|
|
עמוד:12
מחזור סיפורי אלישע [ ב-ח ; יג , יד-כא ] מחזור סיפורי אלישע ( ב , א-ח , טי ; יג , יד-כא , ( מכיל 16 סיפורים ( ראה טבלה בעמ' . 1 : ( 15 הקדשת אלישע ( ב , א-יח . 2 ;( הריפוי של מעיין יריחו ( ב , יט-כב . 3 ;( קללת הנערים ומותם ( ב , כג-כה . 4 ;( מסע יורם ויהושפט למואב ( ג , ד-כז . 5 ;( נס השמן לאלמנה ( ד , א-ז . 6 ;( הולדת הבן לשונמית והחייאתו ( ד , ח-לז . 7 ;( השבחת הנזיד ( ד , לח-מא . 8 ;( הכפלת לחם הביכורים ( ד , מב-מד . 9 ;( ריפוי נעמן ( ה , א-כז . 10 ;( הצפת הגרזן ( ו , א-ז . 11 ;( שביית הגדוד הארמי ( ו , ח-כג . 12 ;( מצור שומרון ( ו , כד , - ז כ . 13 ;( סיפור שבחי אלישע מפי גיחזי ( ח , א-ו . 14 ;( הנבואה לחזאל ( ח , ז-טו . 15 ;( מות אלישע ( יג , יד-יט . 16 ;( תחיית המת שנגע בעצמות אלישע ( יג , כ-כא ? . ( הסיפורים על אלישע הם ברובם לגנדות מסוגים שונים . הלגנדה היא סיפור על נפלאותיו של איש קדוש . לידתו של סיפור זה בקרב חוגי המעריצים של אותו קדוש . באמצעות הסיפור הם מביעים את הערצתם כלפיו ומספרים אותו לקהל הרחב כדי לעורר גם בשומעים יחס של יראה והערצה אל האיש הקדוש . הלגנדות על אלישע נוצרו בחוגי נאמניו ומעריציו הם בני הנביאים הנזכרים כמה וכמה פעמים במחזור סיפורי אלישע . בפרק ח , א-ו מתואר אמנם גיחזי כמי שמספר למלך ישראל את הגדולות אשר עשה אלישע , אך בשני הסיפורים העיקריים שבהם הוא מופיע , היחס אליו שלילי , ולכן אין להניח כי הוא האחראי להפצתם של סיפורי אלישע . ? הלגנדות על אלישע נחלקות לסוגים שונים : . 1 ? הלגנדה הפשוטה , או הלגנדה הקצרה . שישה מסיפורי אלישע נמנים עם סוג זה : סיפור הריפוי של מעיין יריחו ; קללת הנערים ומותם ; נס השמן לאלמנה ; השבחת הנזיד ; הכפלת לחם הביכורים והצפת הגרזן . אלה הם סיפורים קצרים מאוד ( שניים עד שבעה פסוקים , ( המתארים מעשי נסים שמבצע אלישע לטובת אנשים פשוטים בני בלי שם . כל הגיבורים - כולל איש האלוהים עצמו - הם אלמונים ; לא נודע ולא כלום על מוצאם , תולדותיהם , תכונותיהם הפיסיות והנפשיות , אופיים , דעותיהם , מחשבותיהם , מאווייהם ומעשיהם . אין בהם כל עניין חוץ מן התפקיד הניתן להם למטרה אחת בלבד סיוע חד פעמי לאיש הפשוט בחיי היום יום . אפילו סיפור ריפוי המעיין מוגבל לעיר אחת . לנס אין כל משמעות לאומית או תיאולוגית , ואין הוא בא אלא להעיד על כוחו המופלא של איש האלוהים המחולל אותו . גם משמעות מוסרית אין לו ; לא ידוע אם הנהנים מן הנס אכן זכאים לו ( רק במקרה אחד - נס השמן לאלמנה - מציינת האשה , כי בעלה "היה ירא את ה , ("' ורק קרבתם לאיש האלוהים בין שהיא קבועה כגון אצל "בני הנביאים , " ובין שהיא ארעית - מזכה אותם במעשה הישועה . ? הנסים כולם מתחוללים באמצעות פעולה מאגית , שעושה איש האלוהים מכוחו העל אנושי . וגם אם קיים לצד הפעולה המאגית מאמר בשם ה ' ( כמו בסיפור ריפוי המעיין או בסיפור הכפלת הביכורים , ( הרי הוא משני או טפל לפעולה המאגית . ? מבנה הלגנדה קבוע וחוזר על עצמו . הסיפור פותח בתיאור של מצוקה המחייבת התערבות מצד גורם על טבעי ( כגון כיבוש בני האלמנה לעבדים , מצוקת הרעב בארץ , שקיעת הגרזן במי הנהר . ( בהמשכו באה פנייה אל אלישע ולעתים מתואר רגע של ספק ביכולת אלישע להושיע ( ד , ב - "מה אץ ? יה לך ;" ד , מג - "מה אתן זה לפני מאה איש . ( " הלגנדה מסתיימת בישועה המופלאה מידי איש האלוהים . . 