|
|
עמוד:39
של עיראק ואיראן ולמלחמת המפרץ . המחקר בנושא התפתחות האסלאם הפונדמנטליסטי במדינות ערב ובקרב הפלסטינים התמקד בדרך כלל בהיבטים האידיאולוגיים והחברתיים הפנימיים של התופעה . התייחסות ' המוסד' להתפתחות האיום האסלאמי מחוץ לגבולות ישראל , במחצית השנייה של שנות ה , 80- הייתה דומה לזו של אמ"ן . המידע שהיה קיים במוסד , ומידע נוסף שהתקבל ממקורות השב"כ והמנהל האזרחי בתקופה זו , לא היה בו להאיץ את המשך העבודה המחקרית בתחום זה . חשיבותו של האסלאם הפונדמנטליסטי בצי"ח ' המוסד' עלתה רק כאשר הסתמנה האפשרות של שילוב נשק בלתי קונבנציונלי עם פונדמנטליזם אסלאמי , היינו , האיום הטמון באיראן כמדינה אסלאמית קיצונית עם יכולת בלתי-קונבנציונלית-גרעינית . התפתחות האיום האסלאמי הפלסטיני לא אובחנה באותה עת במוסד , בעיקר משום שלא זוהה הקשר בין הקבוצות האסלאמיות הפלסטיניות בשטחים לבין הגורמים המסייעים להן מחוץ לאזור . כך אירע , שעד 1994-1993 לא היה ' המוסד' מצויד במידע בסיסי לגבי הגופים האסלאמיים הרבים שפעלו במערב ובמדינות ערב , אשר הזרימו סיוע חומרי נרחב לקבוצות האסלמיות בשטחים . ' המוסד' היה חסר גם מידע חיוני לגבי פריסתן של ההנהגות הצבאיות-פוליטיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי בארצות הברית , בריטניה , סודאן , איראן ומדינות ערביות שכנות . תוצאת הדברים הייתה , שגורמי ' המוסד' לא יכלו לסייע בראשית שנות ה90- באורח אפקטיבי לבלימת התופעה של התרחבות התשתית האזרחית של הקבוצות האסלאמיות הפלסטיניות , ובסיכול פעולתם של גורמי הנהגה צבאיים בחו"ל שכוונו את הפיגועים בשטחים ובישראל . הגברת פיגועי הטרור של האסלאם הקיצוני מ1993- ( לאחר גירוש 415 פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי לדרום לבנון , ( והכרזת הדרג המדיני על מלחמת חורמה נגדם , הביאו להעמקת שיתוף הפעולה בין שירותי המודיעין ולתאום עבודת האיסוף והמחקר בנושא האסלאמי . בהתאם להחלטת ועדת ראשי השירותים ( ור"ש , ( נרתמו גורמי המחקר של ' המוסד , ' אמ"ן והשב"כ למאמץ מחקרי ופרסמו מסמך משותף במחצית , 1993 שכלל מחקר מקיף בנושא הפונדמנטליזם האסלאמי במדינות ערב , באיראן , בשטחים ובישראל . במסמך נותחו הקבוצות האסלאמיות , גורמי צמיחתן , אסטרטגיית הפעולה שלהן והתמודדות המשטרים עמן . בפרק נפרד הובאו מסקנות אופרטיביות להתמודדות ישראל עם תופעות האסלאם הרדיקלי . במסמך המשותף של קהילת המודיעין לא נסקרו פרטים על הימצאות הנהגות פוליטיות וצבאיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי מחוץ לאזור , או על מוסדות וארגונים אסלאמיים זרים שהגישו סיוע לקבוצות האסלאמיות הפלסטיניות . רק במחצית שנות ה , 90- בעקבות פעילות איסוף ומחקר מעמיקים של המנהל האזרחי , כשהתברר כי איום הטרור האסלאמי הפלסטיני חוצה גבולות , הוחל בקהילת המודיעין במאמץ איסופי על הנהגות חמאס והג'יהאד האסלאמי מחוץ לשטחים , ועל מוסדות בעולם שסייעו להתפתחותם . סיכום ומסקנות התפתחות הקבוצות האסלאמיות בשטחים נמשכה בהתמדה מאז ראשית שנות ה , 80- הן במישור החברתי ( דת , רווחה , כלכלה , בריאות , חינוך , ( והן במישור ההקצנה האידיאולוגית , עד למדיניות מוצהרת של מאבק מזוין בישראל . התופעה בכללותה , סיבותיה וסכנותיה , הובחנו לאורך השנים על ידי גורמי האיסוף והמחקר של השב"כ והמנהל האזרחי . בפועל , טיפלו גורמי השב"כ בפן אחד של הבעיה : ההתארגנות החשאית הקשורה לפח"ע . המעט שנעשה על ידי גורמי המנהל האזרחי נגד התשתית האזרחית , לא מנע את התופעה ואת המשך התפתחותן של הקבוצות האסלאמיות הקיצוניות . תשומת לב הוקדשה כבר בשלב מוקדם לאידיאולוגיה המניעה את הקבוצות האסלאמיות . ההבנה שבאה לביטוי במסמכי השב"כ והמנהל האזרחי בעניין ההקצנה האידיאולוגיה ויכולתה לגייס צעירים רבים ולהכריע בעד מעבר לפעילות צבאית , בנסיבות המשך מצב הכיבוש , הייתה חייבת להשפיע על תפיסת האיום המתפתח ועל היערכות מודיעינית וצבאית לקראתו . היה הכרח בהעמקת שיתוף הפעולה בין קהילת המודיעין לבין המנהל האזרחי , כדי לחשוף את התשתית הארגונית של הקבוצות האסלאמיות ולבלום את התפתחותה . השב"כ וגורמי הממשל בשטחים לא מילאו באופן יסודי וברמה הנדרשת את משימות האיסוף והמחקר הקשורות להתפתחות הקבוצות האסלאמיות . העובדה שמסיבות אלו או אחרות לא טופלה התופעה בשלבים הראשונים של התפתחותה , בצד הצגת הערכה לפיה התופעה נמשכת ואף עלולה להוסיף ולהתפתח , חייבה את ראש השב"כ ומתאם פעולות הממשלה בשטחים לנקוט פעולה : להגדיר את טיבה של הסכנה הנשקפת , בפועל ובכוח , ולהמריץ את הדרג המדיני והצבאי לעבד אסטרטגית פעולה הולמת . צעדים מסוג זה לא ננקטו . עד ראשית 1993 הוצגה הסכנה כחמורה פחות מכפי שהיא ולא ננקטו צעדים מתאימים למניעת האיום או צמצומו המשמעותי . חרף חשיבותה של הפעילות הסיכולית למניעת פעולות טרור מצד הקבוצות האסלאמיות , הרי הקדשת מאמצי האיסוף והמחקר לפעולה בתחום זה בלבד הייתה מוטעית . הרעיון לראות בהתעצמות האזרחית של הזרם האסלאמי משקל נגד להתחזקות המחנה הלאומי הפלסטיני וכלי להחלשתו , התגלה כחרב פיפיות . ההתעלמות מהתשתית האזרחית כמזינה את הטרור בכוח אדם ובמשאבים חומריים ומורליים , יצרה עם השנים קושי להתמודד באופן אפקטיבי עם איום האסלאם הקיצוני בשטחים ומחוצה להם . באור זה יש לראות את חשיבותו של פרויקט " ביעור חמץ" שיזמה מחלקת היועץ לענייני ערבים במנהל האזרחי : העלאת מודעות קהילת המודיעין והדרג הצבאי והמדיני , כי התמודדות עם האיום האסלאמי מחייבת טיפול בהיבטיו השונים , בין שיש להם חשיבות מבצעית ישירה ( מפקדות , מנהיגים , שיטות פעולה ) ובין שאלה פרטי רקע ומודיעין בסיסי ( אידיאולוגיה , אסטרטגיה כוללת , תשתית אזרחית , סיוע חיצוני . ( פיגוע התאבדות בחיפה , 5 במרס 2003
|
|