מודיעיון בעריכת עמוס גלבוע

עמוד:40

לא תצא למלחמה ללא עליונות אווירית . לכן ההתרעות על מלחמה קרבה נדחו כבלתי סבירות , וזה גרם להפתעה בפרוץ המלחמה . לארצות-הברית הייתה קונצפציה מקובעת במלחמת וייטנאם , ולפיה כל עוד תהיה לה עליונות אווירית לא תוכל צפון-וייטנאם לנצח , והיא המשיכה לדבוק בה גם לאחר שזו כבשה את רוב שטחה של דרום-וייטנאם . הטיות בהערכת מידע רגישות יתר לעקיבו ּ ת - העדפת מידע עקיב עלולה להתפתח עד לממדים בלתי סבירים . קיימת הטיה אנושית לתת חשיבות יתר למידע עקיב , גם אם מצומצם , על חשבון מידע עקיב פחות . לאנשים יש ביטחון במסקנות הנגזרות ממידע מועט שהוא עקיב , יותר מאשר באלה שבאות ממידע רב שהוא פחות עקיב . מבצעי הסוכנים הכפולים של המודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה היו מבוססים על נטיית הגרמנים לתת העדפה למידע עקיב . התמודדות עם מידע שאינו מהימן לחלוטין - קיים קושי מעשי לתת למידע המעובד משקל יחסי של מהימנות . אם מידע מסוים סביר בחלקו , בניתוח נכון יש להביא זאת בחשבון באותו יחס . החלק היחסי הבלתי מהימן במידע זה אובד כשאנו מעבדים מידע . התוצאה האפשרית היא שהאנליסט או מקבל החלטה עלולים להיות בטוחים מדיי בשיפוטם מאחר שמתייחסים למידע בשתי צורות - מהימן או בלתי מהימן ללא התייחסות ביניים . ביטחון יתר - בני אדם נוטים ל"ביטחון יתר" בהערכותיהם ולאמונה שיש להם תמונה טובה של המציאות יותר מזו שיש להם בפועל . ועדת וינוגרד בדוח הביניים שלה , במיוחד בפרק , 7 מציינת שהיה למקבלי ההחלטות ביטחון יתר בהערכותיהם למרות חוסר משמעותי במידע על חיזבאללה , חסר שהיה חייב להשפיע על ביטחון היתר ולהפחיתו . ההתמודדות עם מידע חסר - מקבל ההחלטה או מעריך המידע חייב להבחין איזה מידע רלוונטי חסר לו ולהתחשב בכך בהערכותיו . צפוי שינסה להעריך את ההשפעה האפשרית של המידע החסר כדי להקטין את הביטחון בשיפוטו . זיהוי פערי מידע ושינוי עמדות , המתבקש , קשים לביצוע . לפיכך חשוב לזהות אילו מסקנות ניתן לגזור מהעובדה שבתחום מסוים חסר מידע . למודיעין האמריקני חסר מידע על כוונות סין הקומוניסטית להשתתף במלחמת קוריאה שפרצה ב . 1950- האמריקנים העריכו שהסינים לא יתערבו מאחר שהותשו במאבק שנמשך עשרות שנים עד לניצחון הקומוניסטי ב . 1948- הם לא הביאו בחשבון את " הלהט המהפכני" של השלטון החדש , שחולל את ההחלטה להשתתף במלחמה . התעקשות על רשמים המבוססים על מידע שהוכח כבלתי מהימן - לרשמים הנקלטים במוחנו יש נטייה להישאר בעינם אפילו אחרי שהמידע שהתבססו עליו הופרך לחלוטין או בחלקו . יש לכך כמה סיבות : - הקישורים הסיבתיים נשארים סבירים גם אם המידע מתברר כמופרך או כבלתי מהימן . - קישורים סיבתיים עולים במוחנו בקלות . הם נותנים הסבר לאירוע גם לאחר שנתקבל המידע שהופרך . - אף שהיה ידוע לCIA- כי הידיעות שתושבי קובה ימרדו בפידל קאסטרו אינן מהימנות , הוא התעקש לצאת להתקפה במפרץ החזירים ב , 1961- שכשלה לחלוטין . בדיעבד הוסבר הכישלון בכוח צבאי בלתי מספיק , ולא