לזכרם

עמוד:45

חיים ( הייני ) זמיר 2007-1924 חיים-הייני נולד ב16- בנובמבר 1924 ( י"ט בחשוון תרפ"ה ) בעיר לייפציג בגרמניה , לגיזלה ונתן זיסקינד . משפחת זיסקינד נמנתה על האוסט-יודן , " יהודי המזרח" שהיגרו מפולין לגרמניה . בעת שהייני נולד היה אביו בעל עסק לשיווק מוצרי מזון . ילדותו הייתה ילדות שלווה ושמחה . פני הדברים השתנו באחת כאשר המשטר הנאצי החליט ( אוקטובר ( 1938 לגרש לפולין את היהודים . עם כיבוש פולין על ידי הגרמנים ( ספטמבר ( 1939 החלה דרך הייסורים של הנער הייני : עבודות כפייה , גטאות , והפרדה מהוריו ומאחיו הקטן . הוא לא שב לראותם עוד . אהרל'ה אלדן , עמיתו , מפקדו , ורעו סיפר : " בשלהי המלחמה , כשהחזית מתקרבת , מתחיל תהליך מואץ של השמדה . הייני , בקרב קבוצה של אנשים , מובל לתאי הגזים ולאחר 'ההכנות' הם מוכנסים לתא . הדלתות ננעלות מאחוריהם והם ממתינים בחרדה לקצם הקרב . ואז נפתחות הדלתות והם מוצאים החוצה . נס ! הגז אזל . " ... הייני שוחרר על ידי הצבא האמריקני ממחנה מטהאוזן באוסטריה ב6- במאי . 1945 חודש לאחר מכן העביר אותו " המוסד לעלייה ב" למחנה עקורים באיטליה . שם פגש במקרה את אחיו הבכור - דוד , ששירת ביחידה הבריטית - 468 יחידת תובלה של חיילים ארץישראליים , והצטרף אליו . בינואר 1946 עלה ארצה באוניית המעפילים " אנצו סירני . " הבריטים כלאו אותו במחנה המעפילים בעתלית למשך חודש וחצי , ומשם יצא לירושלים להצטרף לאחותו דבורה , שעלתה ארצה לפני המלחמה . לאחר חודשים אחדים החל לעבוד במפעל האשלג בסדום . שם גויס ל"הגנה , " עבר קורס מ"כים , ושובץ לחולית האבטחה של סדום . ב1948- התגייס הייני לצה"ל ולחם בקרבות מלחמת השחרור . כחייל ביחידת הצלפים מונה למאבטח של ראש הממשלה ושר הביטחון , דוד בן-גוריון . הייני , נרגש מן הכבוד שנפל בחלקו , פנה לבן-גוריון בתואר " כבודו" ואז אמר ' הזקן : ' " אתה בוודאי יקה . אני צריך עוד שני מיליון יהודים כמוך " ! ובן-גוריון לא היה בודד בהערכתו את הייני . כל מי שראה את האיש המיוחד הזה , על חיוכו הזורח , הבין שלפניו אדם מסוג אחר : איש של כבוד , איש של ערכים , איש של אהבת הארץ , איש אוהב ואהוב , שידע בעיקר לתת . אחרי שחרורו מצה"ל בשנת 1950 עבד הייני בקידוחי נפט , ובשנת 1953 גויס ליחידת המבצעים של השב"כ , בשיטת " חבר מביא חבר . " בתוקף תפקידו ביחידה , שהייתה באותה עת גם מעורבת באבטחת ראש הממשלה , חזר הייני להיות מאבטחו של בן-גוריון , תפקיד שמילא לסירוגין עד יומו האחרון של " הזקן . " כאשר הוקמה ( 1958 ) היחידה לאבטחת אישים , היה הייני בין מגויסיה הראשונים . במהלך שנות שירותו ביחידה היה הייני בין מאבטחיהם של אישים רבים וביניהם , נוסף על בן-גוריון : לוי אשכול , אפרים קציר , גולדה מאיר , יצחק נבון , מנחם בגין , יצחק רבין , שמעון פרס , עזר וייצמן , ומשה דיין . בזכות אישיותו הנעימה והצנועה יצר קשר מיוחד עם " הזקן" ועם גולדה מאיר . ב1961- פנו אליו מפקדיו בבקשה שיאות לאבטח " אורח" יוצא דופן - סרווציוס , סניגורו הגרמני של אייכמן . זו לא הייתה פקודה . כולם הבינו עד כמה קשה הדבר להייני . אך הייני לא היסס , קיבל עליו את המלאכה , וכדרכו , עשה אותה נאמנה . אין כמו משימה זו של ניצול שואה כדי להבין