|
|
עמוד:9
פרק א מיסטיקה בספרות העברית התדשה ? האם תיתכן מיסטיקה יהודית חילונית ? ספר זה מבוסס על ההנחה שיצירות רבות בספרות העברית החדשה מתארות חוויות מיסטיות . ואולם האם מוצדק לראות ביצירות ספרות עברית שנכתבו במאה העשרים , בעיקר בידי סופרים חילונים , חלק בלתי נפרד מן הספרות המיסטית היהודית לדורותיה ? האם אפשר לדבר ברצינות על מיסטיקה מחוץ למסגרת חיים דתית כלשהי ? גרשם שלום , החוקר שבנה את הבסיס למחקר מדעי של המיסטיקה היהודית , כתב כי 'אין מיסטיקה כשהיא לעצמה , אלא רק מיסטיקה של מערכת דתית מסוימת - מיסטיקה נוצרית , מוסלמית , יהודית וכוי / ... / רק בזמננו היכתה שורשים הסברה כאילו קיימת מין דת מיסטית מופשטת [ ... 1 ואילו ההיסטוריה מראה שהמיסטיקאים הגדולים דבקו באמונת הדתות הגדולות ' . ' בעקבות דברים אלה כתב חוקר הפילוסופיה והמיסטיקה היהודית יוסף בן שלמה : 'המשפט "כל מיסטיקה מבוססת על דת" יכול לשמש אמת מידה להבנת התופעה המיסטית . בכך היא מובחנת מתחומים אחרים של הרוח 2 האנושית . במובן זה פרוסט ורמבו ודומיהם אינם מיסטיקאים . ' לעומת עמדה זאת , ששוללת אפשרות של מיסטיקה שאינה חלק מדת מסוימת , יש חוקרים שרואים בה התנסות אנושית כללית , שגם אם יש בה 'דתיות , ' היא משותפת 3 ביסודה לאנשים דתיים ולאנשים חילונים . אי ההסכמה ברבר אופייה של ה'מיסטיקה' מקורה בהבנות שונות של המושג , ואכן , חילוקי רעות גדולים בין חוקרי המיסטיקה בכל הנוגע למהותן
|
|