בגורם האמיתי - התעקשות על מידע בלתי מהימן . הטיות בייחוס סיבתיות נטייה להסברים סיבתיים - קיימת התנגדות פנימית לכך שתוצאות נגרמות מכוחות הפועלים באופן מקרי ובלתי ניתן לחיזוי . אנו נוטים לקלוט את ההסבר הסיבתי ולכן גם נוטים לדחות אקראיות ולנסות להסביר את הגיונו של האחר . באפריל 1959 הוכרז בצה"ל על גיוס מילואים פומבי , אך בטעות שכחו להודיע שמדובר בתרגיל . במצרים ובסוריה השתררה בהלה רבה והוכרז על גיוס מילואים , מאחר שהעריכו שישראל מתכוונת לצאת למלחמה . בקושי רב נמנעה מלחמה , לאחר שארצות ערב התקשו לקבל את ההסבר שמדובר בטעות אנוש . האירוע מוכר בכינוי " ליל הברווזים" ובגללו נאלץ ראש אמ"ן האלוף יהושפט הרכבי , שתכנן את התרגיל , לסיים את תפקידו . גורמי התנהגות פנימיים מול חיצוניים - הפרזה בהשפעתן של תכונות ונטיות אישיות . אנו נוטים לייחס את התנהגותו של האחר לאופיו ולאישיותו , ואילו כשמדובר בנו עצמנו אנו נוטים לראות את המצב שאנו נתונים בו כגורם המשפיע . ניתן לגלוש לטעות , הנפוצה למדיי , להידרש לאישיותו של האדם נשוא המידע , ולא לאיכות המידע ומשמעותו . ייחוס כוונות רעות ליריב מעודד את ההתמקדות בניתוח אופי ולא במידע הרלוונטי . לקראת פרוץ מלחמת המפרץ השנייה ייחסו גורמי מודיעין מערביים לסדאם חוסיין כוונות התקפיות מיידיות עד כדי תקיפת אירופה בטילים ) שלא היו ברשותו , ) וזאת על יסוד ניתוח אופיו המטורף והאכזרי . סיכום האדם אינו קולט מידע על " לוח חלק . " תפיסתו הקיימת מבוקרת באמצעות עימות עם מידע חדש . כאשר המידע החדש אינו עולה בקנה אחד עם התפיסה הקודמת , אפשר שהתפיסה " הישנה" תגבר . בשל תהליך בלתי מודע , מידע משמעותי אינו מקבל את הבולטות המתחייבת ואינו משפיע . הידע האישי הקיים אצל האנליסט ומקבל ההחלטות משתתף בגיבוש ההערכה החדשה , כאשר במהלכה הם מושפעים מקשרי גומלין בין קודקודי המחומש שלהלן . פעילותו של הפרט במסגרת הקבוצה וההשפעות ההדדיות ) לדוגמה , חשיבה קבוצתית ( מוסיפות נדבך לקושי לנתח ולהעריך נכונה ) ראה מוצג מספר 3 בעמוד הבא . ) האם ניתן לשפר את תהליכי הטיפול במידע ולהתגבר על ההטיות השונות ? מאמר זה אינו מתמודד עם סוגיה זאת , אך אי אפשר לסיימו בלי לציין את ארבע הגישות המרכזיות המכוונות : הגישה האנליטית - מחייבת ניתוח וחשיבה על-פי עקרונות רציונליים לבחינת כל נושא בשיטתיות , שלא כגישה האינטואיטיבית . הגישה הכמותית - מנסה לכמת נתונים באמצעות מודלים סטטיסטיים , ולהגיע למידע שיסייע בבחירת החלופה הטובה ביותר . הגישה המדעית / פילוסופית - לוקחת תאוריות מתחום הפילוסופיה ) בעיקר של קרל פופר , ) מעלה השערות ובוחנת אותן מתוך מגמה להפריכן על סמך מידע שקיים , לכן השערה תישאר תקפה רק לאחר שעמדה במבחן ההפרכה . הגישה האינטואיטיבית - האינטואיציה מופעלת במנגנון חשיבה שונה ממנגנון החשיבה הרציונלית-אנליטית , ויתרונה בכך שאיננה כרוכה בבחינת כל פרטי המידע ובפירוקו לחלקיו . זו גם חולשתה העיקרית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא