|
|
עמוד:10
הדוגמאות שהוא מביא , החשובה במיוחד לנושא של ספר זה , היא שאלת הביוגרפיות הלאומיות . בפרק העשיר , גם אם קצר , החותם את ספרו קהיליות מדומ" נות ( שם , ( 243-240 טוען אנדרסון שאומות , בדומה לפרטים , מייצרות ביוגרפיות . קשה יותר לאתר את רגע לידתן של אומות , קל וחומר את רגע מותן , אך לשני אופנים אלה של נרטיב ביוגרפי ( האינדיווידואלי והקולקטיווי ) יש הרבה מן המשותף . מעל לכל , שניהם מנסים להחליק את איכותו הפרגמנטרית והחמקמקה של הזיכרון ולעצב קו התפתחות קוהרנטי , תפיסה של זהות . אני שואלת את המושג "ביוגרפיה לאומית" משולי עבודתו של אנדרסון ומעמידה אותו במרכז תשומת הלב . קריאה זו להתבוננות נוספת במושג כרוכה בהעברתו לתחומים חדשים . ראשית , מחקרי נודד ממסגרת המחשבה המדינית ( עניינו העיקרי של אנדרסון הוא מקור הלאומיות והתפשטותה ) לתחום המחקר הספרותי . אני מתמקדת בביטויים הטקסטואליים של המטפורה , ברשת האנתרופומורפיזמים שבאמצעותה מתעוררת לחיים דמות קולקטיווית ושמה "ישראל . " אני חוקרת את ייצוגם של מניעים קבוצתיים , תשוקות סמויות , חרדות קולקטיוויות , הדרמה והמתח הנגלים בכל שלב ושלב בחיי העם : מהלידה בגלות , דרך ההנקה במדבר , ועד לתהליך הארוך של התבגרות שאין לה סוף מוגדר . שנית , אני מעבירה את הדיון בעיצובן של זהויות אינדיווידואליות וקולקטיוויות מהתקופה המודרנית לעולם העתיק . כמו מרבית חוקרי הלאומיות בזמננו מתייחס גם אנדרסון לאומה כאל תופעה מודרנית , שראשיתה בתקופת ההשכלה . הוא עומד , בצדק , על אופיה ההיסטורי של האומה בביקורתו על תפיסות קודמות המגדירות זהות לאומית כטבעית ואוניוורסלית . אולם , כאשר הוא מגביל את היקף הבחינה ההיסטורית הדרושה כל כך של התופעה , הוא מתעלם מהגילויים המרתקים של עיצוב זהויות לאומיות בתקופות קודמות . ה"עם " ( הרבה יותר מה"עיר " או מה " שבט (" הוא הקטגוריה הראשונית למיפוי העולם במקרא . התפיסה המקראית בעניין זה , כפי שטוען יעקב ליכט ( תש"מ , ( 119 , 1980- קרובה יותר לאירופה של המאה התשע עשרה מאשר לאירופה הפאודלית בימי הביניים . רשימת העמים בבראשית פרק י מפרטת גניאולוגיה של שבעים עמים שונים מיוון וכרתים דרך כוש ומצרים ועד לכנען , בבל ואשור , שנפוצו בארץ אחרי המבול . הפרק ו . ביקורת דומה ראו אצל סמית nnrpnj ) ( Smith 1987 ) של קרלה הסה ותומס לקר . ( Hesse and Laquer 1994 , 1-12 )
|
|