|
|
עמוד:19
לא בטוח שהפלטפורמות המסורתיות כמו מטוסים ולוויינים , רלוונטיות לאיסוף מודיעין מול גורמים שיכולים להסתתר בסביבות אורבניות . לטענתו , היום המידע זמין והאתגר הגדול הוא לסנן את כמות האינפורמציה ולדעת לזהות איזה פריט מידע הוא הרלוונטי . אם בעבר עיקר המאמץ מוקד בפענוח כוונות היריב , היום כוונותיו ידועות ומוצהרות . אם בעבר הסודות שאותם רצו גורמי המודיעין לחשוף היו בידי גורמים רבים , היום הסודות ידועים למעט אנשים . הארה זו שימשה רקע לדבריו של סיר ריצ'רד דירלאב , לשעבר ראש המוסד הבריטי , ( MI 6 ) שהתמקד בסוגיית היומינט . לגרסתו , מקומו של המקור האנושי מעולם לא היה כה קריטי ומאתגר כמו היום , מול שחקנים לא-מדיניים . מספר הנחשפים לסודות הארגונים הלא-מדיניים קטן בהרבה ממספר החשופים לסודות המדינות . היעדר המיסוד אצלם מקטין את מספר המקורות הפוטנציאליים . המודיעין צריך לזהות את הנקודה שבה עולה המיסוד , ושם הנקודה הטובה לחדירה . על פי ניסיונו , גיוס סוכנים מתוך קבוצות דתיות קיצוניות הוא משימה קשה , אולם טמון בה דווקא יתרון לגיוס סוכנים . הקיצוניות יכולה ליצור ניכור בקרב חלק מחבריה . את אלה המודיעין צריך לזהות ולנסות לגייס . על המודיעין להדגיש את הממד האנושי , תוך יצירת אינטגרציה עם הממד הטכנולוגי . בסיכום הדברים ניתן לתמצת את אתגרי המודיעין בחמש הערות קצרות : ככל שהעימותים נעשים מורכבים יותר , כך גם אתגרי המודיעין והציפיות מתוצריו מחייבים מאמצים , השקעות ויכולות מקצועיות עילאיות . בעימותי העתיד תפקיד המודיעין ובעיקר התלות בו הופכים להיות קריטיים יותר . במקרים רבים הופך המודיעין המדויק לתנאי להצלחת הפעולה הנקודתית . במקרים אחרים הבנת האויב היא תנאי הכרחי לצבירת הישגים במערכה כולה . ככל שהתלות במודיעין גוברת , כך גם גדלה החשיבות בהכרה של מגבלותיו . זה נתון חיוני בתהליכי קבלת ההחלטות של קברניטים ומצביאים . בכפרנו הגלובלי , המודיעין כמו העימותים נעשה גם הוא גלובלי וחשוף יותר . הוא מחייב שיתופי פעולה בתוך ארגוני המודיעין , ביניהם ובין שירותים זרים . אתגרים אלה מחייבים מענים ראויים . ביניהם נדגיש שניים , מוכרים והכרחיים : מקצועיות דקדקנית , הנרכשת על פני שנים ויושרה ללא פשרות . בלעדיהם לא יעמוד המודיעין באתגרי העתיד . איש בעל אלף שמות יהודה ברק * קווים לדמותו של עמוס מנור , ראש שירות הביטחון הכללי בשנים 1963-1953 עמוס מנור נולד בטרנסילבניה ב8- באוגוסט , 1918 רומניה , בשם ארתור מנדלוביץ . הוא עלה ארצה ב22- ביוני 1949 והחל את עבודתו בשירות ב13- ביולי . 1949 טרם עלייתו ארצה , בשנים , 1949-1947 היה פעיל ועבד במוסד לעלייה ב' בסניף בוקרשט ברומניה . תפקידו היה מזכיר הסניף ובמסגרת תפקידו כונה בכינוי המחתרתי " עמוס , " שלימים היה לשמו הפרטי . לצורך עלייתו ארצה השתמש בדרכון צ'כי מזויף ע"ש אוטו סטנק . את הדרכון סיפקה לו הצירות הישראלית בבוקרשט . הדבר נעשה מאחר שהשלטונות ברומניה סירבו להתיר לו לצאת בשל פעילותו במוסד לעלייה ב . ' מטעמים הקשורים לביטחונו האישי בבוקרשט , והפחד שבני משפחתו שנותרו ברומניה יהיו נתונים ללחץ השלטונות ברומניה , יעץ לו איסר הראל להירשם במרשם התושבים בשם בדוי כוולטר רפפורט . שמו מופיע כך גם במסמכי המשרד , בחתימות על מסמכים לשמירת סודיות וקבלת תיעוד . ב2- בינואר 1950 החליט לעברת את שמו והפך את הכינוי המחתרתי לשמו הפרטי , ובעצתו של משה שרת ( שרתוק , ( הפך את שם משפחתו למנור . עם תחילת עבודתו , הוצב בתפקיד רמ"ח באגף הלא-ערבי והיה למעשה מנהל המחלקה הראשון בתחום מזרח אירופה . בתפקיד זה שימש בשנים . 1950-1949 כשנה לאחר תחילת עבודתו בשירות מונה כראש מטה באגף . עמוס מנור היה ראש האגף הלא-ערבי הראשון ; עד אז ניהל איסר הראל כראש השירות מטה זה . זה גם המקום לציין שעמוס דיבר בשפות האלה : עברית , אנגלית , רומנית , הונגרית וצרפתית . ביולי 1952 התמנה עמוס לסגן ראש השירות ובאוקטובר 1953 התמנה לראש השירות , מחליפו של איזי דורות . עמוס מנור שימש ראש שירות הביטחון הכללי בשנים 1963-1953 ופרש מהשירות ב15- באפריל . 1964 לאחר סיום שירותו בשב"כ עבד בתחום הטקסטיל , היה יועץ לחברות כלכליות שונות וכן שימש דירקטור בכמה חברות , בנקים ובבורסה לניירות ערך ואף היה שותף בחברת " אטלס" לניהול בתי מלון . ההישג המרכזי של עמוס מנור בתקופת כהונתו בתפקיד ראש השירות היה בניית השירות כארגון ממלכתי ומיסוד עבודת השירות מול האתגרים הרבים שהיו בתקופה זו . עמוס נפטר ב5- באוגוסט 2007 והשאיר אחריו אישה ובן . * barakrr @ bezeqint . net
|
|