|
|
עמוד:10
מלכי ישראל בתואר "השומרוני , " על שם עיר הבירה . [ ב"ע ] המבלי אין אלהים בישראל . השאלה מנוסחת בלשון שלילה כפולה לשם הדגשה ( השווה שמות יד , יא . ( על אחזיה היה לדרוש ( לשאול ) בה , ' אלוהי ישראל , כאמור בהמשך , בפסוק טז ( השווה שופטים א , א ; שמואל א כג , ב . ( [ ז ] מה משפט האיש . מה מראהו ואורח התנהגותו , וכך גם בשופטים יג , יב . [ ח ] בעל שער . לפי פשוטו , אליהו ניכר בשערות ראשו הארוכות . יש אומרים שהכוונה לאדרת שער , על סמך האמור בזכריה יג , ד . אדרתו של אליהו נזכרת במלכים א יט , יג , יט ; מלכים ב ב , ח , יג , יד . אחזיה ידע שמדובר באליהו התשבי , שכן זה האחרון נבדל בהופעתו החיצונית מנביאים אחרים . [ ט ] ש י ר חמשים וחמשיו . חמישים איש מהווים יחידה צבאית , ומפקדה נקרא "ש י ר חמשים " ( השווה שמואל א ח , יב ; מלכים ב טו , כה ; ישעיה ג , ג . ( בכתובותממסופוטאמיה מציין התואר "רב חמישים " מפקד יחידה צבאית . איש האלהים . הנביא מכונה בפי שר החמישים "א"ש האלהים " בתוקף יכולתו להעביר את דבר ה' לבני אדם . גם האשה מצרפת מכנה כך את אליהו , לארור שנוכחה לדעת כי הוא נביא אמת ( מלכיס א יז , יח , כד . ( [ יב ] אש אלהים . לעומת "אש מן השמים" בפסוקים י , יב , 3 יד . אפשר שמדובר בטעות סופר בהשפעת הביטוי "איש אלהים , " או שהמונח '' אלהים" במקרה זה בא לציין את דרגת המופלג , בדומה לבראשית ל , ח . "אש אלהים " נזכרת גם באיוב א , טז . [ יג ] ש י ר חמשים שלשים . שר חמישים שלישי , כפי שנאמר בהמשך הפסוק . אפשר שצורת הריבוי "שלשים " ( במקום "שלישי ( " נגררה כאן אחרי צורת הריבוי "רומאים . " תיקר נא נפשי . תהיה נפשי יקרה בעיניך ; חוס על חיי . [ יז—ירו ] פסוקים אלה חותמים את סיפור מחלתו של המלך אחזיה . הכתוב : "וימת כךבר ה' אשר דבר אליהו" משמש למחבר הן הוכחה שדבר הנביא אכן התקיים ( וכך גם הודגש במלכים א כב , לח בתיאור מותו של אחאב , ( והן חוליית מעבר אל הנוסחה המציינת בספר מלכים את מותם של המלכים ואת סדרי ההורשה של השלטון . בהמשך מסביר המחבר מדוע מלך תחת אחזיה אחיו יהורם , ולא בנו : " כי לא הןה לו ( לאחזיה ) בן . " [ מ " ק ] [ יז ] בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה . אפשר שהערה זו היא תוספת , שכן היא קוטעת את הפסוק ומפרידה בין ציון העובדה , שיהורם מלך תחת אחיו , לבין ציון הסיבה : מפני שלא היה לו בן . נוסף לכך , ציון כרונולוגי זה סותר את האמור בפרק ג , א - שהמלכתו של יהורם בן אחאב חלה בשנת שמונה עשרה ליהושפט מלך יהודה - ציון המתאים לנתון במלכים א כב , נב , שלפיו עלה אחזיה על כס המלוכה בשנת 17 ליהושפט . חוקרים רבים ניסו ליישב את הסתירה על ידי שינוי התאריכים בנוסחות התמלכותם של מלכי יהודה וישראל , אלא שחישוביהם מסובכים , והם גוררים אחריהם קשיים נוספים . [ ב"ע ; מ"ק ] לפי השיטה הכרונולוגית הנקוטה בספרי " עולם התנ " ך " ( שיטת גליל , ( מלך יהורם בן יהושפט בשנת שתיים ליורם בן אחאב , ואפשר שנשתבש הכתוב בפסוקנו מפאת הדמיון בשמותיהם של יהורם בן אחאב ויהורם בן יהושפט , שמלכו באותה עת , זה בישראל וזה ביהודה ( ראה לוח כרונולוגי בעמי , 69 ודיון מפורט להלן , בפרק ח , טז-יז . ( [ ג"ג ] א , ב " לכל דרשו בבעל זב 1 ב # להי עקרון , אם אחיה מחלי זה " ... פולחן הבעל היה נפוץ בישראל בימי שלשלת בית עמדי . המנהג לדרוש באל "מומחה " לרפואה מוכר מן העולם האלילי במזרח הקדום , ביווון וברומא . לאל "בעל זבוב " היה כנראה מקדש בעקרלן , לשם להגו לעלות אנשים ממקומות שלנים ולבקש מרפא מידי האל . אח 1 יה , שנפצע בנפילתו " בעד השבכה בעלותו , " ביקש משליחיו לדרוש בבעל זבוב כדי לדעת אס יחלים . בתמונה.- פסל בדלני ; ה מחהב של האל בעל ( ראש שמרה , היא אוגרית , מאה ט ר לפה " ס . (
|
|