בלתי - מספיק בערבית

עמוד:12

בלתי - מספיק בערבית האם נכשל משרד החינוך באופן הוראת הערבית בבתי הספר ? האם מוטב ללמד קומץ תלמידים מובחר , המעוניין לדעת את הערבית ואת תרבותה על בוריין או שמא להמשיך במגמה הנוכחית , לפיה הערבית נלמדת כמקצוע חובה וברמה נמוכה ובלתי מספקת ? שלמה גבע * במערכת החינוך קיימת חובת לימוד השפה הערבית ( או שפה זרה נוספת אחרת ) בכיתות ז' עד י , ' ומוקצות לכך שלוש שעות שבועיות בכל שנת לימוד . הטיעונים בעד לימוד הערבית רבים וידועים , אבל מתברר שאלה תופסים ברמה ההצהרתית בלבד . אנשי חינוך והורים , שבדיון עקרוני או בשיחה בלתי-מחייבת יטענו בלהט שלימוד השפה חשוב בשל מיקומנו במזרח התיכון ושיש להופכו לחובה , יימנעו מכך בפועל . הדוגמאות לכך רבות : באחד מבתי הספר התיכוניים בתל אביב בוטלו לאחרונה לימודי הערבית בכיתות י"א וי"ב בשל מיעוט מתעניינים . חמור מכך - באותו בית ספר בוטלו כליל לימודי הערבית בכיתות י , ' לימודים שמהם עשויים תלמידים להמשיך וללמוד ערבית ברמות ארבע וחמש יח"ל המשמעותיות . במקום ערבית לומדים נושאים מזרח תיכוניים בעברית , לרוב תחת השם המכובד " מזרחנות , " וזאת , על חשבון שעות שהוקצו לערבית . לעתים מספר לומדי " המזרחנות" גדול יותר ממספר לומדי הערבית . ללימוד " המזרחנות" אין כל מתכונת מחייבת של משרד החינוך , וכל מורה ( לאו דווקא מי שלמד ערבית או היסטוריה של המזרח התיכון ) עושה על פי הבנתו . גם בכיתות רבות שבהן כן מלמדים ערבית בכיתות ז - ' י , ' המצב עגום . הלימוד הוא ברמה נמוכה , תוך התמודדות מתמדת עם חוסר רצונם של תלמידים רבים ללמוד ערבית ; חוסר רצון , שהתלמידים מביעים באמירה גלויה ובהתייחסות מזלזלת . כפיית לימוד הערבית הופכת הרסנית , ורק מגבירה את עוינותם של התלמידים הצעירים לשפה ולכל מה שקשור בה . הזלזול בלימוד הערבית נובע לדעתי משתי סיבות עיקריות : האחת כאמור חוסר רצון ואף התנגדות של תלמידים רבים , ולעתים גם הוריהם , ללימוד השפה , בשל עוינות חריפה לכל דבר שהוא ערבי - בעיקר בשל זיהויו עם הפלסטיני . השנייה , ההנחה של תלמידים והורים שאין בידיעת השפה הערבית תועלת , בניגוד ( לדוגמה ) לידיעת השפה האנגלית . בשל כך , המאמצים הרצופים שנעשים על ידי מורים ומפקחים לשיפור רמת ההוראה כמעט אינם באים לידי ביטוי בשיפור המצב . מכיוון שאין ספק שקיים צורך בידיעת השפה הערבית בישראל , ולפחות לצרכים אקדמיים וביטחוניים , ומכיוון שיש מי ש"סתם" אוהבים את השפה וספרותה , מוצע לצמצם את לימוד השפה למספר קטן יחסית של תלמידים מעוניינים , שבהם יושקעו משאבים רבים ואיכותיים יותר מן המושקע כיום , ועוד תיחסכנה שעות לימוד רבות , המתבזבזות כיום לריק בלימודי החובה . רמתם של " תלמידי החובה" היא כמעט חסרת ערך , אם אין לה המשך ברמה של ארבע וחמש יחידות לימוד . בדרך זו ניתן יהיה להגיע לרמה גבוהה בהרבה יותר של ידיעת ערבית בקרב המעוניינים בכך , יימנע תסכול רב של תלמידים , מורים והורים , ובהמשך הדרך , ייתכן שתעלה מחדש קרנו של המקצוע , שהיה בעבר מקצוע יוקרתי . ובמאמר מוסגר אוסיף , שפרופ' אבנר גלעדי , שהגיב לכתבה זו בבמה הפתוחה של אתר אילמ"א ( ראה עמ' 14 בגיליון זה ) מסיק מסקנה הפוכה ; קרי , הרחבת לימודי המזרח התיכון , האסלאם , התרבות והשפה הערבית , כחובה . איני מציע לבטל רשמית את חובת לימוד הערבית . מדובר בשפה רשמית שנייה ובשפתם של כמיליון אזרחים ישראלים . הצעה כזו , אם תעלה עכשיו , עלולה להתפרש כתגובה למהלכים קיצוניים של מנהיגי הציבור הערבי בישראל ומשכיליו לאחרונה . יש להשאיר את החובה על כנה , אבל להתאים את המדיניות לנוכח הנסיבות . לעומת זאת , אם יוחלט מטעמים ענייניים שיש להוסיף וללמוד ערבית בהיקף מלא , יש לעשות זאת באופן ראוי ורציני , בין השאר על ידי קביעת בחינת בגרות חובה ברמה מסוימת . הערה חשובה : תיאור מצב לימודי הערבית שלעיל אינו מבוסס על סקר מדעי או על נתונים של משרד החינוך אלא על התרשמות מבתי ספר המוכרים לי ועל שיחות עם עמיתים . ידוע לי שקיימות חטיבות ביניים וכיתות י' שמקיימות לימודי ערבית לתפארת , אך נדמה שהן מיעוט קטן . מכיוון שאין ספק שקיים צורך בידיעת השפה הערבית בישראל , ולפחות לצרכים אקדמיים וביטחוניים , ומכיוון שיש מי ש"סתם" אוהבים את השפה וספרותה , מוצע לצמצם את לימוד השפה למספר קטן יחסית של תלמידים מעוניינים , שבהם יושקעו משאבים רבים ואיכותיים יותר מן המושקע כיום , ועוד תיחסכנה שעות לימוד רבות , המתבזבזות כיום לריק בלימודי החובה איני מציע לבטל רשמית את חובת לימוד הערבית . מדובר בשפה רשמית שנייה ובשפתם של כמיליון אזרחים ישראלים . אך יש לעשות זאת באופן ראוי ורציני כולל על ידי קביעת בחינת בגרות ברמה מסוימת * שלמה גבע היה רמ"ח באגף הערבי בשב"כ והיום הוא מורה לערבית ; geva-sh @ inter . net . il

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר