|
|
עמוד:12
כיוס חקר המיסטיקה ער מאוד לחשיבותו של ההקשר התרבותי בעיצובם של האמונות , אורח החיים ואף החוויה , ויש חוקרים הסבורים שאת ההתנסות המיסטית עצמה וגם את הפירוש המושגי מילולי שלה מתנות ומעצבות הנחות היסוד המובנות מאליהן בתרבות שהמיסטיקן חי בה . על בסיס תפיסות כאלה של מושג המיסטיקה , יש מקום לטענה שגם לאנשים שחיים בתרבות חילונית יכולות להיות חוויות ותוכנות מיסטיות , אלא שהן מעוצבות , מתנסחות ומפורשות באופן שהולם תרבות זו . בעקבות הטיעון בדבר אופיין המיסטי של יצירות בספרות העברית החדשה עולה שאלה בסיסית נוספת : האם יהודים שאינם מקיימים אורח חיים דתי ( כלומר אינם מקיימים את רוב דיני ההלכה , המצוות , המנהגים ואורחות החיים המקובלים על שומרי ההלכה בני זמנם ) יכולים ליצור מיסטיקה יהודית ? כך לדוגמה סיפרה יונה וולך להלית ישורון : פגשתי את אלוהים , וחיי נהפכו על פיהם [ ... ] התחיל אור , באותה תקופה הסתובב לי אור בראש / ... / ואיש ירד מהשמים עם כל המזלות , וראיתי את בריאת העולם . 1 ... ] זה גרם לי לשנים רבות של הסתגרות ושל מחשבה ו ... ו הייתי שומעת אותו מגיל קטן . הייתי אוהבת אותו נורא [ ... 1 ראיתי ענן ערפל שנבעלתי לתוכו , ואחר כך חזרתי הבייתה " . לשאלה : 'האם אדם לא דתי יכול לדעתך להגיע להתגלות מיסטית ' ? ענתה בריאיון המשוררת וחוקרת המיסטיקה היהודית חביבה פדיה : 'אם בלא דתי הכוונה לכך שהוא אינו שומר מצוות , אז בוודאי שכן . ' גרשם שלום בספרו Major Trends in Jewish Mysticism ( זרמים מרכזיים במיסטיקה יהודית , ( 1941 ראה כחסידות את הפרק האחרון , פרק הסיום , בתולדותיה של המיסטיקה היהודית ובבני דורו - את מי שיכול רק לספר את , 24 הסיפור , אך לא להשתתף בחוויה . במאמרו 'הרהורים על מיסטיקה יהודית בימינו , ' כתב שלום כי 'בדורות האחרונים לא היו התעוררויות של יחידים שהביאו לירי צורות חדשות של התורות המיסטיות או לתנועות בעלות משמעות בחיי הציבור . ' הוא נימק זאת בעובדה שלא תיתכן מיסטיקה ללא אמונה באלוהים ובקדושת התורה , וטען שבלעדיהן הבסיס של מיסטיקה יהודית לגיטימית מתמוטט כליל . ההתניה של המיסטיקה באמונה ובחיים דתיים מקובלת על רבים גם כיום , והיא מתבקשת בייחוד כשמדובר במיסטיקה יהודית : 'מיסטיקה יהודית חילונית' הוא צירוף מופרך באוזניהם של יהודים שומרי מצוות או כאלה שמזהים את היהדות עם שמירת מצוות ,
|
|