|
|
עמוד:30
למי צלצלו הפעמונים ? ריכזה : יוכי ארליך המודיעין והאינתיפאדה הראשונה 1987 - האם ניתן לחזות התקוממות ספונטנית ? יוכי ארליך * האינתיפאדה מתפרצת ב8- בדצמבר , 1987 בתאונת דרכים ליד מחנה הפליטים ג'באליה הסמוך לעזה , נהרגו ארבעה פועלים פלסטינים שמכוניותיהם נפגעו ממשאית שנהגה ישראלי . השמועה שפשטה כאש בשדה קוצים הייתה כי זה היה מעשה זדון של ישראלי שביקש לנקום דם קרובו שנרצח על ידי מחבלים . בעקבות זאת פרצו מהומות קשות למחרת המאורע . ב9- בדצמבר 20 , 1987 שנים אחרי התחלת השלטון הישראלי בעזה , פרצה באופן ספונטני האינתיפאדה הפלסטינית הראשונה . גם ממשלת ישראל , גם הנהגת אש"ף בתוניס , וגם ההנהגה המקומית של המפגינים לא העריכו אז שמדובר בהתקוממות עממית מקיפה ולא בגל נוסף של הפרות סדר אלימות . אפרים לפיד היה באותה עת דובר צה"ל מנוסה , שלוש שנים בתפקיד . היום הוא אומר שהביטחון השוטף בעזה הופקד באותם ימים בידי מפקדת חטיבה מרחבית סדירה שהיו לה גם כוחות סדירים וגם כוחות מילואים , אבל כוחות המילואים היו חסרי כל ניסיון בפיזור הפגנות גדולות והפרות סדר המוניות . חיילי המילואים נקלעו למצוקה בעומדם מול צעירים מתפרעים , והם חשו סכנת חיים ופתחו באש חיה . " לא ידענו אז לפזר הפגנות שניצתות בו זמנית בעשרות מוקדים ובהיקפי ענק בכל מוקד , " אומר לפיד . ואכן , המהומות התרחבו בימים שלאחר מכן לערים נוספות ברצועת עזה ובהמשך גם ליהודה ושומרון . במערכת הביטחון לא העריכו בימים הראשונים של המאורעות את מלוא עוצמתם ואת משמעותם האסטרטגית . שר הביטחון אז , יצחק רבין , שיצא לארצות הברית אך מעט לפני פרוץ המאורעות , אפילו לא מצא לנכון לקטוע את ביקורו בארצות הברית ולשוב לארץ ( והיו שביקרוהו על כך מאוחר יותר . ( ככל שנקפו הימים והתחוור היקף המאורעות , התמשכותם , עוצמתם ואופיים האלים , נאלצה קהילת המודיעין לעדכן את הערכותיה למול המציאות המשתנה . שמואל גורן , מתאם הפעולות בשטחים באותה עת , גם הוא כבר כיהן שלוש שנים בתפקידו והיה שועל ותיק בהיכרות עם הערבים משנים של עיסוק ביומינט באמ"ן ובמוסד . גורן זוכר שהצהיר בפני פורום נרחב שכינס הרמטכ"ל כבר ב18- בדצמבר 1987 ש"אנחנו עומדים היום בפני מצב חדש , בוודאי שונה ממה שהכרנו עד עכשיו . " לקראת סוף דצמבר , 1987 בהערכת מצב שבועית , סיכם שר הביטחון שהפרות הסדר שהיו בהתחלה ספונטניות הפכו אחר כך מאורגנות ולא היו כדוגמתן "לפחות בעשר השנים האחרונות . " אם הלך הרוחות הציבורי לא ישתנה , קבע רבין , לא זו בלבד שיהיה על ישראל להתייצב בפני דילמה ביטחונית אלא גם בפני דילמה מדינית רצינית . חודש אחר כך העריך דני רוטשילד , ראש חטיבת המחקר באמ"ן , בדיון המטכ"ל השבועי ( ואחר כך בפני הממשלה ) שהפתרון הכולל למצב בשטחים אינו מצוי בתחום הצבאי לבדו , אלא גם בתחום המדיני . הוא כמעט הודח מתפקידו על עמדתו שהודלפה ונחשבה במושגי אותם ימים רדיקלית , כך הוא משחזר . ב"על המשמר" כתב אבי בניהו , הכתב הצבאי , כחודש לאחר פרוץ האירועים ( ינואר : ( 1988 " שאלה נוספת שחייבת להישאל היא כיצד הצליחו תושבי השטחים , ובעיקר מנהיגיהם החדשים , להפתיע את מערכת הביטחון וצה"ל ... ישנו כאן מחדל מודיעיני קטן . " דברים אלה שיקפו הלכי רוח בעיתונות ובדעת הקהל בישראל שהנה שוב שכחו לצלצל בפעמוני האזהרה . המערכת המודיעינית נמצאה אשמה : היא מעלה בתפקידה ולא התריעה בזמן אמת . הפעמונים לא צלצלו בשב"כ , במנהל האזרחי ובאמ"ן ערב האינתיפאדה הראשונה , שני גופים היו אחראים באופן רשמי בפני מקבלי ההחלטות בישראל על המודיעין ( איסוף והערכת מצב מודיעינית ) בשטחים : השב"כ היה אחראי על סיכול פח"ע וחתרנות מדינית ( חת"ם , ( ולאמ"ן הייתה אחריות כוללת על גיבוש הערכת המצב הלאומית . אף שלא הוגדרו אחראים לעניין , גם גופי המחקר במוסד ובשב"כ עסקו בהערכת מצב של הזירה הפלסטינית כולה ( בעקבות אגרנט . ( בתחום הפח"ע התמקדה עבודתו של אמ"ן בפח"ע חו"ל . לצד זה , פעלו מטעם המודיעין הצבאי קמ"נים פיקודיים וקמ"נים שהוצבו בנפות הצבאיות הכפופות לחטיבת איו"ש המרחבית תחת פיקוד אלוף פיקוד המרכז . עיקר עבודתם היה לספק מודיעין לכוחות צה"ל שפעלו בשטח . בציבור הישראלי היו מי שהאשימו גם את אנשי המנהל האזרחי כי " נרדמו בשמירה . " לביסוס עמדתם נעשה שימוש באלבום מהודר , פרסום * y-erlich @ bezeqint . net חקירת שבוי באינתיפאדה הראשונה
|
|