2 ? לגנדה שעברה עיבוד אמנותי . לסוג זה שייך הסיפור על הולדת הבן לשונמית והחייאת הילד לאחר שמת . זהו סיפור על שני נסים שעשה אלישע לאשה השונמית . שני הנסים ארוגים בסיפור מעשה אחד ארוך ( שלושים פסוקים ) ומעוצב היטב מבחינה ספרותית . בניגוד ללגנדות הקצרות יש כאן תיאור נסיבתי שלם : כיצד התוודע אלישע לאשה , מדוע חולל את הנס הראשון של הולדת הבן , ומדוע היה להוט להחיות את הילד המת . גם הגיבורים זוכים לתיאור מעמיק של תכונותיהם ואופיים , ודמותם איננה סטאטית , אלא משתנה בהתאם לנסיבות . . 3 ? הלגנדה המוסרית . מתוך מחזור סיפורי אלישע שייך לסוג זה הסיפור על ריפוי נעמן מצרעתו וניגוע גיחזי בצרעת נעמן . הלגנדה המוסרית היא לגנדה הנושאת רעיון דתי מסוים . הרעיון שבסיפור נעמן הוא הגדלת האמונה בכוחו וביחידותו של ה ' אלוהי ישראל והפצתה אפילו בקרב עמים זרים . הפיכת לגנדה ללגנדה מוסרית מחייבת שינויים במבנה לעומת מבנה הלגנדה הפשוטה . לא ייתכנו בה יסודות של ייאוש וספק בדבר אפשרות התבצעותו של הנס , והנס איננו יכול להיעשות באמצעות פעולה מאגית כלשהי . יסוד אחר שנוסף ללגנדה המוסרית הוא המפגש בין הנושע ובין המושיע לאחר מעשה הישועה . המפגש מאפשר לנושע למסור הצהרת אמונה בה ? . ' . 4 הלגנדה המדינית . ארבעה מסיפורי אלישע נמנים עם סוג זה : סיפור שביית הגרוד הארמי בדותן ; סיפור מצור שומרון והצלתה ; סיפור משיחת חזאל ; סיפור מות אלישע . הלגנדה המדינית מכילה את רוב תכונות הלגנדה בכלל : תיאור הצרה , הייאוש , פנייה להתערבות הנביא ותשועה מופלאה מידיו . אך העלילה מתרחשת בתחום החיים המדיניים , שמטבעם הם מורכבים יותר מחיי הפרט , ולכן נדרש תיאור מסועף וארוך יותר של הצרה והישועה . הלגנדה המדינית קרובה להיסטוריוגראפיה , בעיקר להיסטוריוגראפיה הנבואית ( תת סוג של ההיסטוריוגראפיה בכלל , המבליט את תפקידם של הנביאים בחיים הפוליטיים , ( אך היא מיוחדת בכך שהיא כוללת קודם כל נס המתבצע בשעת משבר , כאשר כלו כל הקצין , ורק כוחו העל טבעי של הנביא יכול להושיע , וכן היא מגלה אדישות כלפי החיים המדיניים . כמעט לא נזכרים בה שמות של מלכים , מפקדי צבא , מקומות ואף לא תאריכים או סדרי כוחות של הצבאות הנלחמים . הגיבור המרכזי הוא הנביא , ולא המלך או השרים , שהם הגיבורים המרכזיים בהיסטוריוגראפיה . היא גם כוללת עימות בין המלך והשרים , הפועלים על פי שיקולים ריאליסטיים , לבין איש האלוהים , המתערב בתחום הפוליטי בכוח נתונים על טבעיים . לעתים מופיע בה גם אנטי גיבור , הכופר המבטל את יכולתו של איש האלוהים ומלגלג עליה בשמה של תפיסת עולם ריאליסטית . . 5 ? קיומן של לגנדות רבות על אלישע עורר תהיות על תחילתו ועל סופו של האיש , ונעשה ניסיון לערוך מעין ביוגראפיה שלו , המורכבת כולה מרצף של סיפורי נסים . ביוגראפיה מעין זו נקראת '' ויטה vita ) . " בלטינית פירושו חיים במובן של תולדות חיים ( . סיפור הקדשת אלישע הוא תא של ויטה . זהו סיפור תחילתו של האיש הקדוש והוא נוצר בגלל השאיפה לתהות על מהות הכוחות העל טבעיים שלו . הסיפור על מות אלישע מכיל קווים האופייניים לסיפור סופו של האיש הקדוש , והוא נוצר מתוך ההנחה , שלא יעלה על הדעת , כי איש האלוהים מת כאחד האדם . לעתים מספרים , שהאיש לא מת אלא הועבר לעולם אחר , ולעתים , כמו בסיפור מות אלישע , מסופר שבשעת מותו חולל נסים חדשים העולים אף על אלה שביצע בחייו . הניסיון לקשור את הלגנדות על אלישע לרצף אחד של ויטה מתבטא בהערות כגון "וילף משם אל הר הכךמל ומשם שב שמרון " ( ב , כה ) או : "ואלישע שב הגלגלה " ( ד , לח . ( הערות כאלה משתדלות לצרף יחדיו את קורותיו של אלישע ולהסביר מדוע קשורים סיפורי הנסים
|
|