כמה גדול היה האיש , וכמה היה חשוב לו ערך הממלכתיות שהיה ונשאר חרוט על דגלה של היחידה לאבטחת אישים . בשנת , 1965 אחרי לבטים לא קלים , סגר הייני מעגל כאשר שב לגרמניה כשליח רשמי של מדינת ישראל . תחילה בתפקיד מאבטחו האישי של ארתור בן-נתן , שגרירה הראשון של ישראל בגרמניה , ולאחר מכן בתפקיד קב"ט שגרירות ישראל בבון . אחרי ששב ארצה ( 1969 ) המשיך הייני לאבטח אישים מצמרת המדינה . בתקופה זו כבר היה העובד הוותיק והמבוגר ביחידה לאבטחת אישים . תמיד היה קפדן , מסור , אחראי ונוח לבריות . על ייחודו יכולה להעיד העובדה שגם כאשר נהג בנהיגה מבצעית , תמיד נתן זכות קדימה להולכי רגל . בשנת 1982 נפטרה בטרם עת רעייתו שפרה , שותפה אמיתית לחיים . הייני פרש לגמלאות בשנת 1983 והוא בן , 59 אך מאז ועד שנת 2007 המשיך " היקה המנומס" לעבוד ולהתנדב בשירות בתחומי סיוע מבצעי עד שכוחו לא עמד לו עוד . וכך ספד לו בהלוויה ראש היחידה לאבטחת אישים : " הייני - תמיד היית בעבורנו דמות המייצגת יותר מכול את ההיסטוריה המפוארת של היחידה ואת אנשי העבודה של פעם . אנשים כמוך הייני הם מזן נדיר ביותר , אם בכלל קיימים עוד . הצניעות , התמימות והיושרה היו מנת חייך ואנחנו הייני , ותיקים יותר וותיקים פחות , זכינו להימנות על חבריך - זכות גדולה ! ... תמונתך הייני תמשיך להיות תלויה בכניסה לחדרו של ראש היחידה לאבטחת אישים . יש אנשים כמו 'האיש ההוא' שיש להם זכויות מיוחדות ואתה ראש וראשון להם . " הייני נפטר ב23- ביוני 2007 ( ז' בתמוז תשס"ז ) . הוא הותיר אחריו בן - אייל , כלה - טלי , ושני נכדים - עידן ועמית . ליקטה וערכה יוכי וינטרויב סא"ל נפתלי רבין ( רבינוביץ ( ' 2007-1927 נפתלי נולד בתל אביב וילדותו עברה עליו בתל אביב ובחולון , בלימודים ובתנועת הצופים . בגיל 17 התגייס ל"הגנה" ובמסגרתה עבר קורס מ"כים וקורס קצינים . במלחמת העצמאות היה מפקד מחלקה בחי"ש תל אביב וסגן מפקד פלוגה בגבעתי . בתום המלחמה עבד כשנתיים בתור מזכיר המרכז החקלאי . בשנת 1953 התגייס לצה"ל ושירת במגוון תפקידים : עבר קורס מפקדי פלוגות , היה מפקד פלוגה בגבעתי , עבר קורס קציני מודיעין ושירת בתפקיד קצין המודיעין של חטיבה 7 ובמלחמת קדש בתפקיד קמ"ן החטיבה , שימש ראש הלשכה של מפקד גייסות השיריון בראשות האלוף חיים ברלב והיה ראש מדור בענף מודיעין קרבי במטכ"ל-אמ"ן . נפתלי רבין שימש קמ"ן גייסות השיריון , קמ"ן אוגדה , 252 שירת בבית הספר לפיקוד ולמטה במלחמת סיני והיה קמ"ן גייסות השיריון במבצע " רביב . " הוא היה גם מדריך בבית הספר למודיעין , ( 15 ) בקורס קמ"נים , בקורס קמ"נים מתקדם ובקורס חילי מתקדם של חיל המודיעין . נפתלי השתחרר מצה"ל בשנת 1971 ובמלחמת יום הכיפורים ( 1973 ) שימש קמ"ן בסיס חיל האוויר בחצור בשנים 1991-1972 היה מנכ"ל פיתוח קריית נרדאו ולאחר מכן עסק עד שנת 2000 בייבוא ציוד מכני כבד . נפתלי ניחן בחוש צדק מפותח , ביושר בחוכמת חיים ובכושר אבחנה מפותח . את כל תפקידיו ביצע במסירות ובמקצועיות . בן 80 היה במותו . על מצבתו נחרט : " מבניה ובוניה הנאמנים של ארץ ישראל" ואכן כזה היה . השאיר אחריו אישה - חנה , שני ילדים - נעם ויועד , וחמישה נכדים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא