|
|
עמוד:13
השינוי החברתי דתי בחזונות מיכה בעקבות מחאתו של מיכה על המצב החברתי ביהודה הוא חוזה את כינונה של חברה חדשה , שבה תיערך חלוקה מחדש של הנחלות לאוכלוסיה שתישאר ( שהיא בבחינת "קהל ה , "' ב , א-ה . ( בפורענויות שיבואו על תושבי יהודה הוא רואה שלב מעבר , שאחריו יגיע תור ההתחדשות , התקומה והבנייה ובו יתרחשו גם קיבוץ פזורי ישראל ושיבתם לארץ ( ב , יב-יג , והשווה גם ד , ו-ז . ( מיכה ניבא את חורבן ירושלים ( ג , יב ) מזה ואת אחרית הימים ( ד , א-ה ) מזה ומטעים שהגאולה תתחיל ממקום הפורענות : "כי עתה תצאי מקךיה ןשכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי , שם יגאלך ה ' מכף איביך " ( ד , י ; והשווה לנבואה ב ה , א-ג . ( הנביא צופה שבעתיד גם יחול שינוי בהתנהגותו הדתית של ישראל : "ולא תשתרווה עוד למעשה ידיך " ( ה , יב . ( ה ' יביא את העם לידי אמונה בו לבדו על ידי כך שימוטט את בטחונו בעוצמתו החומרית בהשמידו את סוסיו , מרכבות המלחמה שלו ומבצריו ( ה , ט-י , ( ואת בטחונו באלילים בהכריחו את פסיליהם , לרבות מצבותיהם , אשרותיהם , מכשפיהם ומעונניהם ( ה , יא-יג ? . ( מיכה חוזה את חידוש תפארתה וגדולתה של מלכות בית דוד בירושלים ( ד , ח ; ה , א-ג , ( שתייצג את שלטון ה ' בעמו ( ד , ז . ( שיאו של עידן העתיד האידיאלי הוא חזון השלום העולמי ( ד , א-ה , ( המשותף למיכה ולישעיה . בחזון זה צופה הנביא שירושלים תהיה המקום שממנו תצא תורת המשפט והצדק לכל העמים ; תורה זו תאפשר לבני האדם כפרטים ולעמים ככלל לחיות בשלום אלה עם אלה , לכתת את חרבותיהם לאתים ואת חניתותיהם למזמרות : "לא ישאו גוי אל גוי חרב ןלא ילמדון עוד מלחמה " ( ד , ג . ( תוכחה חברתית בספר מיכה כנביאים אחרים בתקופתו ( וראה ישעיה ה , ח ) הוקיע מיכה את העשירים ביהודה על נצלם את מעמדם לגזילת נכסיהם של אלה שאינם יכולים לעמוד בפניהם : "וחמדו שידות וגזלו ובתים ןנשאו ועשקו גבר וביתו ןאיש ןנחלתו ; " בכך גרמו להתרוששותם של בתי אב , אלמנות ויתומים ולאובדן נחלתם וחירותם ( ב , ב , ח-ט . ( העשירים היטו בכספם גם את משפט הצדק : "ךאשיה בשחד ישפטו" ( ג , ט-יא ; וראה גם ג , א ; ז , ג . ( וכשם שהשתלטו העשירים על מערכת השיפוט , כך היטו לעברם גם את אנשי הרוח ביהודה : "וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו " ( ג , יא . ( הכהנים מכוונים את הנהגתם הדתית בהתאם לציפיותיהם של נותני לחמם , ו " הנביאים המתעים " מצדיקים את המנהיגים תמורת הטבות חומריות : "ואשר לא יתן על פיהם וקךשו עליו מלחמה " ( ג , ה . ( אחת התוצאות של נישול דלת העם מנחלותיהם היא התערערות מסגרת המשפחה ( ז , ה-ו . ( בחברה מסורתית , שהתא המשפחתי הוא בסיסה , מציינת התרופפות המשפחה את התרופפות המבנה החברתי כולו . ? בחטא החברתי כלכלי מוסרי מאשים מיכה את מנהיגי יהודה שבירושלים , בירת הממלכה , הם "ראשי יעקב וקציני בית ישראל" ( ג , א-ג , ט-יא ; ו , ט , יב . ( יש חוקרים המסבירים זאת בכך שמיכה היה מבני עניים ומעיר שדה , הבא להוכיח את העשירים שבבירה , אך ספק אם יש לתלות את ביקורתו החברתית בהשתייכותו המעמדית ובמקום מושבו . גם ישעיהו הנביא , בן העיר הגדולה , גינה את מנהיגי ירושלים על אותם חטאים . מיכה רואה בירושלים את נציגת ארץ יהודה כולה , והפורענות שהוא צופה לה תחול על המדינה כולה . ? רוב נבואות מיכה נאמרו בירושלים , שכן הוא מוכיח בהן את בעלי העוצמה והסמכות : ראשים , שופטים , נביאים וכוהנים ( ב , א ואילך , ח ואילך ; ג , א , ה , ט , יא , ( וריכוז כזה של בעלי תפקידים היה רק בירושלים . ? אין בדברי מיכה תוכחה חברתית ישירה לשומרון ; הוא רק מדגים את חטאי ירושלים באמצעות פשעיהם של מלכי שומרון שחיו לפני זמנו , במאה ט ' לפה '' ס . על פי ההקשר יש להניח שכוונתו במיוחד לעוול החברתי שהיה נוהג בימי מלכים אלה . "וישתמר חקות ץמךי וכל מעק '\ ה בית אחאב " ( ו , טז וראה פירושנו שם ? . ( הדגש ששמו הנביאים בעבודת ה ' הרצויה , שאינה מתמצה בקורבנות בלבד אלא בהקפדה בתחומי המוסר , הצדק והצניעות ( מה שמכנה קויפמן "הפרימאט המוסרי , ( " בא לידי ביטוי בדברי מיכה בניסוח מתומצת וברור : "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה ' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד ןהצנע לכת עם אלהיך " ( ו , ח . ( וסגנוניים ספרותיים והם מחלקים את הספר לארבע חטיבות : פרקים א-ג ( בעיקר נבואות פורענות ;( פרקים ד-ה ( בעיקר נבואות נחמה ;( ו , א-ז , ו ( נבואות פורענות ;( ז , ז-כ ( נבואות נחמה ? . ( לכאורה משווה חלוקה זו לספר מבנה סימטרי : פורענות , נחמה , פורענות , נחמה ; אלא שלא כל הנבואות בחטיבות הללו תואמות הבחנה זו : ב , יב-יג נכלל בחטיבת נבואות הפורענות , אף שעניינו נחמה ; ואילו כתובים הנמנים לפי שיטה זו עם נבואות הנחמה עניינם פורענות דווקא ( כגון ד , יד ; ה , ט ואילך , ועוד ? . ( המגמה לגלות בספר מיכה מבנה מתוכנן ומחושב גרמה לפרשנים לבאר קטעים מסוימים בו שלא לפי הקשרם המיידי , אלא לפי הקשרם הרחב . בפירושנו הלכנו בעקבות קאסוטו , שסבר שכל הבא לסדר את נבואותיו של נביא מן הנביאים ימצא כי עניין לו בנאומים נפרדים , שכל אחד מהם הוא יחידה העומדת בפני עצמה . לשיטת קאסוטו ערך המסדר את הנבואות על פי שני עקרונות : קרבה עניינית של חטיבות נבואיות ראשיות , וקישור אסוציאטיבי של מלים וביטויים . ? אנו סבורים שנבואות מיכה נקבצו על ידי המסדר בשלוש חטיבות עיקריות , הערוכות בדרך כלל על פי נושא מסוים ( א-ג ; ד-ה ; ו-ז . ( בחטיבות אלה משולבים גם קטעים שיש בהם משום סטייה מן הנושא המרכזי שלהן . אפשר להסביר זאת בנטיית המסדר לקשור את הנבואות הבודדות זו לזו על פי קשרים אסוציאטיביים , גם אם אינן מתקשרות בנושאן המשותף .
|
|