכן , יש להקפיד הקפדה יתרה כדי למנוע טעויות ושגיאות בנתונים , שבעתיד ייחשבו למבוססים בשל רמת המחקר בספר זה . ובעניין זה יש לי שתי הערות : האחת נוגעת לביקורת מקורות שצוטטו בעבודת המחקר , ובאופן ספציפי לדיווחים על פעולות חבלה שבוצעו במדינת ישראל , שמסתמכים על דיווחי הפת"ח ( למשל בעמ' 45 או בעמ' : ( 49 מספרים אלה מוגזמים לכל מי שזוכר את דיווחי הרהב שפורסמו על ידי הארגון בזמנו . דוגמה אופינית לכך היא הודעת הפת"ח לאחר הדליקה המפורסמת שפרצה ב1966- בבניין צי"ם בדרום ת"א : " לוחמינו הנועזים הציתו אתמול שרפה גדולה במחסן עצים בת"א ... " ערפאת בעצמו טען בזמנו שפעולות הפת"ח גורמות להרבה מאוד נפגעים בישראל והישראלים מעלימים זאת ומדווחים על כך כנפגעים מתאונות דרכים . " איך זה יכול להיות , " שאל ערפאת , " שיש בישראל כל כך הרבה תאונות דרכים . " ? הערה שנייה מתייחסת לטעויות ולשגיאות מיותרות הנובעות מרשלנות גרידא . להלן מספר טעויות כאלה : . 1 הפעולה הראשונה של הפת"ח אכן בוצעה ב1- בינואר 1965 והייתה הנחת מונ"ר על דרך עפר עילבון ולא כפי שנכתב בעמ' . 19 . 2 יחידות מצריות לא הגיעו לפאתי תל אביב במלחמת העצמאות כפי שנכתב בעמ' , 24 אלא עד אשדוד בלבד . לכן נקרא הגשר הנמצא שם גשר " עד הלום . " . 3 היה כדאי לציין שבמסגרת דוקטרינת אייזנהאואר , הונחתו כוחות מרינס להצלת השלטון בלבנון ב15- ביולי 1958 ולא רק הוטסו כוחות בריטיים לירדן , כפי שצוין בעמ' . 33 . 4 האלוף אהרון יריב שירת בתפקיד מח"ט גולני בשנים , 1961-1960 אחרי שובו מתפקיד נספח צבאי בארצות הברית , תפקיד שמילא בשנים . 1957 1960- לתפקיד ראש אמ"ן מונה ב, 1964- לאחר ששב מלימודיו בבית הספר למלחמה בפריז בשנים 1961 1964- ולא כפי שמופיע בעמ' . 104 . 5 האלוף עזר ויצמן היה ראש אגף המטה ולא ראש אגף המבצעים כפי שנכתב בעמ' . 121 . 6 האלוף מוטי הוד לא הבריח מטוס ספיטפייר לפני מלחמת העצמאות כפי שמופיע בעמ' , 215 מהסיבה הפשוטה שהבריטים שלטו אז בארץ מתוקף המנדט של חבר הלאומים וכמובן גם בכל שדות התעופה בארץ . הספיטפיירים שנקנו בעסקת נשק עם צ'כיה הוטסו לארץ בספטמבר , 1948 במהלך מלחמת העצמאות , בהסתר , בשל האמברגו שהוטל על אספקת נשק על ידי מעצמות המערב . . 7 הסולטן בייברס לא היה יכול לבנות את " גשר האריות" בשנת 1320 כפי שכתוב בעמ' , 293 שכן שלט בארץ בשנים . 8 . 1277-1260 במלחמת ששת הימים לא היו ספינות טילים בחיל הים הישראלי , בניגוד למה שכתוב בעמ' . 298 ואלה רק דוגמאות אחדות וחבל שנשתרבבו לספר . לסיכום : זהו ספר מחקר מקיף ומעמיק , המציג באופן מעניין ולעתים דרמטי את מלחמת ששת הימים . * הספר ראה אור במהדורה האנגלית בשנת 2002 ובתרגום לעברית בשנת . 2004 מהדורה עברית מיוחדת יצאה לציון 40 שנה למלחמה ב2007- במרכז שלם * * אל"מ ( מיל , ( ' לשעבר רמ"ח היסטוריה וקצין בכיר באמ"ן ; eramott @ yahoo . com
|
|